המגזין
של שטראוס

המגזין שלנו נועד לשקף את מגוון הידע והמומחיות של צוות המומחים שלנו. כאן תוכלו למצוא מאמרים מקוריים שנכתבים על ידי צוות המומחים שלנו, המספקים דעות ותובנות בתחומי הדיגיטל, דאטה, חדשנות, מצוינות, מגמות ותובנות עסקיות וטכנולוגיה

מהפיכת ה-AI: מה ארגונים חייבים לדעת?

מהפיכת ה-AI כבשה בסערה את הדיונים בחדרי ההנהלה כמעט בכל ארגון ובכל ורטיקל עסקי. קשה למצוא חברה שלא דנה בהשלכות ובהזדמנויות שטכנולוגיות מבוססות AI/GenAI מייצרות עבורה, כשמה שמדהים במיוחד הוא קצב השינוי. אין כמעט יום שחולף שבו לא קורה משהו חדש בתחום, עם כלים חדשים ומדהימים שנדמה שלוקחים צעד קדימה את מה שניתן לעשות איתם בהיבט המקצועי, האישי ובכלל.

כשנשאלת השאלה: היכן ארגונים וחברות יכולים להפיק ערך מהטכנולוגיות הללו, וכיצד הן יכולות לתרום להצעת הערך שהן מציעות לעצמן וללקוחות, חשוב להתייחס בין היתר לנקודות הבאות:

 

הגדרה ברורה של המטרות העסקיות (Clear Business Objectives): כפי שאנחנו אומרים כל הזמן ללקוחות שלנו: הטכנולוגיה היא תמיד האמצעי ולא המטרה עצמה. כל ארגון חייב להגדיר לעצמו את המטרות העסקיות שהוא מנסה להשיג (במסגרת האסטרטגיה הכללית), ועל בסיס מטרות אלו לבחון אילו אמצעים (טכנולוגיים ואחרים) יכולים לשרת ולקדם אותה לקראת השגת מטרות אלו. במקרה של טכנולוגיות GenAI/AI  מדובר באותה התפיסה בדיוק: ארגונים צריכים להגדיר לעצמם מטרות עסקיות ברורות ומוגדרות היטב, ורק אז לבחון כיצד AI יכול לסייע בהשגת המטרות.

דאטה איכותית, מטויבת ונגישה (Data Quality and Accessibility): חשוב לזכור שטכנולוגיות מבוססת AI חייבות להסתמך על דאטה איכותית, מטויבת ונגישה. לכן ארגונים חייבים לוודא שהדאטה שלהם מדויקת, מגוונת ורלוונטית מספיק במטרה לאפשר תשתית אופטימלית לתרגול ולימוד אלגוריתם ה-AI. מדובר בשלב בסיסי וקריטי לכל ארגון שרוצה לבנות יכולות, כלים וערך אמיתי. יותר מזה, החשיבות של איכות ונגישות הדאטה רלוונטית גם לצורכי ניהול, מעקב ובקרת הדאטה, הן בהיבט הפנים ארגוני, ולא פחות חשוב עבור דרישות רגולטוריות, סוגיה שנתייחס אליה בסעיפים הבאים.

דרישות רגולטוריות, אתיות וציות (Ethical and Regulatory Compliance): לצד ההזדמנויות הרבות ש-AI מייצרת, עלו בשנים האחרונות גם חששות רבים לגבי השפעתה על נושא הפרטיות ואבטחת המידע. בנוסף, יכולות הטכנולוגיה מאפשרות לייצר דברים שלא היו קיימים לפני: דיפ פייק תוך שימוש בקולות ופניהם של בני אדם, הפקת סרטוני ווידאו ותמונות שנראות אוטנטיות אך הן אינם כאלו ועד התחזות ברמת דיוק חסרת תקדים. כלים כמו ChatGPT ואחרים מבוססים על מידע עשיר כדי לספק את התוצרים הללו, וכשלא קיימת שקיפות לגבי האופן הספציפי שבו המידע מנוצל ולאן הוא יכול לזלוג, הדבר רק מגביר את החששות הגוברים.

לכן, אין זה מפתיע שאחד מהגורמים המשמעותיים ביותר שכל ארגון חייב להתייחס אליו בהיבט של שימוש ב-AI הוא: דרישות והנחיות רגולטוריות, ולצידן גם הפעלת שיקול דעת וקודים אתיים וערכיים בסיסיים, במיוחד במקומות שבהם הרגולציה עדיין לא הגדירה במדויק מה נדרש לבצע (מעבר לגבולות ה-GDPR). ארגונים חייבים להתייחס ל: שקיפות השימוש במידע, הוגנות ואחריות,  אבטחת מידע.

