70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים. הסיבה?

לא חוסר תקציב או טכנולוגיה – אלא צעד אחד קריטי שרבים מדלגים עליו עוד לפני שמתחילים. 

התקציב אושר, הצוות מוכן, והלחץ לבצע עבודה מהירה גדול. הדחף הראשוני של כל מנהל טכנולוגיות הוא לצלול ישר לפתרונות טכנולוגיים, להשוואת ספקים ולניתוח נתונים.
אבל עצרו לרגע. הצעד החשוב ביותר להצלחת הפרויקט הוא דווקא זה שרוב המנהלים מדלגים עליו – והוא קובע את גורל הפרויקט עוד לפני שהתחיל. 

מודל מסדר (Framework) כבסיס למהלך אסטרטגי – לפני כל ניתוח או המלצה 

בעולם המודרני, בו החלטות טכנולוגיות משפיעות שנים קדימה, אסור לנו כמנהלים לצלול ישר לניתוח הנתונים, השוואות ספקים או בחירת פתרון. הצעד הראשון הקריטי שעלינו לבצע הוא הגדרת מודל מסדר (Framework)  שיכוון את תהליך הבדיקה וההחלטה. 

Framework הוא סדר חשיבה מובנה שמסייע לך לנתח מצב או בעיה בצורה שיטתית, בלי לפספס מרכיבים קריטיים. הוא משמש כמפת דרכים לקבלת החלטות עסקיות – מאפשר לבחון חלופות, לשקול יתרונות וחסרונות, ולבסוף לבחור בצעד שמייצר את הערך הגבוה ביותר לארגון. 

Framework נכון מאפשר לסדר את המידע, לדייק את המיקוד, ולהבטיח שכל ההיבטים הרלוונטיים נשקלים בצורה מאוזנת – גם במצב הקיים וגם בתהליך בניית האסטרטגיה להמשך. 

למה להתחיל ב- Framework? ארבעה יתרונות מוכחים: 

1. Decision Velocity – קצר את זמן ההחלטה ב- 45%
   המודל ממקד את הדיון, מקצר את זמן ההגעה להחלטה ומבטיח שהיא מבוססת על הנתונים הנכונים.
2. שפה משותפת עם ההנהלה ⬅️ תקציב מאושר…
   המודל החזותי הופך נושאים מורכבים למובנים גם למי שאינו טכנולוג.
   במקום להסביר למנכ"ל למה "אנחנו צריכים  API management platform", מומלץ להציג לו איך זה משפיע על מהירות הפיתוח, איכות השירות ועלויות התפעול. 
3. הגנה מהטיות – מבנה קבוע מבטיח שלא "שוכחים" היבטים קריטיים. 
4. מדידה והשוואה לאורך זמן – ניתן להחיל את אותו Framework על מצבים שונים ולמדוד שיפור. זה הופך כל פרויקט ללמידה שמשפרת את הבא. 

ומה יקרה אם נדלג על בניית ה- Framework הנכון?  

1. פרויקטים שנתקעים: דיונים אינסופיים על כיוון הפרויקט כי המטרות לא הוגדרו בבירור. 
2. בזבוז משאבים: השקעת זמן וכסף בניתוח פתרונות שבכלל לא עונים על הבעיה העסקית האמיתית. 
3. הטיות והחלטות שגויות: בחירת פתרון על סמך "תחושת בטן" או העדפה אישית של גורם דומיננטי, במקום על סמך ניתוח מאוזן. 
4. חוסר גיבוי מההנהלה ומהשותפים העסקיים: קושי להסביר את ההיגיון מאחורי המלצה אסטרטגית ללא מודל ויזואלי ברור. 

שתי דרכים ליישם Framework בעבודת ייעוץ  

אופציה 1 – בחירת Framework קיים. מתי כדאי? כשהאתגר שלכם טיפוסי לתעשייה  

כאשר יש מודלים מוכרים בתעשייה (כמו COBIT, TOGAF, ITIL או מודלי בגרות תהליכית), ניתן להתאים אותם לארגון: 

שלבים לבחירה נכונה: 

1. הגדרת מטרות ההערכה – האם המיקוד טכנולוגי, תהליכי או עסקי. 
2. בדיקת רלוונטיות לתעשייה – האם המודל נבדק והוכח בסביבה דומה. 
3. פשטות מול עומק – לבחור מודל שלא יסבך את התהליך מעבר לנדרש. 
4. התאמה לשפה הארגונית – להבטיח שהמושגים והמדדים ברורים לכל בעלי העניין. 

