המגזין
של שטראוס

המגזין שלנו נועד לשקף את מגוון הידע והמומחיות של צוות המומחים שלנו. כאן תוכלו למצוא מאמרים מקוריים שנכתבים על ידי צוות המומחים שלנו, המספקים דעות ותובנות בתחומי הדיגיטל, דאטה, חדשנות, מצוינות, מגמות ותובנות עסקיות וטכנולוגיה

כשמערך הדיגיטל פגש את X- Labs נולד G-Labs, האקסלרטור למשרדי במשרדי הממשלה

אחד מהמהלכים המרתקים והמיוחדים בשנת 2024, הוא ללא ספק תוכנית G-Labs האקסלרטור המשותף לשטראוס, מערך הדיגיטל הלאומי ו- Google המבוססת על X-Labs (תוכנית מבית שטראוס אסטרטגיה ליצירת האצה מבוססת יזמות וחדשנות בארגונים).

בתוכנית משתתפים שלושה משרדי ממשלה: משרד החוץ, משרד החקלאות  ומשרדהעבודה, לכולם אתגרים רבים בטרנספורמציה הדיגיטלית.

הצוותים המשרדים מורכבים מצוותים מנצחים מהגופים העסקים והטכנולוגים מרחבי המשרד.

מטרת התוכנית הינה יצירת שירות משמעותי בכל משרד שיפגוש את אזרחי המדינה, במטרה להעניק שירות מהיר יעיל וממוקד יותר. המיזמים שנולדים בתכניות השונות אמורים לסייע לא רק לעובדות ועובדי המשרד בתפעול בעבודה השוטפת, אלא גם נועדו להציע לאזרחי המדינה ליהנות משירות מהיר, יעיל וממוקד יותר, כשחלק לא מבוטל מהפתרונות מבוססים על טכנולוגיות  AI.

כמו כל תכנית X- Labs שאנו מיישמים בארגונים השונים, גם בעבודה עם משרדי הממשלה המיזמים והפתרונות שעולים מגיעים מהשטח כלפי מעלה, מתוך ההבנה העמוקה והבסיסית של צורכי הלקוחות (הלא הם אזרחי המדינה), המבקשים לקבל מענה מקצועי, מהיר ויעיל לצרכים שלהם. אופי התכנית מאפשרת לצוותים השונים לתקף את הרעיונות והפתרונות בשיטה מהירה מול השטח, כדי לוודא שהם אכן מהווים פתרון יעיל לצרכים השונים.

כל משרד ממשלתי מלווה על ידי שני מנטורים מקצועיים של שטראוס: אחד עסקיוהשני טכנולוגי וביחד עם המומחים ממערך הדיגיטל ו-  Google Cloud Israel המבינים את האתגר העסקי לעומק, מבינים את מנעד הפתרונות האפשריים ויודעים לנווט את הצוות המקצועי לבחירת הפתרון המתאים ביותר לצורך.

מטרת התכנית היא לייצר לאותם משרדים תשתית טכנולוגית מתקדמת ביותר על בסיס הענן הממשלתי נימבוס ביחד עם כלים, מתודות ושיטות עבודה שיאפשרו בהמשך למשרדים לייצר באופן שוטף ורציף עוד ועוד שירותים דיגיטליים בצורה מהירה, ממוקדת, בעלת ערך עם מדידה מתמדת ושיפור ובכך להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית בכל משרד ומשרד.

מרגשת במיוחד העובדה שהפתרונות הנולדים בתכניות הללו יפגשו בהקדם את כולנו, אזרחי המדינה בתקשורת מול משרדי הממשלה השונים, ובתקווה יעניקו לכולנו ערך מוסף משמעותי.

ובנימה אישית, המגזר הציבורי עובר שינוי גדול ונלחם בימים אלה למתן שירות יעיל ואפקטיבי לאזרחי מדינת ישראל. אנו נפעמים מאיכות הא.נשים, המחויבות האישית של כל אחת ואחד למתן מצוינות בשירות הלאומי ממשלתי.

אנו מבטיחים לכם שתפגשו בקרוב מאד את השירותים החדשים ובתקווה שיעניקו לכולנו ערך מוסף משמעותי.