יישומים ממוקדי לקוח (Human-Centric Design): עובדים, לקוחות, שותפים עסקיים ועוד, ארגונים נדרשים ליישם את הטכנולוגיות בצורה נגישה, פשוטה, ברורה ושקופה כדי לאפשר לקהי היעד להשתמש בהן בצורה האופטימלית ביותר, כך שהטכנולוגיות יעצימו בסופו של דבר את היכולות האנושיות (במקום להחליף או ליתר אותם). לצורך כך ישנה חשיבות רבה באימון מספק של צוותים פנים ארגוניים על הטכנולוגיה, וקבלת פידבק שוטף מצד לקוחות קצה במטרה לזהות את האזורים הדורשים חידודים, הבהרות והנגשה משופרת של הטכנולוגיה עבורם.

גמישות והתרחבות (Scalability and Flexibility): כשארגונים ניגשים ליישם טכנולוגיות AI, חשובה ההסתכלות ארוכת הטווח, בהיבט של התרחבות, התגברות ושכלול הטכנולוגיה לאורך הדרך. יותר מכך, ארגונים חייבים לקחת בחשבון שינויים והתאמה דינאמית גם לצרכים עסקיים הולכים וגדלים לאורך השנים, צרכים שהטכנולוגיה תהיה חייבת להכיל ולשרת. לכן, ארגונים נדרשים ליישם ארכיטקטורות גמישות אך יציבות, מחשוב ענן ומתודולוגיות פיתוח אג'יליות שיאפשרו את התמיכה הזו לצד טכנולוגיות מתפתחות (וחדשות) וכמובן תנאי שוק שמשתנים בהגדרה.

ניהול סיכונים (Risk Management and Security): בניית אסטרטגיית ניהול סיכונים שתואמת את היכולות החדשות ש-AI מציעה ומאפשרת היא קריטית עבור כל ארגון, במטרה להיערך ולהתמודד עם סיכונים ואיומים המתקשרים לטכנולוגיה. ארגונים נדרשים לאמץ וליישם כלים אבטחתיים במטרה להגן על המידע, ולמנוע זליגתו וניצולו למטרות שאינן עולות בקנה אחד עם תחום הפעילות, האחריות והמטרות העסקיות של הארגון.

לימוד מתמיד, העמקה, ניסוי וטעיה (Continuous Learning and Improvement): כמו בכל טכנולוגיה, גם כשמדובר ב-AI, ארגונים שבאמת מעוניינים להיות בחוד החנית הטכנולוגית ולמקסם את הערך העסקי שניתן להפיק על בסיס הטכנולוגיה, חייבים לאמץ גישה של לימוד שאינו מסתיים לעולם. כפי שהטכנולוגיה משתנה, מתרחבת ומשתדרגת בכל יום שחולף, כך ארגונים חייבים לבנות יכולות לימוד, ניסוי והפנה של הטכנולוגיה, בראיה ההוליסטית והגמישה ביותר שניתן. חשוב לזכור ש-AI אינה נחלתה של מחלקת/אגף מערכות המידע, אלא כלי שיכול לייצר ערך ברחבי הארגון, מרמת העובד הבודד דרך צוותים ומחלקות ועד רמת הארגון כולו.

לסיכום: אנו נמצאים בעידן ייחודי ויוצא דופן, המתאפיין בשינוי דרמטי ביכולות ובעיקר בהזדמנויות שטכנולוגיות יכולות לייצר עבורנו בני האדם. כמו כל טכנולוגיה חדשה, לצד ההזדמנויות ישנם סיכונים ואיומים וחשוב שכל ארגון יתייחס לשניהם בבואו לשלב טכנולוגיה חדשה בתוכו. כדי לשמור על רמת עדכנות ורלוונטיות, חשוב שארגונים יבנו קשרים עם ונדורים טכנולוגיים, גורמים מקצועיים, חברות סטארטאפ וכל גורם שפועל ביום יום סביב ועם טכנולוגיות AI כדי להיות מיושרים עם הקו האחרון של הקדמה הטכנולוגית.

אז, אם גם אתם שומעים מכל עבר שה-AI וה-GenAI הם המפתח לחדשנות והצלחה עסקית, אך תוהים כיצד הטכנולוגיות הללו יכולות להתאים ולתרום בפועל לארגון שלכם? רוצים לדעת היכן להתחיל?
האם להטמיע את ה-AI בתהליכים פנימיים או במוצרים ושירותים חיצוניים?

ארגונים רבים מתחילים בניסויים עם טכנולוגיות AI, אך ללא אסטרטגיה ברורה ומקיפה, הפוטנציאל המלא יתקשה להתממש.

אנו בשטראוס זיהינו את הפער הזה, שקיים בארגונים רבים ומגוונים. לכן ריכזנו תהליך מובנה שיעזור לכם לנווט במים הלא נודעים הללו. אנו מציעים לכם צוות מומחים מקצועי, ותיק ומנוסה המשלב ניסיון מעשי בארכיטקטורה ו-GenAI עם הבנה עסקית רחבה, כדי להבטיח שהארגון שלכם מוכן וממוקד לשינויים הצפויים.

