המגזין
של שטראוס

המגזין שלנו נועד לשקף את מגוון הידע והמומחיות של צוות המומחים שלנו. כאן תוכלו למצוא מאמרים מקוריים שנכתבים על ידי צוות המומחים שלנו, המספקים דעות ותובנות בתחומי הדיגיטל, דאטה, חדשנות, מצוינות, מגמות ותובנות עסקיות וטכנולוגיה

מה מאפיין חווית לקוח דיגיטלית מנצחת

שנת 2023 תיזכר לכולנו כשנה שבה הבנו מה כוחה של הטכנולוגיה, Generative AI פרץ לחיינו בסערה והצליח לעשות מהפכה שנוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו ועתידה לייצר הרגלים והתנהגויות חדשים וזה כמובן ישפיע גם על החוויות הדיגיטליות. כיום, החוויות הדיגיטליות נמצאות ומשולבות בכל מקום גם במרחב הפיזי ובהמשך גם במרחבים נוספים וזה מחייב אותנו להבין שהדיגיטל חוצה ויוצא מגבולות הנכסים הדיגיטליים המסורתיים של הארגון (אתר ואפליקציה). ההזדמנויות כיום, אנחנו כבר לא יכולים לדבר על חוויות דיגיטליות בלי לדבר על חדשנות, חדשנות דיגיטלית היא צו השעה, הלקוחות שלנו מצפים לחוויות מתקדמות וככאלו הן דורשות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות. הזמינות של הטכנולוגיות מאפשרת לנו הרבה פעמים ״לדלג על ההר״ ולייצר מוצרים/ שירותים מתקדמים.

חדשנות דיגיטלית אמיתית נוצרת מחיבור מדויק בין צורך לטכנולוגיה, גם אם ניקח את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר אך היא לא תיתן מענה לצורך עסקי ממשי של הלקוח או לא תונגש בנקודת הזמן הנכונה, בערוץ ובקונטקסט הרלוונטי לא נוכל לייצר את החוויה הדיגיטלית שתייצר את האימפקט, זיהוי ה Use Case הוא שלב קריטי בתהליך.

מה עושים ואיפה כדאי להתמקד השנה?

להכיר את הטכנולוגיות: לשאול את עצמנו האם קיומה של טכנולוגיה משנה את הדרך שאנחנו ניגשים לפתור את הבעיה או מייצר חשיבה על הזדמנויות שלא היו קודם? מניסיון שלנו לפחות 2-3 דברים שתכננתם אפשר באמצעות Gen AI לעשות אחרת, אולי טוב יותר ובפחות מאמץ.

לבחון מה מרכיב את תכנית העבודה שלנו: האם 80 אחוז זה יישור קו או חדשנות דיגיטלית, הרבה ארגונים נמצאים במרוץ אינסופי לשיפורים ושינויים של הנכסים הדיגיטליים הקיימים אך אולי את האפליקציה שלנו יכול להחליף סוכן חכם ? אולי נכון לנו לייצר נוכחות בערוצים אחרים אותם פוגש/ בהם נמצא הלקוח שלנו?

לבחון את מסע הלקוח הדיגיטלי מחוץ לארגון ולבחון חיבורים שיכולים להעצים את החוויה: סושיאל קומרס, חיבור לארנק, ערוצי שיחה, שילוב בתוך אפליקציות של ארגונים אחרים, פלגינים, ועוד.

אימוץ מתודות מתחום המוצר שמסייעות לזהות ולזקק Use Cases, לדייק את הצעות הערך, לחשוב במונחים של MVP ולצאת מהר לשוק עם מוצרים שנותנים ערך ללקוחות.

את הכתבה כתבה אביבית בן סימון, מנהלת הדיגיטל, החדשנות וחווית הלקוח בשטראוס אסטרטגיה.

מצוינות תפעולית בזמן משבר

ללא ספק, מדובר במיקוד האסטרטגי ביותר שחברות הגדירו לעצמן בשנת .2024 השלכות המלחמה על המצב הכלכלי של חברות רבות במשק מחייבות בניית תכנית פרקטית ופרגמטית להשגת מצוינות תפעולית-עסקית-ארגונית כוללת ובכלל זה השגת חסכונות / התייעלות היכן שניתן. המשמעות האמיתית של מיקוד זה: ארגונים ישאפו לעשות הרבה יותר ובצורה טובה בהרבה, בהרבה פחות זמן ומשאבים. כיצד עושים זאת?

