השאלות החשובות שכל ארגון נדרש לשאול את עצמו לפני שדרוג/החלפת מערכת ERP

בעבודתנו השוטפת אנחנו פוגשים באופן קבוע ארגונים שתשתית הERP שלהם מבוססת SAP ECC ונמצאים בצומת קריטית בה עליהם לקבל החלטה לגבי עתיד מערכות ה ERP. כידוע לכולנו, חברת SAP הודיע על end of support למערכת ה ECC (שהושקה ב 2005) בסוף 2027 ושיש צורך לשדרג את המערכת לגרסה העדכנית, S/4HANA שהושקה ב2015.

המעבר ממערכת ERP אחת לחדשה הוא תמיד אירוע מורכב, רגיש ומשמעותי בכל ארגון – צעד שדורש השקעה גבוהה של זמן, משאבי כ"א, פוקוס הנהלה ותקציב רב. המורכבות הזו היא גם אחת הסיבות שבגללן ארגונים לא ממהרים להתניע פרוייקטי הגירה שכאלו, והם מתעקשים להבין לעומק את הצעת הערך הכוללת שהארגון יכול לקבל ממהלך כזה.

במילים אחרות, מחפשים את "הגזר" ולא רק את "המקל" .

סביב הסוגייה המורכבת הזו עולות הרבה מאד שאלות חשובות, שלמענה עליהן השפעה על פעילות החברה. ריכזנו עבורכם מספר שאלות שכל ארגון נדרש לשאול את עצמו טרם קבלת החלטה על הכיוון שיבחרו בו:

· האם השדרוג הוא באמת הכרחי או שניתן להאריך את המשך התמיכה הזמינה במערכת הקיימת?

· בהנחה שהתשובה היא כן ואין ברירה אלא להחליף את מערכת, האם נוצרת הזדמנות לשקול החלפה של יצרן ה-ERP ובכך "לשפר עמדות" מבחינת יכולות המערכות והערך הכולל לארגון?

· בהנחה שמקבלים החלטה לעבור ל 4S, מתי נכון לבצע את הפרויקט? ואיזו תועלות עסקיות הארגון יפיק מהמעבר (בטווח הקצר/בינוני/ארוך)?

· מה צפויה להיות העלות הכוללת של ההטמעה וכיצד הסטת המשאבים תשפיע על פרויקטים ומהלכים טכנולוגיים מקבילים?

· ארכיטקטורה ותשתיות:

o On-premise או Cloud?

o במקרה של Cloud – RISE או GROW?

o איך משתלבת שכבת ה-BTP בארכיטקטורה הקיימת?

· באיזה גישת מימוש נבחר?

o – Brownfield שדרוג טכני בלבד

o – Greenfield הזדמנות לטרנספורמציה דיגיטלית

o – Bluefield גישה היברידית

· חדשנות ועתיד- אילו יכולות AI/GAI אפשריות בגרסה החדשה וכיצד ניתן לנצל יכולות אלו לטובת התייעלות והעלאת הproductivity? כיצד ניתן לשלב אוטומציה חכמה בתהליכים?

· איך מגדירים תוכנית מימוש שלא תפגע בעבודה השוטפת של הארגון?

· ועוד ועוד..

עם ניסיון עשיר ומגוון בליווי ארגונים גדולים בדיוק סביב השאלות הקריטיות הללו, אנו בשטראוס אסטרטגיה מציעים לכם.ן את המומחים הבכירים והמנוסים שלנו, שישמחו לסייע לארגון שלכן.ם במענה יסודי על השאלות הרבות והמורכבות הללו, במיפוי ובניית חלופות ריאליות, כולל אמדן עלות של תכנית המעבר, תכנית עבודה ליישום המעבר וגם יעניקו המלצות מנומקות לכל שאלה. אנו מאמינים קודם כל במענה מותאם ושקוף עבור הנהלת הארגון שיתחבר לאסטרטגיה העסקית, יעדי הארגון והאתגרים.

 

אז איפה אתם נמצאים בתהליך?

✓ יש לכם תשובות ברורות לשאלות האלו? מעולה! המומחים שלנו ישמחו לתקף יחד אתכם את המסקנות ולסייע בבניית תכנית פעולה מדויקת.