יחד אתכם, נגדיר חזון עסקי ברור, נזקק את הערך העסקי שתרצו להשיג, נגדיר וננהל את סיכונים בצורה מיטבית ונוביל את תהליך היישום הטכנולוגי בצורה יעילה ומסודרת.

מעוניינים לקחת את הארגון שלכם לשלב הבא? השאירו פרטים וניצור עמכם קשר בהקדם. נוביל אתכם בבטחה אל תוך מהפכת ה- AI.

 

סקירת מאקרו של אבנר שטראוס: רפורמת התשלומים החדשה

אנחנו שמחים מאוד להשיק פינה חדשה – סקירות שוק ברמת המאקרו, שנכתבו וגובשו על ידי אבנר שטראוס, מייסד משותף של שטראוס אסטרטגיה. בכל פעם נציג ניתוח שוק בתחום אחר, והפעם – רפורמת התשלומים החדשה, או בשמו הרשמי: "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים"

***

בואו נעשה סדר:
לפני כחודש נכנסה לתוקף רפורמת התשלומים בישראל תחת השם “חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים”. הרפורמה מיועדת להגדיל את התחרות בשוק התשלומים, המוגבלת כיום לבנקים וחברות כרטיסי האשראי, ולהוזיל עלויות לציבור תוך קידום חדשנות טכנולוגית.

איך זה ישפיע ועל מי?
החוק החדש מאפשר לחברות פינטק מהארץ ומחו”ל להיכנס לשוק התשלומים ולהציע שירותים מגוונים כמו ניהול ארנקים דיגיטליים, קליטת שכר, תשלום ריבית על כספים, והעברות בנקאיות מיידיות. הרשות לניירות ערך תפקח על הפינטקים הללו, והחוק ידרוש מהם רישוי והגנה על הציבור. במובן הזה, הרפורמה צפויה להשפיע הן עלינו הצרכנים שמבצעים תשלומים לעסקים, קמעונאים ורשויות ממשלתיות, והן על כל גוף (פרטי, ציבורי או ממשלתי) שעוסק בגבייה או בהעברת תשלומים ללקוחות.

מה הלאה?
הציבור יתחיל לראות את פירות הרפורמה בעוד מספר חודשים, עם כניסתן של חברות פינטק חדשות לשוק וקבלת הרישוי הנדרש. בעתיד, הציבור יוכל לנהל את חשבונותיו בחברות פינטק, להנות מריביות ועמלות מופחתות, ולהשתמש בשירותי תשלום חדשניים וזולים יותר, כולל תשלום באמצעות ארנקים דיגיטליים והעברות בנקאיות מיידיות.

תובנות מרכזיות מהמהלך
מדובר באירוע דרמטי ומשמעותי, כזה שצפוי להשפיע עמוקות לא רק על הבנקים וחברות האשראי, אלא כל שורה ארוכה של חברות ותעשיות, דרך גופים מוסדיים, גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות וכמובן חברות פרטיות. כל מי שמציע שירות תשלום/סליקה, וכיום מתבסס על פתרונות צד שלישי או על התשתית הקיימת של הבנקים, יוכל להציע שירותי סליקה ותשלום (אל מול עמידה בתנאי הסף), במודל זול ונגיש יותר ללקוח הקצה.

הגדלת התחרות: החוק מאפשר כניסת חברות פינטק חדשות לשוק, מה שיוביל לתחרות מוגברת והוזלת עלויות לצרכנים.

היערכות ותמיכה: ככל שיתווספו פתרונות תשלום חדשים, כל מי שגובה תשלומים (מעסקים קטנים וגדולים ועד רשויות ומשרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ועוד), או מעביר כספים (למשל משכורות, תשלום לספקים) יצטרכו לתמוך באותם שירותי תשלום חדשים. את המשפט האחרון קל מאוד לכתוב אבל הרבה יותר קשה ליישם, משימה מורכבת הנשענת על תשתיות סליקה, אבטחת מידע ושירותים פיננסיים מסועפים ומורכבים.

חדשנות טכנולוגית: הרפורמה תעודד פיתוח שירותי תשלום חדשים ומתקדמים, שיקלו על הציבור בביצוע פעולות פיננסיות.
שיפור בשירותים הפיננסיים: הציבור יוכל להנות מריביות ועמלות מופחתות, ושירותי תשלום מתקדמים ונוחים יותר.