יתרון – חיסכון בזמן ויכולת להסתמך על Best Practices מוכחים.
חיסרון – ייתכן והמודל לא יתאים ב-100% לייחודיות הארגון. 

אופציה 2 – פיתוח Framework מותאם מאפס. מתי כדאי? כשהצרכים שלכם יותר ספציפיים  

כאשר לא קיים מודל שמתאים במדויק למצב, ניתן לפתח Framework מותאם. 

שלבים לפיתוח Framework ייעודי: 

1. הגדרת יעדים מדויקים – מה ההחלטה שצריך לקבל ומה יכריע אותה. 
2. זיהוי הממדים המרכזיים – טכנולוגיה, תהליכים, אנשים, רגולציה, שוק וכו'. 
3. קביעת קריטריונים ומדדים – הגדרות ברורות ל"נמוך", "בינוני", "גבוה". 
4. עיצוב חזותי – תרשימים, טבלאות, סקאלות צבע שמקלות על הבנה מיידית. 
5. הרצה ופיילוט – בדיקה על מדגם קטן לפני החלת המודל בארגון כולו. 

יתרון – מענה מותאם ב-100% לצרכים הספציפיים.
חיסרון – דורש ניסיון, זמן ומשאבים לפיתוח. 

שילוב Framework בצומת אסטרטגית 

בין אם בוחרים מודל קיים או מפתחים חדש, חשוב לשלב אותו בשני שלבים קריטיים: 

1. ניתוח מצב קיים – מדידה והצגה של היכולות הנוכחיות לפי המודל. 
2. בניית ההמלצות והאסטרטגיה – שימוש ב-Framework  כבסיס לדיון על חלופות והשלכות. 

כך המודל הופך לכלי עבודה חי, לא רק מצגת חד-פעמית. 

דוגמה מהשטח – מסגרת להערכת מצב קיים ולבחירת כיוון בבחירת מערכת ליבה ארגונית  

כאשר אנחנו, בשטראוס אסטרטגיה, מלווים ארגון בצומת קריטית של החלפת מערכת ליבה (כדוגמת ERP, CRM), אנו תמיד מתחילים בהתאמת מודל מסדר מותאם לארגון הספציפי. המודל מדייק את הפרמטרים המרכזיים הרלוונטיים ביותר לארגון – האתגרים העסקיים, התהליכיים, הטכנולוגיים או הארגוניים (או כל שילוב ביניהם). בניית מסגרת הערכה מדויקת מפשטת את התהליך ומייעלת אותו ביותר. 

למשל בשלב ההמלצה על דרך הפעולה המיטבית, ניתן לבנות Framework שבוחן: 

• Product Fit – עד כמה הפתרון עונה על הצרכים העסקיים של היום ומוכן לאתגרי המחר  

• הבשלות העסקית והתהליכית –  איכות התהליכים העסקיים, מוכנות הארגון, ומידת הבנתו את משמעות השינוי. 

הצגת המצב בתרשים ברור (כמו המודל שבדוגמה) מאפשרת לראות את התמונה המלאה ולהחליט אם יש מקום להחלפת המוצר, להתמקדות בחדשנות במוצר הקיים, להתמקדות בתהליכי העבודה ולא בהחלפת המוצר או לבניית תוכנית שתכלול שיפור מהותי של התהליכים תוך החלפה מדורגת של המוצר.  

סיכום – Framework כמצפן אסטרטגי בעידן של שינויים מהירים 

בעולם של שינויים טכנולוגיים מהירים, Framework נכון הוא לא "עוד שקף" אלא מצפן אסטרטגי. הוא יוצר שפה משותפת, מונע פספוס היבטים קריטיים, ומאפשר למנהלים לקבל החלטות טובות יותר. 

עומדים בפני החלטה אסטרטגית? החלפת מערכת ליבה? טרנספורמציה דיגיטלית?

לפני שאתם צוללים לפרטים, נשמח להראות לכם איך Framework נכון יכול לקצר לכם החלטות אסטרטגיות בחודשים ולחסוך מיליונים.