✓ עדיין מתלבטים? זה בדיוק הזמן הנכון להיעזר בניסיון העשיר שלנו. צוות המומחים בראשות מוריס קסנר יוביל אתכם בתהליך מובנה לקבלת החלטות מושכלות שיתאימו בדיוק לצרכים הייחודיים של הארגון שלכם.

בואו נדבר על זה. 

עוד כתבות עבורך

יוזמות מבוססות GenAI: לא עוד פרויקט, אלא מוצר שחי, נושם ומתפתח

כשהבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) נכנסת לעולמות העסקיים, ארגונים רבים ממהרים "לעשות עם זה משהו". אבל בעוד הטכנולוגיה מסחררת ביכולותיה, האתגר האמיתי הוא לא (רק) בבחירת המודל, אלא לפתח מוצר – עם ערך, תכלית, מדדים, תחזוקה ובעיקר – גישה שיטתית שתשאיר את הארגון בשליטה. אנחנו צריכים כל הזמן להזכיר לעצמנו ש genai הוא לא המטרה אלא האמצעי, בסופו של יום אנחנו נרצה ליישם יוזמות שיובילו אותנו ליצירת אימפקט עסקי.

מהניסיון שלנו בליווי חברות וארגונים המתמודדים עם האתגרים הללו, אנחנו תמיד מחזקים את העובדה ש-GenAI הוא לא עוד פרויקט – הוא מוצר מתמשך. הבדל מהותי קיים בין השקת פרויקט טכנולוגי "רגיל" – כמו פיתוח אתר, CRM או מערכת דיוור – לבין יוזמה מבוססת בינה מלאכותית. כשמדובר בהשקת יוזמה מבוססת AI קריטי להבין שמדובר במערכת לומדת, דינמית, שממשיכה להתעדכן ולהשתפר כל הזמן. ההשקה היא רק ההתחלה, בטח כשהטכנולוגיה משתנה ומשתפרת בקצבים מהירים בכל יום שחולף.

כדי לנהל נכון את המורכבות הזו, ב-Strauss Strategy פיתחנו את מודל ה־Gen AI Canvas – כלי ויזואלי שמתווה את כל רכיבי היוזמה על דף אחד, בגישה מוצרית מלאה שמיועדת לעולם הבינה המלאכותית.

אז מה כולל הקאנבס?

הקאנבס מחולק ל־12 רכיבים מהותיים, המשלבים בין ליבת מודל ה־Lean Canvas הקלאסי לבין תוספות ייחודיות לעולמות GenAI. הרכיבים החדשים מסומנים בכוכבית ומבליטים את ההיבטים הייחודיים שדורשת עבודה עם טכנולוגיה הסתברותית ולומדת:

 

1. הזדמנות / בעיית הבסיס לכל יוזמה:
 מהו הכאב האמיתי או ההזדמנות העסקית שאנו רוצים לפתור? זהו שלב קריטי: ללא הגדרת בעיה עסקית אמיתית, לא תתקיים הצעת ערך משמעותית.

2. פתרון מבוסס GenAI:
כאן נפרט את סוג המודל, מאפייני הפעולה, דרישות הממשק, רמת האוטומציה, שמירת ההקשר העסקי וכד'. במקום לומר "נבנה צ'אט בוט" – צריך להיכנס לעומק ולתאר את האינטליגנציה שתידרש מהמערכת, וכמובן מידת התאמתה הן לתהליכי העבודה של הארגון וגם לאתגר העסקי שגדרנו.

3. הצעת הערך הייחודית:
מה הייחוד של הפתרון שמאפשר GenAI דווקא? האם מדובר בזמינות תמידית, בשיחה טבעית, בהתאמה אישית, במהירות תגובה? זו ה-שאלה שארגונים רבים מתמודדים איתה בבואם לבחון פתרון טכנולוגי מבוסס AI.

4. למה שדווקא *אנחנו* נצליח? כאן נפרט את היתרונות היחסיים של הארגון – מה ה־unfair advantage שלנו? האם יש לנו דאטה שאין לאחרים? מומחיות ייחודית? צוות שירות מיומן שיכול להכשיר מודל?