בצד הטכנולוגי המשלים: מדובר באירוע דרמטי בשוק התשלומים הישראלי, עם הערכויות מרחיקות לכת שהגופים העסקיים יצטרכו לתת להם מענה ברמת ארכיטקטורה יישומית, ארכיטקטורה טכנולוגית, יכולות אינטגרציה מתקדמות מבוססת API Management, תשתיות IT מתאימות, יכולות סייבר ואבטחת מידע, תשתיות דיגיטל מתקדמות (Omnichannel Hub), מסעות לקוח חדשים וחווית לקוח מדויקת יותר, תשתיות דאטה מתאימות (Enterprise Data Platform) עבור השגת מיקרו/ננו פרסונליזציה, ועוד. המהלך הזה דורש תכנון שרואה קדימה עם יכולת להתחיל יישום באופן שהינו Lean & Agile. זה אפשרי.

מה הופך את ״מקורות״ לחברת המים הטובה בעולם? פרק #9 בפודקאסט

מה הופך את ״מקורות״ לחברת המים הטובה בעולם? בפרק #9 אירחנו את עמית לנג מנכ״ל מקורות, ואבנר שטראוס מייסד משותף של שטראוס אסטרטגיה. מה הניע את לנג להשיק את תכניות העבודה בדיוק עם פרוץ המלחמה, מה הקשר בין חשמל למים ועוד עובדות שלא ידעתם על המים שזורמים עד אלינו בבית בלחיצת כפתור, מבלי שלרגע דמיינו כמה מערכות מורכבות, ניתוחי דאטה וכן – גם AI מאפשרים זאת. האזנה נעימה!

5 סיבות שבגללן פרויקטים טכנולוגיים נמרחים בארגונים

״אנחנו נאלצים לעדכן שהפרויקט לא יעמוד בלו״ז המקורי….אנחנו צריכים כוח אדם נוסף כדי להשלים את הפיתוח והבדיקות…רבעון Q2 זה כבר לא יהיה…..״

מכירים את האמירות הללו?

בתקופה האחרונה פונים אלינו לקוחות מארגונים רבים במטרה לנסות ולהבין מה לא עובד כמו שצריך. הרי המערכות הן אותן מערכות, תהליכי העבודה מתעדכנים בקצב הטבעי (ז״א בלי שינויים דרמטיים מידי), ואפילו קיים שפע רחב יותר של טכנולוגיות, כלים והזדמנויות להתייעל. אז למה התחושה הארגונית הפוכה לחלוטין?

הנה 5 סיבות מרכזיות שיכולות להסביר את התופעה:

1) היום יש יותר מהכל: פרויקטים טכנולוגיים כיום כוללים ריבוי מוצרים וטכנולוגיות, מה שמייצר צורך הולך וגדל בהתממשקות והתאמות ובדיקות, שלא לדבר על הצורך בארכיטקטורה מורכבת ומסועפת יותר. טכנולוגיות חדשות דורשות זמן לימוד והתאמה, במיוחד אם נדרש לממשק בין טכנולוגיות מתקדמות לבין מערכות מסורתיות….בנוסף, ארגונים רבים מתקשים לסנן ולבחור את הפרויקטים בעלי התרומה העסקית הגבוהה ביותר. המשמעות: חוסר מיקוד ומורכבות גבוהה.

2) ריבוי ספקים: ככל שהפרויקט מורכב יותר, לרוב הוא מצריך לשלב בין יותר מספק אחד אל מול צוותי הפיתוח הפנים ארגוניים, מה שמצריך יכולת ל״נצח״ על תזמורת שלמה של משאבים, דעות ותפיסות.

3) דרישות אבטחת מידע: שילוב של איומי סייבר, רגולציות מחמירות, בעיקר אל מול טכנולוגיות חדשות שלא רק שמציבות סטנדרטים ודרישות חדשות, אלא גם מוסיפות שלבים בתהליך הפיתוח ואישור היישום המבוקש, שלא לדבר על הצורך בבקרות מרובות ומגוונות יותר.

4) ״אישור גמיש״: לכולנו ברור שאנחנו חיים ופועלים בשוק תחרותי ומהיר. ארגונים גדולים מתקשים להתאים עצמם לקצב השינויים, מה שמייצר מצבים שבהם הלקוח/הצד העסקי מבקש לשנות את הדרישות המקוריות (תוך כדי הפיתוח), כדי להתאים את היישום למציאות שמשתנה.

הבקשה הזו לגיטימית לחלוטין, הבעיה היא ההשפעה שלה על כלל המערכת. בנוסף, הפער בין הציפייה ללוחות הזמנים והתכולות של הצד העסקי, לבין קצב הפיתוח והבדיקות בפועל מייצר חיכוכים פנים ארגוניים שמקשים על הפרויקט כולו (לפעמים הדבר מוביל להקפאות ממושכות בזמן שמגבשים החלטות…).