מוזמנים לכתוב לי ונדבר gil.r@s-strategy.com

רקע על הפרויקט 

הרשות לניירות ערך (רנ"ע) היא הגוף הרגולטורי המוביל בישראל לפיקוח על שוק ההון, שמשרת מיליוני משקיעים וחברות ציבוריות. מחלקת מערכות המידע של הרשות עומדת בפני אתגרים רבים ונדרשת לייצר יכולות טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות על מנת לאפשר לרשות לעמוד ביעדיה.

האתגר המרכזי היה ברור: איך מעבירים את מחלקת מערכות המידע ממצב של "תגובה לצרכים" למצב של "הובלה אסטרטגית" שתתמוך בחזון הרשות לקראת 2026?

צוות המומחים שלנו בשטראוס אסטרטגיה ביחד עם ה CIO של הרשות, אורן הנר, ומנכ"ל הרשות, שפירר עודד, ששם את הטכנולוגיה כמקום מרכזי באסטרטגיה של הארגון יצאו לתהליך של בניית מפת הדרכים למחלקת מערכות המידע של הרשות והפיכתה לגוף שמוביל את הארגון.

האתגרים העיקריים איתם המחלקה מתמודדת

• חוב טכנולוגי מצטבר – חלק ממערכות הליבה המרכזיות מבוססות טכנולוגיות מיושנות.
• ביזור מערכות וחוסר אינטגרציה – מגוון רחב של מערכות שבנויות כסילו ללא קישוריות ביניהן.
• פערים בניהול ידע ארגוני – פיצול מקורות מידע, יכולות חיפוש מוגבלות, ונתונים לא מובנים שמקשים על קבלת החלטות מבוססות נתונים.

לאתגרים אלה השפעה על היכולת להוביל טרנספורמציה דיגיטלית ארגונית וקושי בניצול מלא הפוטנציאל של דאטה ו- AI.

למרות האתגרים, התגלו עוצמות משמעותיות שהיוו בסיס איתן לאסטרטגיה:

1. צוות מקצועי ומחויב – הון אנושי איכותי עם מוטיבציה גבוהה ומחויבות למשימה.
2. ניהול משאבים מושכל – ניהול אפקטיבי של תקציב וספקים עם השקעה מיטבית ב- Run, Grow ו- Transform.
3. רמת שירות גבוהה – שיפור משמעותי ברמת השירות עם משוב חיובי מהמחלקות העסקיות.
4. מיקוד עסקי וחדשנות – הובלה מקצועית הממוקדת במתן ערך עסקי אמיתי, כולל פעילות מובילה בדאטה ו- AI.
5. יציבות ואמינות המערכות – תשתיות איתנות המבטיחות רציפות עסקית ברמה גבוהה.

תובנות ולקחים מרכזיים 

הפרויקט הניב תובנות חשובות הרלוונטיות לכל ארגון המעוניין בטרנספורמציה דיגיטלית:

1. חשיבות המיפוי המדויק – "הצלחנו לזהות את העוצמות הקיימות ולבנות עליהן", מסביר מנהל הפרויקט ברנ"ע. "הבנת המצב הקיים בפירוט אפשרה לנו לתעדף את הפעולות הנכונות."
2. מנהל מוצר כגורם מתכלל – אחת ההחלטות הנדרשות הינה מינוי מנהל מוצר ייעודי שיהווה גורם מתכלל בין כל השותפים. מנהל המוצר הוא הדבק שמחבר בין הטכנולוגיה, הצרכים העסקיים והמשתמשים ומסייע בתהליך השינוי מתפיסת פיתוח מערכות למענה לתהליכים עסקיים.
3. שותפות עם המחלקות העסקיות – הבסיס להצלחה הוא עבודה משותפת והדוקה עם המחלקות העסקיות, תוך שקיפות במתן בהבנת הצרכים, תעדוף בראייה רוחבית ומתן מענים התואמים את הצורך העסקי.

מבט לעתיד 

מחלקת מערכות המידע של רנ"ע נמצאת כיום בשלב הבשלה "מוגדר ומדויק" ביחס למיצוי הפוטנציאל בתחומי הדאטה, אנליטיקה ו- AI עם תוכניות להתקדם לשלבי הבשלה מתקדמים יותר במסגרת המפה האסטרטגית לקראת 2026.