המהפיכה הדיגיטלית בענף הבריאית והרפואה: פרק ה-6# בפודקאסט

המהפיכה הדיגיטלית בענף הבריאות והרפואה: בפרק ה-6# בפודקאסט שלנו, מתארחת ליאורה שכטר סמנכ״לית דיגיטל ומערכות מידע של קבוצת שירותי בריאות כללית שמשתפת אודות השינויים האדירים העסקיים והטכנולוגיים החלים בעולם הבריאות והרפואה, על ההשפעה והמעורבות הטכנולוגית העמוקה וכמובן- AI. האזנה נעימה!

 

להחליף או לא להחליף? זו השאלה

ארגונים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול דילמה לא פשוטה: השקעתם משאבים יקרים מזמנכם וכספי החברה כדי לבנות או להטמיע מערכת ליבה, כזו שהובטח לכם שתשדרג את הפעילות העסקית מקצה לקצה, אבל כל הסימנים בשטח מראים שהדרך עד ליישום החזון עוד ארוכה ומורכבת, ובמקרה הפחות טוב אתם מגיעים למסקנה שהפתרון שנבחר פשוט אינו מתאים לארגון.

אז מה עושים? האם לעצור ולבחון מחדש זו בכלל אופציה? איך נבוא למנכ״ל/ית ונשקף את הדילמה? ומה לגבי כל הזמן והמשאבים הנוספים שכבר הושקעו? אלו ללא ספק שאלות מורכבות, שאינן קשורות לתקציב בלבד.

תהיו בטוחים שאתם לא לבד, ובטח שלא האחרונים הניצבים מול דילמה מורכבת שכזו. המשימה החשובה באמת שאיתה צריך להתמודד, היא מה עושים מפה הלאה? ומי יכול ללוות אתכם בדרך לגיבוש ההחלטה הנכונה עבורכם?

צוות המומחים של שטראוס למוד ניסיון בליווי חברות וארגונים רבים בדיוק בצומת ההחלטה הזו. בעיקר, אנחנו מבינים את הכאבים והצרכים שלכם, ונמצאים פה כדי לסייע עד מציאת הפתרון האופטימלי עבורכם.

דוגמה לחברה שכזו היא טל לימוזין שהיא חלק מקבוצת ממן, החברה המובילה בשוק שירותי ההסעות VIP לגופים מוסדיים וללקוחות פרטיים, שפנתה אלינו כדי לבצע בחינה מחודשת של מערכת הליבה הוותיקה של החברה (מערכת שפותחה לפני עשרות שנים על ידי צוות מפתחים קטן). כמו חברות רבות נוספות, עם השנים וההתקדמות העסקית והטכנולוגית, טבעי שעולה צורך לוודא שמערכת הליבה תומכת ומספקת מענה הולם לצרכים העסקיים, התפעוליים והטכנולוגיים העדכניים ושהמערכת תהיה מסוגלת לתת מענה גם לצרכים העתידיים
צוות המומחים שלנו עבד יד ביד עם הצוות של טל לימוזין וממן, בתהליך קצר וממוקד במסגרתו נבחנה המערכת הקיימת, רוכזו הצרכים העסקיים (הקיימים והעתידיים) מהיחידות השונות בחברה, מופו הפערים המרכזיים ואפילו נבחנו מספר חלופות חיצוניות. בסופו של דבר, לאחר שיכלול כל הנתונים שנאספו, הומלץ לבחון את ההתאמה של 3 מערכות ב-short list כחלופה למערכת הקיימת.

מניסיוננו, רק בתהליך הוליסטי המשלב את כל הגורמים העסקיים בחברה ובקבוצה (הצד העסקי, הטכנולוגי, התפעולי, והשיווקי) ובתהליך עבודה שקוף וכנה ניתן לגשת בצורה הנכונה לבחינת פתרונות שהם קריטיים לארגון. שיקוף המאפיינים החשובים לכל מחלקה ואגף, אל מול תיקוף וניתוח המשמעויות הטכנולוגיות מהווה חלק מהותי בתהליך בבחירה הסופית של פתרון עסקי.

 

אם גם אתם ניצבים מול דילמה דומה, אל תהססו ליצור איתנו קשר ונשמח לסייע במציאת הפתרון המתאים ביותר עבורכם. אנחנו מבינים בדיוק כמה הדילמה מורכבת ולא פשוטה. אז במקום להתמודד עם זה לבד, אנחנו מזמינים אתכם להיעזר בצוות מומחים מנוסים שעשה בדיוק תהליכים כאלו בארגונים רבים.