בחינה ושיפור של התהליכים העסקיים והתפעוליים, החל מתהליכים פוני לקוחות (Facing Customer) וכלה בתהליכי ליבה פנימיים ב Back Office ובתפעול, תוך מיקוד בעולמות העסקיים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר לחסכון, למשל בעולם המכירות, שירות, רכש, משאבי אנוש, וכל עולם תוכן נוסף רלוונטי. המהלך יכלול בחינת התהליכים העסקיים במצב קיים ומתן המלצות מפורטות כיצד יש לשפר ולייעל אותם לטובת השגת שיפור רמת השירות לצד התייעלות וחסכון ככל הניתן, ביסוס תהליכים מיטביים, והטמעתם בחברה משלב התכנון ועד שלב היישום בפועל. בהתאם לכך ניתן לבנות תכנית פעולה פרקטית מבוססת Quick Wins לשיפור תהליכי הליבה העסקיים בעולם התוכן שבמיקוד לביסוס מצוינות תפעולית עסקית לצד שיפור חווית הלקוח ומתן כלים חזקים לתמיכה בהתפתחות הארגון.

מתוך הניסיון שלנו בשטראוס תהליך בניית תכנית פרקטית להשגת מצוינות עסקית-תפעולית והמחשת החסכונות האפשריים כולל 3 שלבים מרכזיים:

שלב התחקור (Discovery) והגדרת המיקודים, הכולל הגדרת המיקודים להתייעלות התפעולית, מטרות, ויעדים, בחינת מבנה פעילות החטיבות השונות, מיקודים עסקיים ותכניות לעתיד.

שלב האנליזה, הכולל ניתוח תהליכי ליבה, בהתבסס על KPI's, חוזקות, חולשות ואזורי כאב, גיבוש אזורים עיקריים בעלי פוטנציאל גבוה לשיפור והתייעלות, מיפוי תהליכי ברמת על, ואפיון מפורט לתהליכים הנבחרים בהסתכלות רב ממדית.

שלב בניית תכנית הפעולה, כולל תעדוף והמלצה על שיפורים נדרשים, בנית תכנית פעולה ספציפית ופרגמטית צופה פני עתיד, לכלל המרכיבים שדורשים שינוי: תהליכיים, ארגוניים, פיננסיים, וטכנולוגים, כולל יישום תהליכים חדשים ויעילים, בניית מטריצת תיעדוף עלפי מדדים שיוגדרו בשילוב Quick Wins לצד פרויקטים ארוכי טווח (מבוסס על עבודה משותפת בשיטת סדנאות) פריסה של מפת דרכים בהתאם לתעדוף בהסתכלות רב ממדית (משאבים, מערכות, רגולציה וכו‘).

על בסיס תכנית הפעולה הפרגמטית ניתן לייצר מעבר מהיר ליישום, ברמת היחידות העסקיות הרלוונטיות בארגון, תוך מדידת תועלות באופן שוטף ואיטראטיבי, בכל המימדים שהוזכרו לעיל. בניית תכנית פרקטית להשגת מצוינות עסקית-תפעולית כוללת בדרך כלל ניתוח ובחירה מבין מספר חלופות אפשריות למימוש, חלופות שהגדרתן תלויה הן במגמות העסקיות באותו מגזר/ורטיקל בו פועל הארגון, והן ב KPI's שהגדרנו בתחילת התהליך – לטובת מדידת השיפור והחסכונות.

את המאמר כתבה נאוה לביא, סמנכ“לית תחום אסטרטגיה בחברה

מהפיכת ה-AI: מה ארגונים חייבים לדעת?