5) הגורם האנושי: הרבה לפני הטכנולוגיה, זה קודם כל אנשים. המשפט הזה רלוונטי ומשפיע גם במקרה הנ״ל: קושי בתיאום בין צוותים ומחלקות, חוסר תיאום בציפיות, מחסור בכוח אדם, כישורים שחסרים לצורך משימות ספציפיות, כל אלו וסיבות נוספות מתקשרות לגורם האנושי ומשפיע על הפרויקט כולו.

החדשות האופטימיות הן, שאתם לא לבד.

אנו בשטראוס אסטרטגיה מציעים צוות של מומחים מנוסים, שהיום יום שלהם מורכב מליווי מחלקות ואגפי IT בארגונים המובילים במשק. יש לנו ניסיון עשיר בליווי תהליכי בניה של ארגון מערכות המידע, הגדרת ועיצוב תהליכי העבודה (במיוחד במציאות המשתנה), הגדרת המבנה הארגוני בהתאמה לצרכים הספציפיים, סינון ובחירת פרויקטים בעלי אימפקט עסקי משמעותי ועוד.

נשמח לשמוע על האתגרים הספציפיים שלכם, וביחד למצוא את הפתרונות האופטימליים עבורכם.

הפתרון שלנו עבורכם, לצוותי פיתוח שנמצאים במילואים

המציאות הביטחונית המורכבת משפיעה על כולנו, וזה אומר גם אלפי נשות ואנשי מילואים המגוייסים כבר חודשים רבים. ארגונים רבים חווים קושי משמעותי להתנהל ובעיקר לקדם משימות שוטפות לאור העובדה שאנשי מפתח חסרים בצוותים המוצאים עצמם בחוסר וודאות.

המצב הזה מקשה לא רק על משימות ופרויקטים חדשים, אלא גם על תחזוקת השוטף שהופכת לאתגר משמעותי. אפילו אם 10% מהכוח העבודה אינו זמין…היכולת לקדם תהליכים הופכת למשימה בלתי אפשרית.

כחברה המחוברת עמוקות למרבית הארגונים והתעשיות במשק הישראלי, החלטנו להרים את הכפפה ולספק בדיוק עבורכם שירות ייחודי שיאפשר לכם המשכיות עסקית: אנחנו יודעים להכניס שחקן חיזוק קבוצתי מהיום למחר, לא כאלטרנטיבה למי שנמצא במילואים, אלא ככוח חיזוק משמעותי במטרה לאפשר לצוותים להמשיך ולהתקדם במשימות.

חלקכם כנראה סקפטיים: עד שייכנס גורם חדש לצוות, עד שילמד את המצב ויוכל באמת לעזור ולתרום, עדיף פשוט להמתין לאיש הצוות שיחזור מהמילואים ונמשיך מאותה הנקודה.

אבל, בואו נהיה כנים: כל יום שעובר ללא צוות עבודה שלם, העבודה תקועה, העומס והשחיקה עצום על הצוות, מה שאומר צעידה לאחור במקום להתפתח קדימה.

היתרון שלנו: המומחים הטכנולוגיים והעסקיים שלנו עובדים בכל יום אצל מספר לקוחות כבשגרה, מצב המעניק להם יכולות אדפטציה מהירה מאד לצרכים עסקיים וטכנולוגים, אתגרים ורגישויות פוליטיות משתנות.

עצם העובדה שמדובר ביועצים מנוסים וותיקים בתחום, העובדים בשוטף מול שלל ארגונים וחברות, מעיד על היכולת שלהם להתאים עצמם לסיטואציות בינאישיות ומקצועיות חדשות, על יכולת חזקה שלהם לרתום את אנשי הצוות בארגון, הרבה מעבר לאתגר הטכנולוגי, אלא גם האישי.

בנוסף, צוות היועצים שלנו מגובה בכל רגע נתון ביועצים ובמומחי ידע נוספים, כך שאתם והארגון שלכם נהנים לא רק מחיזוק של איש צוות אחד, אלא מצוות מקיף של יועצים מקצועיים נוספים אשר ישמחו לשתף מניסיונם המקצועי כדי לפתור את האתגרים הספציפיים שלכם.

לתיאום פגישה מהירה בנושא – יש לפנות לחנן אליאב, סמנכ"ל אסטרטגיה – hanan@s-strauss.techjump.co.il

כיצד מובילים שינוי בארגון, שהוא מפעל חיוני לנפש הישראלית? פרק #8 בפודקאסט

השבוע עלה לאויר פרק #8 בפודקאסט שלנו, פרק מרגש במיוחד שמארח את ד"ר הילה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש, וסיוון שטראוס.

הפרק עוסק בעמותת אנוש, מהעמותות הגדולות בארץ, שפועלת בתחום בריאות הנפש כבר יותר מארבעים שנים, מתוכם ד"ר הילה הדס מובילה את הארגון כבר 17 שנים ביד רמה, מקדמת שינויים, אימוץ טכנולוגיות ובעיקר אדפטציה ארגונית לרוח הזמן. לא כדאי לפספס – המון תובנות שרלוונטיות לארגונים באשר הם.