פרק #5 בפודקאסט: יואש בן אליעזר ורונית ריץ בואנו

בפרק החמישי של הפודקאסט שלנו (חמסה!) משתתפים: יואש בן אליעזר, משנה למנכ"ל טמפו, ורונית ריץ בואנו, מומחית יזמות, חדשות ודיגיטל בשטראוס אסטרטגיה.

רונית ויואש משתפים מניסיונם האישי על שילוב תהליכי חדשנות פנים ארגוניים, הלקוחים מעולם הסטארטאפים ועל האופן שבו הם משפיעים על תהליכי היזמות הפנים ארגוניים . קישור לפרק בתגובה הראשונה, האזנה נעימה!

פרויקט FinOps במימון ישיר

FinOps הינו מושג שהופך שגור ובעל משקל משמעותי יותר בכל ארגון, בעיקר עם התחזקות המגמה של מעבר למחשוב ענן. ככל שהארגון משקיע משאבים גדולים יותר בפתרונות מבוססי ענן, כך גובר הצורך בביצוע אסטרטגיית FinOps, במטרה לנהל בצורה אופטימלית את הוצאות הענן, תוך הסתכלות והתחשבות הוליסטיים לוקחים בחשבון את הצרכים העסקיים של כלל הגורמים בארגון: מערכות מידע, מוצר, שיווק, שירות ומכירות ועוד.

הריכוזיות של ניהול מערך הענן בארגון מאפשר לבנות תמונה טובה ועדכנית יותר לגבי ניצול המשאבים הטכנולוגיים, ולכן גם מחזקים את היכולת הניהולית לקבלת החלטות דינמיות העונות על הצרכים המדויקים של הארגון. חברת מימון ישיר, פנתה אלינו כדי להשיג בדיוק את זה: לייצר חיסכון בעלויות מחשוב הענן ובמקביל לעשות סדר בניהול העלויות בראיה הוליסטית ומחזורית, תוך ניטור שוטף של הפעילות.

את הפרויקט המשותף יזמו והובילו רונית פטר סמנכ"לית טכנולוגיות ועינת טל, ה-OCIO, ובשיתוף פעולה עם צוות המומחים שלנו, ניגשנו אל האתגר בשלושה שלבים מרכזיים:

שלב ה-Inform: בשלב זה ממפים את המצב הקיים, תוך יצירת תמונה שקופה וכוללת של מערך עלויות הענן בתוך הארגון. במסגרת זו היה נדרש לזהות ולסמן את העלויות המשמעותיות ביותר, הזוכות לשם "החשוד המיידי"… אותן עלויות שמשקלן היחסי בסך ההוצאות הוא הגבוה ביותר ולכן גם המשפיע העיקרי על התקציב השוטף. ואכן בפרויקט המדובר מיפינו ביחד עם הצוות המקצועי במימון ישיר את כל הוצאות הענן בארגון, תוך הגדרת ההוצאות הגבוהות והמשמעויות ביותר.

שלב ה-Optimize: שלב שבו מנתחים לעומק את הממצאים שעולים בשלב הקודם, במקביל בוחנים את ארכיטקטורת העל, מנסים להבין היכן ניתן לבצע אופטימיזציה תוך מיקוד בניסיון להתייעלות בטווח קצר, בלי לשנות ארכיטקטורה וקוד, בעיקר שינויים של קונפיגורציה בענן, תוך גיבוש המלצות בצורה זהירה ושקולה, כשערך החיסכון הוא שעומד מול העיניים. המטרה בשלב זה הוא לייצר Quick Wins לארגון, תוך השקעה קטנה יחסית של מאמצים, ואכן שמחנו לסייע לחברה לייצר חיסכון של כ-30% מעלויות הענן במהלכים פשוטים יחסית. למשל, משאבי ענן שכבר לא נמצאים בשימוש, עדכון מודלי תמחור של ספקיות הענן לגרסאות חדשות ויעילות יותר, רכישת תוכניות ארוכות טווח היכן שניתן, או קבלת הנחות רק מעצם הפניה לריסלרים כדי להבין את מודל התמחור הקיים (ז"א, הנחות מבלי לבצע שינוי בודד בתשתית הקיימת). גורם משפיע נוסף, כזה שכדאי מאוד להתייחס אליו, הינו המודעות הפנים ארגונית שהובילה אנשים רבים ליזום בעצמם מהלכי חיסכון וצמצום היכן שניתן.