רקע על הפרויקט 

Govmap היא פלטפורמה גיאוגרפית ייחודית, מבית מפ"י (המרכז למיפוי ישראל), שנועדה לרכז ולנהל מידע גיאוגרפי עשיר הן ברמת המפות הטופולוגיות והן ברמת שכבות המידע המגוונות. הפרויקט נולד משיתוף פעולה אסטרטגי בין מערך הדיגיטל הלאומי ומרכז המיפוי לישראל (מפ"י), שהבינו את הצורך הדחוף בפתרון מרכזי לניהול המידע הגיאוגרפי בראיה רוחבית. 

במצב הקיים, קיימים מספר פתרונות טכנולוגים עבור ניהול המידע הגיאוגרפי במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, דבר שמוביל לכפילויות, בזבוז משאבים וקושי בקבלת החלטות מבוססות נתונים. 

האתגר העסקי והטכנולוגי 

האתגר המרכזי היה ברור: איך מייצרים פלטפורמה אחת שתשרת את כלל הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור הרחב, ותאפשר גישה למידע גיאוגרפי מהימן ועדכני? 

האתגרים איתם הפרויקט מתמודד: 

• פיזור מידע קריטי – כל משרד ממשלתי החזיק את המידע הגיאוגרפי שלו בנפרד, ללא יכולת שיתוף אפקטיבית 

• חוסר אמת אחת – שכבות המידע הגיאוגרפי מופיעות ברמת עדכניות שונה במערכות שונות 

• בזבוז משאבים – כל גוף מפתח יכולות מיפוי משלו, מה שמיצר כפילויות יקרות 

• קושי בקבלת החלטות – מקבלי ההחלטות מתקשים לקבל תמונה מלאה ורוחבית של על בסיס המידע הגיאוגרפי 

השפעת האתגרים הללו הינה דרמטית: עיכובים בפרויקטים לאומיים, קושי בתכנון עירוני ואזורי וחוסר יכולת לספק שירות איכותי לאזרחים שזקוקים למידע גיאוגרפי.
 

תהליך העבודה והפתרון החדשני 

כאן נכנסה לתמונה חברת שטראוס אסטרטגיה, שהובילה אקסלרטור ייחודי לתכנון תפיסה מוצרית מקיפה עבור Govmap.
 

שלב א': הגדרת הצעת הערך 

הצוות של שטראוס, בעבודה משותפת עם מפ"י ומערך הדיגיטל הלאומי, החל בהגדרת הצעת ערך ברורה:
Govmap הינה פלטפורמה שיתופית המרכזת מידע גיאוגרפי עדכני ומגוון ממשרדי הממשלה, מהרשויות המקומיות ומגופים ציבוריים נוספים במקום אחד. Govmap מיועדת למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים ציבוריים והקהל הרחב ומאפשרת ביצוע ניתוחים מתקדמים, ניהול מידע גיאוגרפי באופן עצמאי ושיתוף המידע בקלות עם גורמים נוספים – הכל במטרה לשפר את השירות הציבורי ולקדם קבלת החלטות מושכלת.
 

שלב ב': זיהוי אזורי המיקוד האסטרטגיים 

הצוות האינטגרטיבי זיהה שלושה אזורי מיקוד מרכזיים: 

1. HUB ממשלתי ציבורי – יצירת מרכז מידע גיאוגרפי לכלל הממשלה 
2. חיבור בין ממשלה לרשויות – גישור על הפער בין הרמה הלאומית למקומית 
3. כלי לקבלת החלטות – הצגת נתונים אינטגרטיבית ופיתוח יכולות אנליטיות מתקדמות המסייעות בתהליך קבלת החלטות מבוסס נתונים
    

שלב ג': בניית מודל עסקי בר-קיימא 

אחד האתגרים הגדולים היה לבנות מודל עסקי שיבטיח את קיימות הפרויקט לאורך זמן. הצוות פיתח מודל המבוסס על ערך מוסף לכל השותפים, עם מנגנוני מימון ברורים ותמריצים לשיתוף מידע. 

שלב ד': גיבוש מפת דרכים מוצרית 

הצוות בנה מפת דרכים מפורטת הכוללת אבני דרך ברורות, החל מגרסת MVP ועד לפלטפורמה מלאה עם יכולות אנליטיות מתקדמות. 