להאזנה לפרק

אתגר עסקי עם השלכות טכנולוגיות :EOS-End Of Support

יעל (שם בדוי), היא מנהלת יישומים בארגון תעשייתי גדול. בוקר אחד מזמינה את יעל מנהלת הכספים הגלובלית ואומרת לה שאם לא נתחיל תהליך של מעבר לטכנולוגיה חדשה במערכת הליבה עד סוף השנה לא נוכל להתמודד עם הודעת היצרן על הפסקת התמיכה הרשמית (End of support), כלומר, המערכת תחדל מלקבל עדכוני מערכת, תיקוני באגים ואפילו שירות לקוחות. אמנם נראה שמדובר בעניין טכנולוגי, אך למעשה מדובר באתגר ובתהליך שצריך לקבל התייחסות עסקית – אסטרטגית.

 

הפרספקטיבה העסקית

 

ככל שהמערכת המדוברת מהווה נדבך משמעותי יותר בפעילות השוטפת של הארגון, כך גדל האתגר העסקי שעל הפרק: הגורמים הטכנולוגיים והעסקיים חייבים למפות ולהבין את הסיכונים של המעבר לטכנולוגיה החדשה (כבר בוצעו התאמות במערכות שיתכן ולא יהיו קיימים בטכנולוגיה החדשה, או לא "תפורים" למידותיו של הארגון, המשך השימוש במערכות ללא תמיכה (פגיעות אבטחה, בעיות תאימות) מול העלות וההפרעה של שדרוגה, ובעיקר – האם ומה הערך העסקי שיתקבל מאותו מעבר לטכנולוגיה מתקדמת?

 

הלחץ שמגיע מגורמים עסקיים ברור ומובן – המשתמשים העסקיים מעוניינים לעבוד עם מערכת עדכנית, שמסוגלת לתת מענה לצרכים הפיננסיים של הארגון, מאידך, האם הארגון מסוגל לפנות משאבים לשדרוג טכנולוגי בעיתוי שהם לא בחרו ולהשבית תוכניות אחרות שמקדמות את הארגון.

 

כמובן שצריך לקחת בחשבון את ניתוח העלות-תועלת: מצד אחד, ההשלכות הפיננסיות, כולל עלויות אפשריות של תחזוקת מערכות ישנות, ומצד שני: משמעויות ההשקעה הנדרשת לשדרוג/החלפת המערכת בחדשה.

 

אבל אולי הדילמה החשובה יותר היא איך הארגון נרתם למהלך כה כואב ומשמעותי:

המיפוי של המטרות האסטרטגיות ארוכות הטווח של החברה (למשל, טרנספורמציה דיגיטלית, תחרותיות, התרחבות עסקית-מוצרית) הוא קריטי במסגרת תהליך קבלת ההחלטה לגבי פתרון עסקי-טכנולוגי נכון לארגון. אם ניקח אנלוגיה מעולם אחר לחלוטין: שיפוץ בית, במסגרתו נדרש להחליף את מערכת האינסטלציה.

ברור לכולם שמדובר בתהליך יקר וכזה שמשבית את הבית לתקופה לא מוגדרת, ובנוסף: החלפת אינסטלציה אינה משתקפת בתחזוקת הבית כמו צביעת קירות או החלפת מטבח, הפתרון החדש קורה מאחורי הקלעים והוא כמעט שקוף לכל מי לא בא במגע ישיר עם הפתרון (וזאת בהנחה שהכל עובד בצורה חלקה כמובן). ואז נשאלת השאלה כמה זמן שגרת החיים ב"בית" תיפגע? 

 

נחזור לעולם העסקי: אין ארגון שלא נתקל בסיטואציה מורכבת זו (סביב End of support) של מערכות הליבה: כולם שותפים לדילמה: איך ממשיכים לקדם את הארגון ביעדיו העסקיים תוך השקעה בתשתית טכנולוגית שבטווח הקצר לא מביאה ערך עסקי ברור, צריך לייצר הסכמה ורתימה ארגונית למהלך כזה, מתוך הבנה שהשקעה בתשתית ארגונית טכנולוגית מספיק יציבה שתוכל להביא ערכים מוספים בשנים הבאות, וחשוב לא פחות איך בוחרים את הסטאק הטכנולוגי החדש תוך כדי גיבוש ארכיטקטורה תומכת  שתספק יעילות, חדשנות וערך עסקי לארגון.