שלב ה- Operate: המטרה בשלב זה: להגדיר מתודולוגיית FinOps ותהליכי העבודה הנלווים, מבלי להמציא את הגלגל שכן קיימת מתודולוגיה מקובלת וסדורה. לכן אין צורך להמציא מחדש, אבל כן חשוב להתאים את המהלכים אל צורכי ואילוצי הארגון הספציפי. כך למשל, נדרש לזהות מי הפרסונות הרלוונטיות שכן חשוב לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת אסטרטגיית ה FinOps. אותן הפרסומות משתנות ונבדלות מארגון אחד לשני, ובמקרה של מימון ישיר הוגדרו 4 פרסונות מרכזיות הרלוונטיות לאופרציה, לכל אחת גובשה בדיוק הגדרת התפקיד, באיזה אחוז משרה הם נדרשים לטובת פעילות ה FinOps  וכו'.

על בסיס שלושת השלבים ולאחר הגדרת הפרסונות הספציפיות, יצאנו לבניית תכנית העבודה: מה מותר ואסור לעשות, הגדרת בקרות, וכלי ניהול המחוברים לשירותי הענן ומספקים דאטה עדכנית וזמינה לגבי היקף השימוש בפועל וכן תובנות עסקיות נוספות. כיוון שלמימון ישיר יש נוכחות בכל שלושת העננים (תוצאה בין היתר של רכישות מוצרים שכבר פעלו על גבם), הדבר הווה אתגר ניהולי ותשתיתי משמעותי, לכן שילוב כלי ניהול ומעקב אחר פעילות הענן ייצרה ערך עסקי משמעותי לארגון.

וורנר פוגלס (Werner Vogels), ה-CTO של שירותי הענן באמזון, התייחס לנושא ה FinOps בכנס ה- re:invent האחרון ואמר: 1. בניהול מערך הארכיטקטורה בענן: מרכיב העלות הוא אחד המשמעותיים והחשובים ביותר שצריך לבדוק, יותר ממאפיינים אחרים, והיום ישנה מודעות הולכת וגדלה לגבי זה. הגביע הקדוש בהיבט הזה הוא לאפשר לארגון לקשר באופן ישיר בין היקף ההשקעה במחשוב ענן, לבין שורת הרווח. 2. לדעתו, כל פונקציה בארגון צריכה להבין ב FinOps, כי לכל אחד יש קשר והשפעה, טכנית או מוצרית על היקף הצריכה והמשאבים שהם דורשים, לולכן לכולם יש השלכות על תשתיות הענן בארגון.

בעבודה המשותפת עם מימון ישיר, התהליך התמקד באופן שבו מנהלים את האופרציה בשוטף ברמת התקציב, המעקב, התכנון, ניהול פגישות שוטפות עם מנהלי הפינאופס בארגון, הצפת הפערים, סטטוסים וגם איך מנחילים את זה לתוך הארגון עמוק יותר. התוצאה: מימון ישיר היו מאוד מרוצים מהתהליך והתוצרים שהושגו, בעיקר לאור העובדה שהם נדהמו מהחיסכון שנוצר, וגם כמה אנשים לא טכנולוגיים, הבינו את הפער ואת ההזדמנות שנוצרת, דווקא בארגון שהיסטורית ממוקד On Premise.

במילים אחרות, לתהליך המשותף הייתה השפעה רחבה על עצם ההבנה של הארגון לגבי מידת החיסכון שניתן להגיע אליה. כעת צוות המומחים שלנו ממשיך ללוות את מימון ישיר ביישום מתודולוגיית החיסכון.

בהזדמנות זו, אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לצוות העבודה המשותף שנתן אמון מלא, השקיע את המשאבים והרצינות הנדרשים כדי להשיג תוצאות מהירות, ושגילה פתיחות, כנות ואומץ ברצון להתייעל ולשפר.

מה חשוב לדעת לפני החלפת ERP?