התוצאות  

התשתית הושקה ועלתה לאוויר בשבוע שעבר וזמינה לציבור הרחב. מדובר בשלב הראשון במפת הדרכים ומכאן תמשיך להתפתח ולהתרחב בגרסאות עיתיות בפיתוח אג'ילי בהתאם לצרכים ולערך המוסף עבור הלקוחות השונים. 

תובנות ולקחים מרכזיים 

הפרויקט הניב תובנות חשובות הרלוונטיות לכל ארגון המעוניין בטרנספורמציה דיגיטלית: 

1. חשיבות החזון המשותף
   "הצלחנו ליצור שפה משותפת בין כל השותפים", מסביר מנהל הפרויקט. "כשכולם מבינים את הערך שהם מקבלים, השיתוף הופך לטבעי." 
2. מנהל מוצר כגורם מפתח
   אחת ההחלטות הנדרשות ביותר הינה מינוי מנהל מוצר ייעודי שהיווה גורם מתכלל בין כל השותפים. "מנהל המוצר הוא הדבק שמחבר בין הטכנולוגיה, הצרכים העסקיים והמשתמשים", מציינת מנהלת במערך הדיגיטל הלאומי. 
3. התחלה קטנה, חשיבה גדולה
   הפרויקט החל עם מספר use cases ממוקדים שהוכיחו ערך מידי, ומשם התרחב בהדרגה. "לא ניסינו לפתור את כל הבעיות ביום אחד", מדגיש מנהל במפ"י. "אנו רוצים לבנות אמון צעד אחר צעד." 
4. שותפויות אסטרטגיות
   הצלחת הפרויקט נבעה במידה רבה מהשותפויות החכמות שנוצרו. "הבנו שאנחנו לא יכולים לעשות הכל לבד", מסכם מנהל במפ"י. "השותפות עם מערך הדיגיטל הלאומי והליווי של חברת שטראוס אסטרטגיה הינם קריטיים להצלחה." 

מבט לעתיד 

Govmap ממשיכה להתפתח ולהתרחב. "זהו רק תחילתו של המסע", מסכם מנהל הפרויקט. "החזון שלנו הוא שכל החלטה ממשלתית או עירונית הקשורה למרחב תתבסס על מידע מדויק ועדכני מ- Govmap. אנחנו בדרך הנכונה להגשים את החזון הזה." 

במכללת אחווה עמדו בפני אתגר שמוכר כמעט לכל מוסד אקדמי ותיק: מערכות השכר והנוכחות הישנות כבר לא מצליחות לשרת את המציאות המורכבת של האקדמיה המודרנית.
המודלים המורכבים של העסקת סגל ואנשי מנהל, הרגולציה הדינמית והדיווחים בזמן אמת, כולם הפכו למשימות מאתגרות במערכות שלא התעדכנו בקצב הדרישות.
כשהמצב הגיע לצוואר בקבוק, סמנכ"ל הכספים, חן ראובן, החליט לא לחכות לתקלה הבאה, להרים את הכפפה ולצאת לדרך: החלפת מערכות ליבה, אבל עם חזון רחב יותר – להפוך את התהליך להזדמנות לשדרוג מקצה לקצה, גם של תהליכים וגם של האינטגרציה בין מחלקות.
כאן נכנסו לתמונה שתי מומחות יקרות שלנו בשטראוס אסטרטגיה, יעל ששי, מומחית מערכות מידע וחשבת שכר מוסמכת, ורות לובודה, יועצת אסטרטגית לשיפור תהליכים וניהול פרויקטים.
ביחד עם הנהלת המכללה וצוותי הכספים, השכר ומשאבי האנוש, יצאנו לפרויקט שמטרתו ברורה: מערכת חדשה שתוריד עומסים, תייצר שליטה ובקרה, ובעיקר – תתאים לאקדמיה של המאה ה-21.

מהם האתגרים שניצבו על השולחן?
• מודל שכר אקדמי מורכב: סגל ומנהל שנמצא בכמה מחלקות במקביל, עם תעריפים משתנים לכל תפקיד ומשרה, כולל ריבוי דירוגים והסכמים קיבוציים.
• דיווח רגולטורי מדויק ובזמן: בין אם מדובר בביטוח לאומי, מס הכנסה או משרדי ממשלה – אין מקום לטעויות או עיכובים.
• ניהול נוכחות מותאם: באקדמיה לא תמיד אלו "שעות עבודה רגילות". יש צורך לדווח לפי משימות או פרויקטים, וצורך לנהל 2 טווחי זמן לדיווח נוכחות אקדמי וקלנדרי.
• אינטגרציה בין מערכות: ההפרדה בין מערכת נוכחות למערכת שכר מייצרת טעויות, עומסים ובזבוז זמן, בעיקר בתקופות חישובי שכר.