מהפיכת ה-AI כבשה בסערה את הדיונים בחדרי ההנהלה כמעט בכל ארגון ובכל ורטיקל עסקי. קשה למצוא חברה שלא דנה בהשלכות ובהזדמנויות שטכנולוגיות מבוססות AI/GenAI מייצרות עבורה, כשמה שמדהים במיוחד הוא קצב השינוי. אין כמעט יום שחולף שבו לא קורה משהו חדש בתחום, עם כלים חדשים ומדהימים שנדמה שלוקחים צעד קדימה את מה שניתן לעשות איתם בהיבט המקצועי, האישי ובכלל.

כשנשאלת השאלה: היכן ארגונים וחברות יכולים להפיק ערך מהטכנולוגיות הללו, וכיצד הן יכולות לתרום להצעת הערך שהן מציעות לעצמן וללקוחות, חשוב להתייחס בין היתר לנקודות הבאות:

 

הגדרה ברורה של המטרות העסקיות (Clear Business Objectives): כפי שאנחנו אומרים כל הזמן ללקוחות שלנו: הטכנולוגיה היא תמיד האמצעי ולא המטרה עצמה. כל ארגון חייב להגדיר לעצמו את המטרות העסקיות שהוא מנסה להשיג (במסגרת האסטרטגיה הכללית), ועל בסיס מטרות אלו לבחון אילו אמצעים (טכנולוגיים ואחרים) יכולים לשרת ולקדם אותה לקראת השגת מטרות אלו. במקרה של טכנולוגיות GenAI/AI  מדובר באותה התפיסה בדיוק: ארגונים צריכים להגדיר לעצמם מטרות עסקיות ברורות ומוגדרות היטב, ורק אז לבחון כיצד AI יכול לסייע בהשגת המטרות.

דאטה איכותית, מטויבת ונגישה (Data Quality and Accessibility): חשוב לזכור שטכנולוגיות מבוססת AI חייבות להסתמך על דאטה איכותית, מטויבת ונגישה. לכן ארגונים חייבים לוודא שהדאטה שלהם מדויקת, מגוונת ורלוונטית מספיק במטרה לאפשר תשתית אופטימלית לתרגול ולימוד אלגוריתם ה-AI. מדובר בשלב בסיסי וקריטי לכל ארגון שרוצה לבנות יכולות, כלים וערך אמיתי. יותר מזה, החשיבות של איכות ונגישות הדאטה רלוונטית גם לצורכי ניהול, מעקב ובקרת הדאטה, הן בהיבט הפנים ארגוני, ולא פחות חשוב עבור דרישות רגולטוריות, סוגיה שנתייחס אליה בסעיפים הבאים.

דרישות רגולטוריות, אתיות וציות (Ethical and Regulatory Compliance): לצד ההזדמנויות הרבות ש-AI מייצרת, עלו בשנים האחרונות גם חששות רבים לגבי השפעתה על נושא הפרטיות ואבטחת המידע. בנוסף, יכולות הטכנולוגיה מאפשרות לייצר דברים שלא היו קיימים לפני: דיפ פייק תוך שימוש בקולות ופניהם של בני אדם, הפקת סרטוני ווידאו ותמונות שנראות אוטנטיות אך הן אינם כאלו ועד התחזות ברמת דיוק חסרת תקדים. כלים כמו ChatGPT ואחרים מבוססים על מידע עשיר כדי לספק את התוצרים הללו, וכשלא קיימת שקיפות לגבי האופן הספציפי שבו המידע מנוצל ולאן הוא יכול לזלוג, הדבר רק מגביר את החששות הגוברים.

לכן, אין זה מפתיע שאחד מהגורמים המשמעותיים ביותר שכל ארגון חייב להתייחס אליו בהיבט של שימוש ב-AI הוא: דרישות והנחיות רגולטוריות, ולצידן גם הפעלת שיקול דעת וקודים אתיים וערכיים בסיסיים, במיוחד במקומות שבהם הרגולציה עדיין לא הגדירה במדויק מה נדרש לבצע (מעבר לגבולות ה-GDPR). ארגונים חייבים להתייחס ל: שקיפות השימוש במידע, הוגנות ואחריות,  אבטחת מידע.