5. לקוחות- מי המשתמשים של הפתרון? לקוחות קצה, נציגי שירות, עובדים פנימיים? הבנת קהל היעד קריטית לבחירת המודל והטון הנכון של התקשורת.

 6. נתונים (Data)- אחד החידושים המרכזיים בקאנבס הזה. כל יוזמת GenAI תלויה בדאטה – בלי מידע איכותי, המודל לא ידע לעבוד. יש להגדיר: אילו מקורות קיימים? אילו חסרים? האם המידע אמין, עדכני, ומספיק מפורט?

7. הגדרת מדדים נוספים מעבר למדדים העסקיים ה״קלאסיים״: כגון מו שיפור זמן תגובה או עלייה בשביעות רצון, יש לשלב מדדי דיוק ואמינות של המודל – למשל: מה אחוז הדיוק הנדרש כדי שנחשיב את השימוש כמוצלח?

8. ניהול סיכונים: AI מביא איתו שורת סיכונים: מהטיות בנתונים, דרך טעויות קריטיות ועד סוגיות פרטיות ואחריות. חשוב להגדיר מבעוד מועד מתי עוצרים את המודל, מתי מעבירים לאדם, ואיך נבצע בקרת איכות.

 9. ערוצים איך נגיע למשתמשים? באיזו פלטפורמה? האם מדובר בפיילוט פנימי? השקה באתר? הטמעה באפליקציה?

 10. עלויות / הכנסות זהו נדבך מוכר מה-lean canvas המקורי – כמה יעלה לנו לפתח ולתחזק את הפתרון? אילו חיסכון או הכנסות הוא צפוי לייצר? ב-AI כדאי לקחת בחשבון גם עלויות של דאטה, תשתית, תחזוקה ובקרת איכות מתמשכת.

 

יתרונות השיטה:

🔹 תמונה מלאה בדף אחד: הקנבס מאפשר לנהל שיחה אסטרטגית, מוצרית וטכנולוגית מול הנהלה, צוותים מקצועיים או משקיעים.

🔹 מקדיש מקום לייחוד של GenAI: בניגוד לשיטות קלאסיות, כאן אין התעלמות מהאתגרים של דאטה, דיוק, וסיכונים.

🔹 מתודולוגיה תהליכית ולא חד-פעמית: לא "בונים ומשיקים", אלא מגדירים, בודקים, לומדים, מתאימים ומתחזקים.

 

לסיכום פיתוח יוזמות בינה מלאכותית הוא הרבה יותר מפרויקט טכנולוגי. זהו מהלך אסטרטגי רב-שכבות שדורש ראייה מערכתית, מומחיות עסקית, ויכולת תרגום של טכנולוגיה לאימפקט אמיתי. ה־Gen AI Canvas הוא המצפן שמאפשר לנו לא ללכת לאיבוד בדרך – אלא לכוון למטרה, במדויק. אם אתם בתחילתה של יוזמה מבוססת GenAI – התחילו בקאנבס. כי בסוף, מה שלא מתוכנן – לא מתוחזק. ומה שלא מתוחזק – לא מצליח.

אם גם הארגון שלכם מתמודד עם שאלות ואתגרים סביב יוזמות עסקיות-טכנולוגיות מבוססות AI, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו ונשמח להרחיב לגבי יתרונות המתודולוגיה, ולבחון יחד כיצד היא יכולה לסייע למטרות העסקיות שלכם. hello@s-strategy.com

כשהבינה המלאכותית היוצרת פגשה את X-Labs: מסע של שילוב מנצח

כאשר הסערה של Generative AI נכנסה לחיינו ולא רק ברמה האישית אנחנו הבנו בשטראוס וב X-Labs  שזו לא רק מהפכה טכנולוגית זה ממש מערכת הפעלה חדשה שנהפוך את עולם היזמות למשהו אחר. 