ההחלטה הארגונית להחליף מערכת ERP נחשבת כאירוע משמעותי, כזה שלא רק כרוך בשיקולים רבים אבל גם בעל השפעה רחבה על פעילות הארגון. ריכזנו כמה מאפיינים ושיקולים הקשורים להחלטה הזו:

שיקולים ומוטיבציה עסקית: הרבה לפני הטכנולוגיה, שיקולים ותעדופם עסקיים הם מה שמובילים להחלטה להחליף מערכת ERP. ארגונים צריכים לחקור ולמפות את סך השיקולים העסקיים שמייצרים את המוטיבציה לבחון אפשרות כזו. לרוב יהיה מדובר בפערים טכנולוגיים המייצרים אתגר הולך ומתרחב בין הצרכים העסקיים לבין היכולת הטכנולוגית לספק מענה יעיל. למשל האם המערכת תומכת ברב חברתיות, מתממשקת עם תהליכי ניהול מוצר, עצם ההגדרה של פערים אלו היא סובייקטיבית ומשתנה מארגון אחד לאחר, ולכן נדרשת העמקה כדי לאמוד את עומקה. הפערים יכולים להיות גם סביב מרכיב עלויות, התחזוקה, ההשקעה הנדרשת בכוח אדם לאורך השנה, הנחיות רגולטוריות ומידת גמישותה ויכולתה של המערכת הנוכחית לתמוך בהתרחבות העסקית.

אתגרים ונקודות כאב: שקיפות וכנות פנימית לגבי יכולות ומאפייני המערכת הקיימת הינם קריטיים כבסיס לקבלת ההחלטה: ארגונים חייבים לייצר שיחה פתוחה במטרה להבין לעומק את נקודות הכאב והאתגרים שלא מקבלים מענה: האם קיים פער טכנולוגי? יכולת המערכת ליצור ממשקים ואינטגרציות מול מערכות חיצוניות? (האם למשל המערכת תומכת ברב חברתיות, האם היא מספקת חיבור אינטגרלי ל-WMS, האם תומכת בתהליכי השרשרת האספקה? בתהליכי ניהול המוצר ועוד), האם חווית השימוש מיושנת ולא עדכנית? האם המערכת הנוכחית פשוט מתקרבת ל-End Of Life שלה? נושאי נגישות ועוד.

מגמות טכנולוגיות: סט נוסף של שיקולים לגבי האפשרות להחלפת מערכת ERP נוגע במגמות חיצוניות לארגון, גם הן בעלות מאפיינים טכנולוגיים-עסקיים: נשאלת השאלה מה מידת ההתאמה בין המערכת הקיימת לבין מגמות טכנולוגיות והצורך של ארגונים להתחבר ולהתאים עצמם אליהן, למשל: מחשוב ענן, תעשיית ה- Open Api's, בנקאות פתוחה, AI, IoT, ועוד. אי היכולת להתחבר למגמות טכנולוגיות שכאלו מגדילים את הפער באפשרויות העסקיות של הארגון, מה שמגביל ופוגע ביכולת לייצר בידול עסקי בשוק תחרותי.

העמקה, הרחבה והסתכלות קדימה: כל ארגון חייב לשאול את עצמו בהתנהלות השוטפת כיצד הוא רואה עצמו מתמודד עם הקדמה הטכנולוגית, שוק תחרותי ורווי אתגרים, ציפיה צרכנית משתנה ועוד שלל גורמי השפעה שמייצרים אתגר על המערכות הקיימות. סוגיות כמו האבולוציה של מערכות ה- ERP לכיוון אזורי התמחות מקצועיים, ההתמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של דאטה ממקורות חיצוניים, החשיבות של הנגשת Data intelligence להנהלת הארגון ועוד, מהווים שאלות קריטיות בסט השיקולים. מצד שני, ככל שמתרחקים מה-Plain Vanilla כך מורכב וגם מסוכן יותר לשדרוג. הכניסה של רוב הארגונים לתהליך השדרוג רק כתוצאה מהצורך להתמודד עם ה-ה-End Of Life שלה מסתכנים בפרויקטים מורכבים, ארוכים וכמובן – יקרים.

אל מול מגוון השאלות, השיקולים והמשמעויות הללו, לא בכדי ארגונים רבים מחפשים גורמים מקצועיים ומנוסים שיוכלו ללוות אותם בתהליך המורכב והרגיש הזה. זו בדיוק אחת מהצעות הערך שאנחנו בשטראוס אסטרטגיה מציעים לארגונים: לסייע בגיבוש החלטה מושכלת ומבוססת האם נכון לשדרג את מערכת ה-ERP, כיצד נכון לבצע את המעבר (מתי, באיזו שיטת ביצוע, באיזו תצורה ומפת דרכים ליישום מלא).

צוות המומחים המנוסה שלנו ישמח לסייע ולשמוע על הצרכים והאתגרים הספציפיים שלכם כדי להתאים תהליך ייעודי שתפור למידות הארגון.