יישומים ממוקדי לקוח (Human-Centric Design): עובדים, לקוחות, שותפים עסקיים ועוד, ארגונים נדרשים ליישם את הטכנולוגיות בצורה נגישה, פשוטה, ברורה ושקופה כדי לאפשר לקהי היעד להשתמש בהן בצורה האופטימלית ביותר, כך שהטכנולוגיות יעצימו בסופו של דבר את היכולות האנושיות (במקום להחליף או ליתר אותם). לצורך כך ישנה חשיבות רבה באימון מספק של צוותים פנים ארגוניים על הטכנולוגיה, וקבלת פידבק שוטף מצד לקוחות קצה במטרה לזהות את האזורים הדורשים חידודים, הבהרות והנגשה משופרת של הטכנולוגיה עבורם.

גמישות והתרחבות (Scalability and Flexibility): כשארגונים ניגשים ליישם טכנולוגיות AI, חשובה ההסתכלות ארוכת הטווח, בהיבט של התרחבות, התגברות ושכלול הטכנולוגיה לאורך הדרך. יותר מכך, ארגונים חייבים לקחת בחשבון שינויים והתאמה דינאמית גם לצרכים עסקיים הולכים וגדלים לאורך השנים, צרכים שהטכנולוגיה תהיה חייבת להכיל ולשרת. לכן, ארגונים נדרשים ליישם ארכיטקטורות גמישות אך יציבות, מחשוב ענן ומתודולוגיות פיתוח אג'יליות שיאפשרו את התמיכה הזו לצד טכנולוגיות מתפתחות (וחדשות) וכמובן תנאי שוק שמשתנים בהגדרה.

ניהול סיכונים (Risk Management and Security): בניית אסטרטגיית ניהול סיכונים שתואמת את היכולות החדשות ש-AI מציעה ומאפשרת היא קריטית עבור כל ארגון, במטרה להיערך ולהתמודד עם סיכונים ואיומים המתקשרים לטכנולוגיה. ארגונים נדרשים לאמץ וליישם כלים אבטחתיים במטרה להגן על המידע, ולמנוע זליגתו וניצולו למטרות שאינן עולות בקנה אחד עם תחום הפעילות, האחריות והמטרות העסקיות של הארגון.

לימוד מתמיד, העמקה, ניסוי וטעיה (Continuous Learning and Improvement): כמו בכל טכנולוגיה, גם כשמדובר ב-AI, ארגונים שבאמת מעוניינים להיות בחוד החנית הטכנולוגית ולמקסם את הערך העסקי שניתן להפיק על בסיס הטכנולוגיה, חייבים לאמץ גישה של לימוד שאינו מסתיים לעולם. כפי שהטכנולוגיה משתנה, מתרחבת ומשתדרגת בכל יום שחולף, כך ארגונים חייבים לבנות יכולות לימוד, ניסוי והפנה של הטכנולוגיה, בראיה ההוליסטית והגמישה ביותר שניתן. חשוב לזכור ש-AI אינה נחלתה של מחלקת/אגף מערכות המידע, אלא כלי שיכול לייצר ערך ברחבי הארגון, מרמת העובד הבודד דרך צוותים ומחלקות ועד רמת הארגון כולו.

לסיכום: אנו נמצאים בעידן ייחודי ויוצא דופן, המתאפיין בשינוי דרמטי ביכולות ובעיקר בהזדמנויות שטכנולוגיות יכולות לייצר עבורנו בני האדם. כמו כל טכנולוגיה חדשה, לצד ההזדמנויות ישנם סיכונים ואיומים וחשוב שכל ארגון יתייחס לשניהם בבואו לשלב טכנולוגיה חדשה בתוכו. כדי לשמור על רמת עדכנות ורלוונטיות, חשוב שארגונים יבנו קשרים עם ונדורים טכנולוגיים, גורמים מקצועיים, חברות סטארטאפ וכל גורם שפועל ביום יום סביב ועם טכנולוגיות AI כדי להיות מיושרים עם הקו האחרון של הקדמה הטכנולוגית.