ב X-Labs לקחנו משימה שאפתנית, למרות שברור לנו שהטכנולוגיה לא מספיק בשלה אני מזכיר מדובר על שנת 2022 אנחנו נשלב את כוחה של GAI  (Generative AI) בכל היבט שנוכל 

החל מעיצוב חוויית למידה פורצת דרך, דרך גיבוש מיזמים חדשניים שמגדירים מחדש את גבולות האפשרי, ועד ליצירת שיח ארגוני שמעצים חדשנות, הסיפור שלנו הוא הרבה מעבר לשילוב טכנולוגי. זהו סיפור של טרנספורמציה תרבותית עמוקה, של שינוי דפוסי חשיבה, ושל הבנה מחודשת של הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה. 

GAI זה לא עוד כלי אוטומציה. זה שינוי פרדיגמה של ממש בתחום שמביא לידי ביטוי את היכולת ליצור יש מאיןליצור טקסטים מקוריים, להפיק תמונות עוצרות נשימה, להלחין מוזיקה, ולפתח קוד תוכנה. יכולות אלו פותחות פתח לעולם שלם של הזדמנויות שלא היו קיימות בעבר, ואנחנו ראינו בכך הזדמנות לא רק להשתפר, אלא להוסיף תבלינים חדשים לארגז הכלים שלנו. 

ידענו שאנחנו נתמקד במספר צירים – או יותר נכון, בכמה שאלות מרכזיות. איך אנחנו יכולים להשתמש ב-GAI כדי להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות שלנו? איך אנחנו יכולים לפתח מוצרים חדשים בצורה מהירה ויעילה יותר? ואיך אנחנו יכולים לוודא שאנחנו עושים את זה בצורה אחראית ואתית 

עיצוב חוויות יזמות מותאמות אישית: X-Labs שמה דגש על התאמת חוויית יזמות לצרכים הייחודיים של הארגונים המובילים בישראל מתוך הבנה שזה שונה מעולם הסטראטאפים . GAI  מאפשר להתאים ארגז כלים מבוסס פרומטים כן אני ממש יצרנו prompts for enterprise entrepreneurs , כמובן שמי שמעוניין מוזמן ליצור איתנו קשר. כאמור זה מלווה אותנו בכל תהליך היזמות הייתר 

  • בניית פרסונות  
  • ניתוח סקרים על מנת להבין את הכאב והצורך 
  • הגדרת הצעות הערך החדשות ואפילו כתיבת Press Release 
  • ניתוח שוק מעמיק ואיתור הזדמנויות עסקיות 
  • פיתוח קונספטים חדשניים ועיצוב חוויית משתמש 
  • האצת תהליך הפיתוח והגעה מהירה לשוק 
  • יצירת מצגות משקיעים 

 

חשיבת מוצרית משולבת GAI :  ספקיות הענן נותנת נקודת התחלה מדהימה בעבודה עם GAI ולא רק הם יש מאות סטרטאפים (אלפים) שמנגשים יכולות אלו בתור SaaS או מוצרי מדף. שימוש בGAI לחלוטין מאיץ את התהליך היזמי לקראת ה MVP ולא פעם גם לקראת ה Product Market Fit. הערת אזהרה לעיתים אפשר לראות שברמת ה MVP שימוש ב GAI זה הדבר הנכון אבל להגיע ל PMF לפעמים דורש התאמות של טכנולוגיות AI או אפילו כתיבת קוד מסורתית. מספר דוגמאות אמיתיות שחלקם אפילו הגיעו לשלב ה PMF וחלקם היו רק במסגרת תוכנית X-Labs לבדיקות MVP 

  • הנגשת רגולציה בינלאומית באמצעות ממשק שיחה מבוסס Teams ו Azure   OpenAI ויכולת מוצריות מתקדמות ומותאמות לתהליך עבודה. במקרה זה ארכיטקטורה נכונה ושימוש במודל הנכון יצרה חיסכון תפעול של 95 אחוז למול היישום המומלץ והפשוט למימוש (לא תמיד פשוט זה זול) 
  • מוצר מהפכני שמסייע להורים לנהל את השיח היום יומי עם הילדים המתבגרים שלהם ביותר קלות ולאורך זמן. זה הרבה יותר מצ׳אט  
  • מנגונון התאמה אישי שנועד להמליץ על חבילות שרות ובצורה כזו להגדיל את אחוזי מימוש חבילות השרות תוך חיזוק מתן איכות השרות 
  • מנגנון המלצות לפעולה שנציג השרות יכול להציע על סמך הבנת המצב הקיים וסל האפשרויות שניתן להציע 
  • סיוע בתהליכי אנליזה והפיכה של תהליכים ידניים לתהליכים שמשלבים בין הכח של הבינה המלכותית ולבין בקרה חכמה של בן האנוש 