אז איך ניגשנו לזה?
1. הגדרת צרכים לעומק
בסדנאות עם משתתפים מולטי דיסצפלינאריים מיפינו את הצרכים, לא הסתפקנו בדרישות טכניות, אלא ירדנו לפרטי פרטים של מודל השכר, מבנה הדיווחים, ודשבורדים לניהול ובקרה.
2. בחינת שוק מסודרת וממוקדת
השווינו פתרונות טכנולוגיים עם דגש על אינטגרציה, עמידה ברגולציה ציבורית וגמישות לשינויים עתידיים, שיוכלו לצמוח עם המכללה, והסקנו מהם תנאי הסף עליהם לא נוותר.
3. כתיבת מכרז ובחירת פתרון מותאם
ביחד עם צוותי המכללה, גיבשנו בזמן שיא מכרז מקצועי שהביא אל השולחן את הספקים הרלוונטיים ביותר וליווינו את תהליך בחירת הספק והפתרון המתאים ביותר לצרכי מכללת אחווה.
מה עוד מחכה לנו בתהליך?
4. הטמעה בשלבים וללא זעזועים
בסיום שלב ההתאמות, ביצוע פיילוטים – נבצע עליות שקטות לאוויר הכוללות בדיקות מסיביות לפני העלייה לאוויר בתחילת השנה התקציבית.
5. ניהול שינוי וליווי מתמיד
פרויקט כזה לא נגמר בהתקנת המערכת. ליווי ההנהלה והצוותים בתמיכה שוטפת, עדכונים שוטפים ברגולציה והטמעה של מיומנויות חדשות – כולל חיבור לאפליקציות דיווח מותאמות.

מה למדנו עד כה – תובנות קריטיות למי שנכנס להרפתקה דומה:
• מערכות שכר ונוכחות הן גנריות מטבען. חשוב להתעקש על התאמות לעולם האקדמי: שכר דינמי, מודלים מרובי תפקידים, עמידה בדרישות דיווח ספציפיות, תחזוקת טבלאות ות"ת ועוד.
• החלפת מערכת ליבה היא לא שדרוג – אלא ניתוח לב פתוח. נדרשת הובלה תקיפה של ההנהלה שתסיר חסמים כמו "ככה תמיד עשינו".
• תזמון זה הכל. אין מקום לטעויות בשכר. לכן תכנון קפדני של לוחות זמנים ועלייה הדרגתית לאוויר – עדיפה פי כמה על מהלך בזק.
• ניהול שינוי הוא קריטי. גם במוסדות אקדמיים – לא כולם ממהרים להוריד אפליקציה או לשנות הרגלי דיווח. תכנון נכון של ההטמעה והרגלי השימוש הוא קריטי להצלחה.

אם אתם מובילים מוסד אקדמי או ציבורי ושוקלים להיכנס לתהליך כזה – נשמח לשתף אתכם בניסיון שלנו ולהוביל אתכם לשם בביטחון ובמקצועיות.

איומי הסייבר התגברו והפכו לנפוצים, עוצמתיים ומכוונים לעסקים בכל גודל ותחומי העיסוק. זהו אירוע כואב בכל קנה מידה.

אירוע סייבר כמו כל אירוע חירום הוא מצב מורכב ולא פשוט לחברה ולכל עובד באשר הוא, מנהל.ת בכיר או גורם טכני שלוקח חלק באירוע, ועלול להשפיע דרמטית על האופן שבו יסתיים האירוע.

האירוע יכול לחשוף את הארגון לבעיה משפטית כוללת ולא רק לאירוע הסייבר עצמו, אלא גם לאופן שבו החברה הגיבה לאירוע וניהלה אותו הלכה למעשה.

לכן יותר מתמיד, להנהלת החברה יש תפקיד מכריע בניהול האירוע בשלביו השונים, תהליך קבלת ההחלטות, תיחום אחריות והבנת הסמכויות של הגורמים הפנימים והחיצונים, משמעות לתשלום או אי תשלום כופר, חובת הדיווח לגורמי אכיפת החוק ועוד..