רוצים לדעת עוד על מהפיכת ה-AI בהקשר הארגוני? בינואר האחרון שמחנו והתכבדנו להתארח בוועידת הפסגה השנתית של אנשים ומחשבים, במסגרתה אירחנו פאנל מקצועי תחת הכותרת: יישומי AI ו Gen AI מתקדמים בארגוני האנטרפרייז המובילים במשק, ומגמות ל 2024. בפאנל השתתפו מקבץ מדהים באיכותו של סמנכ"לים, מנהלות ומנהלים בכירים שהגיעו כדי לשתף בתובנות, בניסיון ובלקחים האישיים שלהם מיישום בפועל של Use Cases עסקיים בתחומים שונים בהם מנפו יכולות מתקדמות של AI ו Gen AI.

 

פרק #4 בפודקאסט: טל לנגביץ, סמנכ״לית הדיגיטל והחדשנות במנורה מבטחים

בפרק הרביעי בפודקאסט שלנו, משתתפת אורחת מיוחדת וכשרונית במיוחד, טל לנגביץ, סמנכ״לית הדיגיטל והחדשנות במנורה מבטחים.

טל משתפת באתגרים של שילוב מתודולוגיות ליצירת חדשנות בארגון פיננסי גדול, בהשפעות שיש לאימוץ שיטות שלקוחות מעולם הסטארטאפים ועוד תובנות שאסור
לפספס! האזנה נעימה.

הדרך של מרכבה לארגון מכוון מוצר

הידעת? מרכבה היא בית תכנה ממשלתי תחת חטיבת הדאטה, חדשנות ודיגיטל באגף החשב הכללי במשרד האוצר.

מרכבה אחראית על פיתוח, תחזוקה והטמעה של יישומים דיגיטליים רוחביים לניהול אפקטיבי של משאבי ונכסי הממשלה במטה וכלל משרדי הממשלה (משאבי אנוש, שכר, פיננסי, רכש, תמיכות, ניהול החוב, נכסי המדינה ועוד). שירותי ומוצרי היחידה מספקים מענה טכנולוגי בעל ערך עסקי עבור עשרות אלפי משתמשים – לחטיבות העסקיות במטה, משרדי הממשלה, ספקים, אזרחים עמותות וגופים נתמכים.

כיחידה טכנולוגית בעלת חשיבות והשפעה רוחבית אדירה העוסקת כל הזמן בחתירה למצוינות תוך הטמעת תהליכי שיפור מתמיד – החלה היחידה לפעול לשיפור מתודולוגיות ותהליכי העבודה, במטרה לדייק את המוצרים, תהליכי ה Delivery , המיקוד והערך העסקי שהיא מעניקה ללקוחותיה. ההנהלה הבכירה באגף החשב הכללי ומנהל היחידה ביחד עם מערך הדיגיטל שליוו את התהליך מתחילתו (החשב הכללי – יהלי רוטנברג, אביתר פרץ – סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, חדשנות ודיגיטל ומנהל יחידת מרכבה – ישראל מור חי, אשר דולב סמנכ"ל אסטרטגיה ובניין הכח במערך הדיגיטל הלאומי) בחרו במומחים של שטראוס אסטרטגיה כדי לבנות תוכנית אסטרטגית רב ממדית שתתמקד בהיבטים הטכנולוגיים ומודל הפעלה הנוכחי על מנת להביא את היחידה לקפיצת מדרגה אסטרטגית ולעבור להיות ארגון מכוון מוצר ולקוח המתבסס על מתודולוגיות פיתוח מוצר בגישות מודרניות, אג׳יליות וחדשניות באמצעות ניתוח מתודי ורב מימדי של הארכיטקטורה, הטכנולוגיה, נוהלי ושיטות עבודה הקיימות, תוך הסתכלות כנה ועדכנית על הצרכים העסקיים של לקוחותיה השונים.

יחידת מרכבה, הדוגלת באימוץ הסתכלות מכוונת צרכי לקוח, בחרה להשקיע משאבים רבים בשיפור היעילות והאפקטיביות שלה עצמה, משלב הייזום של פרויקטים חדשים ועד ההשקה בייצור. כדי להשיג מטרה זו, מנהלות ומנהלי היחידה נדרשים לשאול את השאלות הנכונות, לאתגר הנחות יסוד מקובלות, לאמץ שיטות עבודה רזות ודינמיות במטרה לדייק את הערך העסקי של הלקוחות השונים. התהליך המשותף עם צוות המומחים של שטראוס אסטרטגיה כלל שימוש במתודות עבודה המקובלות בעולם היזמות, כלים המאפשרים לייצר חשיבה אסטרטגית הוליסטית על המיזם/הפרויקט, מהזווית הארגונית והמוצרית.