 

שילוב אחראי ״בצוות X-Labs ״ GAI:  לקראת תחילת 2024 הבנו שצריך פשוט צריך שגם אנחנו נייצר לנו כלים פנימים שישמשו את חברי X-Labs . גילוי נאות לא היה לנו 100 מיליון דולר להשקיע כמו חברות יעוץ אחרות. אנחנו עשינו זאת כמו שאנחנו עושים את רוב הדברים ב X-Labs … , Lean , Smart , Fast. אם זה באמצעות שילוב GAI ב Lean Canvas דרך תהליך הפיתוח ועד ייצירת תאום דיגיטלי של אחד מהנטורים של X-Labs 

בתחילת המסע של שילוב ה GAI  ידענו שזה ישפיע על המסע היזמי . היום אנחנו כבר בטוחים שזה משפיע ויותר מזה שהמציאות תעלה על כל דימיון.

 

איך מסובבים נימיץ – הובלת שינוי טכנולוגי אפקטיבי

האם גם אתם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם תוכנית אסטרטגית טכנולוגית מרשימה שבסופו של דבר הצטמצמה לרשימת שו"שים ומעט טכנולוגיות חדשות? אתם לא לבד.

רבים מהארגונים כיום מתקשים לגשר על הפער בין חזון טכנולוגי שאפתני לבין מימוש בפועל. בעידן שבו הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה מאופציה לחובה, האתגר האמיתי הוא להוביל שינוי טכנולוגי באופן שיטתי ומתמשך, מבלי לערער את היציבות התפעולית של הארגון. הקושי נובע משילוב של גורמים: מורכבות טכנולוגית, מגבלות משאבים, התנגדויות ארגוניות, ולעתים קרובות – היעדר מתודולוגיה מתאימה.

הגישה המנצחת: מתודולוגיה גמישה בשלושה רבדים – להקשיב, להגיב בזמן, לתכנן מניסיוננו המעשי בליווי עשרות ארגונים בתהליכי שינוי טכנולוגי, זיהינו כי ההצלחה טמונה ביכולת לפעול במקביל בשלושה רבדים משלימים:

1. לתכנן – יצירת תשתית איתנה לשינוי – בטרם נצלול לפרטים הטכניים, חיוני לבנות את הבסיס הארגוני והתרבותי. זה מתחיל בחזון ברור ומשכנע שמסביר מדוע השינוי נדרש, עובר דרך גיוס תמיכת ההנהלה הבכירה וכולל זיהוי וטיפוח "סוכני שינוי" בארגון – אותם מובילי דעה שיסחפו אחריהם את שאר העובדים. כל זאת, תוך יצירת ערוצי תקשורת פתוחים לזרימת מידע דו- כיוונית.

2. להגיב בזמן – ניהול אפקטיבי של התהליך – השינוי הטכנולוגי הוא מסע, לא אירוע חד-פעמי. ניהול המסע דורש תכנית ברורה שמפרקת את המהלך לצעדים מוגדרים וברי-השגה. לצד זאת, נדרש ניהול סיכונים פרואקטיבי, מדידה שוטפת של ההתקדמות וחגיגה של הצלחות קטנות לאורך הדרך. למדנו שהצלחות מוקדמות, גם אם צנועות, בונות מומנטום ואמון ביכולת הארגון להשתנות.

3. להקשיב – התמודדות חכמה עם התנגדויות – אנשים הם לב ליבו של כל שינוי ולכן ההיבט האנושי הוא קריטי. הצלחה מתחילה בהקשבה אמיתית לחששות העובדים, ממשיכה בשיתופם בתכנון ובעיצוב השינוי וכוללת הכשרה מקיפה והקניית הכלים הנדרשים, תוך ליווי לאורך התהליך.