החדשות הטובות: אתם לא לבד, בשנים האחרונות ליוונו לא מעט ארגונים בדילמות המשמעותיות ביותר: מתי לבצע את השדרוג, איך לבצע אותו, ומה המשמעויות העסקיות והכלכליות של מהלך זה.
לשטראוס אסטרטגיה הניסיון והכלים לסייע לכם. צוות המומחים המנוסה שלנו, ליווה ארגונים גדולים בדיוק בצומת הקריטי הזה, ובעיקר מסייע למקבלי ההחלטות להיערך נכון לפרויקט מסוג זה (ניהול הסיכונים, הזדמנויות ומשמעויות), ובבחירת החלופה המתאימה ביותר לצרכים הספציפיים של הארגון

ההבדל בין ניהול פרויקט לבין ניהול מוצר, ואיך זה משנה תפיסות ניהוליות?

ההבדל בין ניהול פרויקט לבין ניהול מוצר, ואיך אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במינהל התכנון שינה תפיסה ניהולית?

בזמן שבחברות טכנולוגיות נהוג יותר לדבר במושגים של ניהול מוצר, חברות מסורתיות יותר מתאפיינות בדרך כלל בניהול פרויקטים. מדובר בשתי דיסציפלינות ניהוליות שונות, בעלות מאפיינים, שיטות עבודה, מדידה, מטרות וחלוקת אחריות שונות לחלוטין.

אך הפער התפיסתי הזה הולך ומצטמצם, בעיקר הודות לתהליכי דיגיטציה וטרנספורמציה טכנולוגית שהחברות המסורתיות חוות בשנים האחרונות. חלקן הבינו שכשהן משקיעות משאבים יקרים בפיתוח נכסים דיגיטליים, לא מדובר בפרויקט שמתחיל ואז מגיע לנקודת סיום עם השקתו, אלא מדובר במוצר חי ונושם, כזה שמצריך אחריות שונה לחלוטין, עם יעדים שוטפים, תכולות מנוהלות, איסוף דרישות שמשתנות באופן תדיר ובעיקר מתודולוגיה ניהולית המבוססת על חיבור ישיר עם מה שקורה בשטח.

מינהל התכנון הארצי הינו גוף שיוזם ומקדם תכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות, ובמסגרת זו גם מפעיל את מוסדות התכנון הארציים; מטפל בתכניות מפורטות; מכין ומקדם תקנות מתוקף חוק התכנון והבנייה. הנהלת גוף ה-IT של מנהל התכנון שהיה רגיל במשך שנים רבות בניהול פרויקטים, הבין שעליו לשנות תפיסה ובעיקר לאמץ מתודולוגיית ניהול ויישום שונים, במטרה להפיק ערך עסקי-טכנולוגי משמעותי יותר לאורך זמן.

כמו כל שינוי, מדובר בתהליך מאתגר שדורש אימוץ של כלים ושיטות חדשות, לימוד של טכניקות שמגיעות ממקורות חיצוניים לארגון, בבניית צוותי עבודה ואפילו מבנה ארגוני אחר ועד שילוב בעלי תפקידים חדשים. לכל הדברים הללו ישנה השפעה ישירה על היום יום, כל נוהלי העבודה, ניהול ומדידת התפוקות ועוד.
הנהלת ה-IT של מינהל התכנון הארצי, בראשות המנמ"רית איילה יחזקאלי, שאפו לייצר תהליכי עבודה מהירים ורלוונטיים יותר עבור לקוחותיהם, תוך חיבור הדוק יותר ליעדים העסקיים של הארגון.

היועצות והיועצים המנוסים שלנו שמחו לקבל לידיהם את האתגר הזה, ויצאו לדרך בשיתוף פעולה פורה עם הנהלת ה-IT של מינהל התכנון. התהליך התחיל בפגישות הכנה שמטרתן היתה למפות ולהגדיר את סוגי הלקוחות של המנהל, מיפוי ושרטוט תהליכי הליבה במערכות הקיימות, ופריסת המבנה הארגוני הקיים באגף.

לאחר מכן, צוותי העבודה התמודדו עם הצורך להגדיר מה הוא מוצר, שכן לרוב ארגונים מסורתיים רגילים להגדרה של פרויקט, תהליך שמתחיל ומסתיים. מדובר בהבדל משמעותי שכולל לא רק שיטת ניהול ועבודה שונה, אלא גם מטרות, מדידה ובסופו של דבר גם ערך שונה בעיקר עבור משתמשי הקצה.

לאחר שהגדרנו יחד את סט המוצרים, עברנו להגדרת מבנה צוותי המוצר, תחומי האחריות, ממשקים וכמובן מדדי ההצלחה. התהליך האינטנסיבי (אך מרתק) כלל יישום מתודולוגיה ייחודית שנבנתה לאורך השנים (והניסיון הרב שצברנו בעבודה מול ארגונים מגוונים במשק), מתודולוגיה המאפשרת לארגון לאמץ את השינוי (אתגר מורכב ללא ספק, בכל ארגון), במטרה לייצר תוצרים פרקטיים בפרק זמן מהיר, כזה שיאפשר להפיק תועלת יישומית ״מחר בבוקר״.