מה התקבל בסוף התהליך? יחידת מרכבה הגיעה לתובנות משמעותיות על כל אחד מהמיזמים שבניהולה. היא חידדה את עצם ההגדרה של מי הלקוחות שלה, סוגי המוצרים והשירותים שהם מצפים לקבל ממנה, מה השיטה האפקטיבית ביותר לייצר חדשנות והאצה דיגיטלית. בנוסף, מנהלי היחידה קיבלו כלים פרקטיים המאפשרים ליחידה להפוך ליחידה מוכוונת ניהול מוצר בשיטות עבודה חדשניות, ממוקדות ערך עסקי מובהק, גישה שתלווה את היחידה בכל שרות קיים וחדש בניהולה.

אנחנו רוצים להודות ליהלי רוטנברג החשב הכללי, אביתר פרץ סמנכ״ל חדשנות, דיגיטל ודאטה בחשב הכללי, ישראל מור חי מנהל מרכבה ואשר דולב סמנכ"ל אסטרטגיה ובניין הכח במערך הדיגיטל הלאומי על השותפות והאמון בשלב כל כך קריטי של הארגון והרצון האמיתי לעשות שינוי משמעותי בהסתכלות על הערך למשרדי הממשלה והאזרחים.

מנורה מבטחים מפתחת שרירי יזמות וחדשנות

מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים, דיבר השבוע במסגרת אירוע הסיום של המחזור השני לתכנית "X Labs in a Box" מבית שטראוס אסטרטגיה. באירוע, שהתקיים במשרדי מיקרוסופט בהרצליה,  קלמן שיתף את האולם עמוס המשתתפים הנרגשים,  בתפיסות העסקיות המנחות אותו ואת מנורה מבטחים ביצירת בידול עסקי תוך חשיבה מתמדת על הצרכים והפתרונות השונים של השוק.

דבריו היוו מקור השראה והדגשה, ובחרנו לשתף בחמש התובנות המרכזיות, כדי שגם הנהלות וארגונים נוספים יוכלו להפיק מכך ערך:

1. ערנות עסקית: היכולת של ארגונים להתאים עצמם למגמות החדשות, ולהישאר צעד אחד לפני שאר השוק.

2. קריאה והבנה נכונה של השטח: לא רק לאתר ולזהות את הצרכים, אלא גם להבין כיצד הם משתנים ומתפתחים בשוק הדינאמי.

3. העמקה בפעולות: ברגע שמתגלה הזדמנות עסקית, חשוב להעמיק ולהיות יסודיים בניתוח סיטואציה ובבחירת נתיב הפעולה המתאים ביותר כדי למקסם אותה.

4. אומץ בקבלת החלטות: ארגונים בכלל וההנהלות בראשן בפרט, נדרשות להפגין אומץ ולקחת סיכונים מחושבים, בעיקר במציאות משתנה עמוסה באיומים והזדמנויות. גילוי אומץ הוא מאפיין קריטי להצלחה המתמשכת של כל ארגון.

5. ביצוע: אומרים שהכל תלוי בביצוע, ולכן ההתמקדות ביישום הערכים האמיתיים והיכולת להביא אותם לפרקטיקה בזמן אמת, היא שריר קריטי שחייב לבוא לידי ביטוי בפעילות השוטפת היומיומית של הארגון.

קלמן גם ציין את התרומה הגדולה שהיתה לתכנית-X Labs in a box לאימוץ חשיבה יצירתית וחדשנית במנורה מבטחים, והודה למנטורים.יות שהובילו את התהליך ביחד עם הצוותים המקצועיים של מנורה. בהזדמנות זו, ברכות ענקיות לצוותים המגוונים, למנטורים.ות, ובמיוחד לטל לנגביץ' אברהם, סמנכ״לית הדיגיטל והחדשנות וללירון פז, מנהלת מוצר דיגיטל במנורה מבטחים ולכל מי שתרם להצלחה הזו.