הסיפור מאחורי המספרים: תיעדוף חכם כמפתח להצלחה באחד הארגונים המובילים במשק שליווינו, נתקלנו באתגר מוכר: רשימה ארוכה של פרויקטים טכנולוגיים עם משאבים מוגבלים. במקום להסתמך על תחושות בטן או לחצים פוליטיים, פיתחנו יחד עם הארגון מודל תיעדוף משוקלל המבוסס על ארבעה פרמטרים: ערך לארגון (30%), סיכון באי- ביצוע (40%), מאמץ נדרש (10%) ועלות (20%).

המודל הפשוט אך האפקטיבי אפשר לארגון לקבל החלטות מושכלות ושקופות וגם להתאים את התיעדוף בקלות כאשר חלו שינויים בסביבה העסקית. התוצאה המרשימה: עלייה באחוז הפרויקטים שהושלמו בהצלחה מ- 40% ל- 75% תוך שנה אחת בלבד. מדידה שמובילה לשיפור: מה שנמדד מתבצע הגדרת מדדי הצלחה ברורים היא אחד המרכיבים הקריטיים, והם צריכים לכסות שלושה עולמות תוכן:

מדדים עסקיים (ROI, TTM, חיסכון בעלויות), מדדים תפעוליים (זמינות מערכות, זמני תגובה, איכות שירות) ומדדי חדשנות (אימוץ טכנולוגיות חדשות ושיפור תהליכים). במפעל תעשייתי שליווינו, המדידה השיטתית הייתה המפתח להצלחה. הגדרנו מדדים ספציפיים לפרויקט שיפור ניהול המלאי ובכל ישיבת היגוי עקבנו אחר ההתקדמות.

מה הופך שינוי טכנולוגי למוצלח?

מניסיוננו העשיר בהובלת שינויים טכנולוגיים, זיקקנו טיפים מעשיים שיכולים לעשות את ההבדל:

1. תהיו גמישים – התאימו את התוכנית ליכולת ההכלה של הארגון – אין טעם בתוכנית מפוארת שאין סיכוי ליישם. בנו תוכנית המביאה בחשבון את המשאבים הזמינים, התרבות הארגונית והמשימות הנוספות על הפרק. התוכנית צריכה להיות גמישה דיה כדי להתאים את עצמה בהתאם לשינויים בסביבה העסקית והטכנולוגית.

2. חישבו "מוצר", לא רק "פרויקט" – אחד השינויים המשמעותיים שאנו רואים בארגונים מצליחים הוא המעבר מחשיבה פרויקטלית (התחלה- סוף) לחשיבת מוצר (התפתחות מתמדת). גישה זו מייצרת רצף של ערך לאורך זמן.

3. הקשיבו – נהלו דיאלוג פתוח ורציף – אין תחליף לתקשורת טובה. קיימו שיח שוטף, שקוף וכן עם כל הגורמים המושפעים מהשינוי, והקשיבו באמת למה שיש להם לומר.

4. פתחו "חוברת הפעלה" ארגונית – ארגונים מצליחים מפתחים מתודולוגיה סדורה לניהול שינויים טכנולוגיים, הכוללת תבניות עבודה, שלבים מוגדרים ותהליכי בקרה. זהו נכס ארגוני רב- ערך שמשתבח עם הזמן והניסיון.

עם המבט קדימה: הובלת שינוי בעולם משתנה העתיד מביא עמו אתגרים חדשים שישפיעו על האופן שבו נוביל שינויים טכנולוגיים. המפתח להצלחה טמון ביכולת לפעול בהתאם למתודולוגיה סדורה וגמישה תוך ניהול במקביל של שלושת הרבדים של השינוי – הטכנולוגי, התהליכי והאנושי-תרבותי.

אנו מזמינים אתכם לבחון את מודל התיעדוף והמדידה הקיים בארגונכם ולשאול: האם הוא משקף נכונה את האיזון הנדרש? האם מוגדרים מדדי הצלחה ברורים לכל יוזמה? וכיצד נערכים להובלת שינוי אפקטיבי בעידן החדש?