אסטרטגיית Go To Market בישראל של חברת FNZ

גופים פיננסים ברחבי העולם מתמודדים כיום עם שלל אתגרים עסקיים-טכנולוגיים מורכבים. כל אתגר שכזה, מקשה עליהם לייצר ולהנגיש ערך ייחודי ללקוחות ולשותפים שלהם.

 

FNZ הינה שחקנית פינטק בינלאומית מהגדולות בעולם ה-Wealth Management שמתמחה בהקמת פתרונות טכנולוגיים לניהול ולתכנון של נכסים פיננסיים וחסכונות ארוכי טווח. הפלטפורמה הטכנולוגית (Platform as a Service) והשירותים הפיננסיים הנלווים (BPO) ש- FNZ מספקת מסייעים לגופים הפיננסיים המובילים בעולם (Aviva, Quilter, Barclays, UBS ועוד) לצמצם פערים מבוססי טכנולוגיה ולהתמקד בליבה העסקית שלהם, לעמוד בקצב השינוי והציפיה הצרכנית ובקיצור, לעשות את מה שהם אמורים לעשות הכי טוב:

לנהל את הכסף עבור הלקוחות שלהם. היקף הנכסים המנוהל (AuA) על גבי הפלטפורמה של החברה הוא מעל 1.5 טריליון דולר ומשתרע על פני 30 מדינות חוצות יבשות. יותר מ- 20 מיליון לקוחות קצה נהנים מהמוצרים הטכנולוגיים-עסקיים של FNZ באמצעות כ- 650 גופים פיננסיים בינלאומיים וכ- 12 אלף יועצים/מתכננים פיננסיים עצמאיים, כולם מפיקים ערך מהטכנולוגיה הייחודית ומהשירותים המגוונים של FNZ.

 

אל מול עוצמה עסקית טכנולוגית גלובלית שכזו, התכבדנו מאוד ללוות ולייעץ ל- FNZ ולהוביל עבורה בניית אסטרטגיה עסקית בבואה לבחון את כניסתה לשוק הישראלי, בעזרת ניתוח אסטרטגי של השוק הפיננסי בישראל. בשיתוף עם הראל וידרמן,   Head of Israel ב- FNZ (שבהמשך ינהל את הסניף הישראלי של FNZ), ומשה לרון שיזם את הבאתה של FNZ לישראל, יצאנו לדרך לתכנן את אסטרטגיית החדירה של החברה לשוק המקומי.

מיותר לציין שמדובר היה באתגר מורכב, בלשון המעטה: מצד אחד, מדובר בחברת פינטק גלובלית המתמחה במתן שירותים פיננסיים, בעלת פורטפוליו עצום של מוצרים טכנולוגיים-עסקיים למגזר הפיננסי, ומצד שני שוק הפיננסים הישראלי שפחות מכיר את FNZ ואת יכולותיה, ובעצמו מתמודד תדיר עם פערים וצרכים עסקיים-טכנולוגיים משתנים ומגוונים מאוד.

 

התהליך המרתק של בניית האסטרטגיה העסקית התבסס על ראיונות עם בכירים רבים במגזר הפיננסי (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות), כולל שחקנים משמעותיים ובעלי עניין בשוק הישראלי, מיפוי וניתוח המתחרים והשחקנים הקיימים בשוק, מיפוי וניתוח המוצרים שהחברה מציעה, והשוואת הצרכים השונים של השחקנים הפיננסיים המובילים בשוק הישראלי, כמו גם ניתוח מגמות עסקיות וטכנולוגיות בשוק וההבדלים בין השוק הישראלי ליתר העולם, ובניית תכנית עבודה עסקית ראשונית לשיווק המוצרים והשירותים של החברה בישראל.

 

הראיונות עם השחקנים מקומיים וגורמי מפתח רלוונטיים בחברות הפיננסיות בארץ, תרמו לעיצוב תמונת מצב של רמת הבשלות בשוק המקומי עבור מוצרים ומערכות של חברה כמו FNZ, ועל בסיסה כאמור הובלנו תכנון אסטרטגי-עסקי של חדירת החברה לשוק.

את מגוון התובנות העסקיות שעלו מהמחקר לא נוכל לשתף, מסיבות ברורות, אך כן נוכל לציין כי מדובר היה בתהליך מרתק מבחינה מקצועית, שכן לא בכל יום מגיעה שחקנית ענק טכנולוגית בינלאומית מסוג זה שבוחנת את צעדיה בישראל, בחינה שמייצרת הזדמנות להוביל מחקר עסקי-אסטרטגי רוחבי ועוד בורטיקל כה דומיננטי ומשפיע כמו השוק הפיננסי בישראל.

תודה ענקית ל Daniel Parnaby, משה לרון והראל וידרמן מייסדי הפעילות העסקית והשלוחה הישראלית של FNZ העולמית