המטרה:

שיפור יכולות ההנהלה להתמודד עם אירוע סייבר על ידי מימוש מתודולוגיה לניהול האירוע שפותחה בשטראוס אסטרטגיה וכוללת: מתן כלים, הנגשת המידע להנהלת החברה, מתווה התנהלות לגורמים הרלוונטיים, הכוללת גם הדרכות וביצוע תרגילי הנהלה קבועים, מתוך מטרה עיקרית להקטין את חלון הזמן של תהליך קבלת ההחלטות ושיפור זמני אישוש של הפעילות העסקית של הארגון.

פעילות זו תאפשר מבעוד מועד:

• לשפר את המודעות והמוכנות להתמודדות עם איומי סייבר בצוותים השונים
• להגדיר את תיחום האחריות של כל גורמי ההנהלה על אופן העבודה וההתנהלות באירוע
• לרכז את התהליכים השונים להתמודדות עם אירוע סייבר בפורמט ידידותי
• לשפר את האינטגרציה ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים באירוע סייבר
• להכין גלופות, מקורות מידע, הסכמים ומסמכים נדרשים

שלבים מרכזיים:

1. תפיסת ניהול אירוע: אנחנו מאמינים שלצורך ניהול אירוע חירום ברמת הנהלה נדרשת תפיסת ניהול מתקדמת, שבה מאפיינים ומגדירים את מבנה הצוותים, הגורמים השונים המעורבים בניהול האירוע וממשקי דיווח לגורמים, בתוך הארגון ומחוצה לו.

2. הכנה Playbook לניהול שלבי האירוע: הגדרת משימות הניהול וקבלת ההחלטות שנדרש לבצע, בכל שלב במחזור החיים של אירוע הסייבר, הגדרת הגורמים המאשרים והמבצעים לכל משימה.

3. טפסים גלופות, מסמכים, מקורות מידע והסכמים: מטבע הדברים, באירוע סייבר הלחץ על בעלי התפקידים והארגון גדול וכל דקה שעוברת מעלה את הסיכון. היערכות והכנה מראש של מידע רלוונטי יקטין משמעותית את זמן והלחץ על הגורמים השונים, וזאת, באמצעות הכנת הודעות לדיוור מידע, טפסים לאיסוף והעברת מידע, רשימות ומקורות מידע נדרשים לניהול האירוע, הסכמים עם גורמים נדרשים כגון מומחה משא ומתן, הערכות משפטית מול גורמי אכיפת החוק, הקמת תשתית לתשלום במטבעות דיגיטליים…

4. הגדרת בעלי תפקידים ואחריות: הגדרה ברורה של תיחום האחריות של כל גורם ניהולי טכני בשלבים השונים של האירוע (מנכ״ל, תפעול, טכנולוגיות מידע, כספים, משפטים, דוברות, שיווק, מכירות, משאבי אנוש…).

5. תיק תפעול לעבודה ללא מערך מחשוב מתפקד: אחת מהנחות היסוד המרכזיות היא שאירוע סייבר בשונה מאירועי חירום מסורתיים, יכול להשבית את הפעילות ואת מערך המחשוב של הארגון לזמן שנע בין ימים לשבועות ובמקרים קיצוניים גם לחודשיים. שטראוס אסטרטגיה פיתחה מתודולוגיה ייחודית בנושא, המכילה: תיק חירום, כלים, גלופות ומידע קריטי שיאפשרו לארגון לתפקד ברמה בסיסית גם ללא מערכות מחשוב.

6. שיפור רציף ותרגול לאירוע סייבר: הערכות ושיפור מודעות לאירוע הסייבר ברמת הנהלה הוא תהליך שמחויב להתבצע באופן קבוע וסדיר בכל ארגון. יועצי ומומחי שטראוס אסטרטגיה עובדים בצמוד למנהלי הארגון ומבצעים בו הדרכות, תרגילים וסימולציות שמבוססות על התיק שנבנה.

צוות המומחים של שטראוס אסטרטגיה: צוות הסייבר שלנו מורכב ממומחים בתחומים רבים ומגוונים, בעלי ניסיון מעשי ועשיר בהכנת ארגונים לאירועי חירום.

יחד נבנה עתיד מוגן ובטוח יותר