פרויקט FinOps במימון ישיר

FinOps הינו מושג שהופך שגור ובעל משקל משמעותי יותר בכל ארגון, בעיקר עם התחזקות המגמה של מעבר למחשוב ענן. ככל שהארגון משקיע משאבים גדולים יותר בפתרונות מבוססי ענן, כך גובר הצורך בביצוע אסטרטגיית FinOps, במטרה לנהל בצורה אופטימלית את הוצאות הענן, תוך הסתכלות והתחשבות הוליסטיים לוקחים בחשבון את הצרכים העסקיים של כלל הגורמים בארגון: מערכות מידע, מוצר, שיווק, שירות ומכירות ועוד.

הריכוזיות של ניהול מערך הענן בארגון מאפשר לבנות תמונה טובה ועדכנית יותר לגבי ניצול המשאבים הטכנולוגיים, ולכן גם מחזקים את היכולת הניהולית לקבלת החלטות דינמיות העונות על הצרכים המדויקים של הארגון. חברת מימון ישיר, פנתה אלינו כדי להשיג בדיוק את זה: לייצר חיסכון בעלויות מחשוב הענן ובמקביל לעשות סדר בניהול העלויות בראיה הוליסטית ומחזורית, תוך ניטור שוטף של הפעילות.

את הפרויקט המשותף יזמו והובילו רונית פטר סמנכ"לית טכנולוגיות ועינת טל, ה-OCIO, ובשיתוף פעולה עם צוות המומחים שלנו, ניגשנו אל האתגר בשלושה שלבים מרכזיים:

שלב ה-Inform: בשלב זה ממפים את המצב הקיים, תוך יצירת תמונה שקופה וכוללת של מערך עלויות הענן בתוך הארגון. במסגרת זו היה נדרש לזהות ולסמן את העלויות המשמעותיות ביותר, הזוכות לשם "החשוד המיידי"… אותן עלויות שמשקלן היחסי בסך ההוצאות הוא הגבוה ביותר ולכן גם המשפיע העיקרי על התקציב השוטף. ואכן בפרויקט המדובר מיפינו ביחד עם הצוות המקצועי במימון ישיר את כל הוצאות הענן בארגון, תוך הגדרת ההוצאות הגבוהות והמשמעויות ביותר.

שלב ה-Optimize: שלב שבו מנתחים לעומק את הממצאים שעולים בשלב הקודם, במקביל בוחנים את ארכיטקטורת העל, מנסים להבין היכן ניתן לבצע אופטימיזציה תוך מיקוד בניסיון להתייעלות בטווח קצר, בלי לשנות ארכיטקטורה וקוד, בעיקר שינויים של קונפיגורציה בענן, תוך גיבוש המלצות בצורה זהירה ושקולה, כשערך החיסכון הוא שעומד מול העיניים. המטרה בשלב זה הוא לייצר Quick Wins לארגון, תוך השקעה קטנה יחסית של מאמצים, ואכן שמחנו לסייע לחברה לייצר חיסכון של כ-30% מעלויות הענן במהלכים פשוטים יחסית. למשל, משאבי ענן שכבר לא נמצאים בשימוש, עדכון מודלי תמחור של ספקיות הענן לגרסאות חדשות ויעילות יותר, רכישת תוכניות ארוכות טווח היכן שניתן, או קבלת הנחות רק מעצם הפניה לריסלרים כדי להבין את מודל התמחור הקיים (ז"א, הנחות מבלי לבצע שינוי בודד בתשתית הקיימת). גורם משפיע נוסף, כזה שכדאי מאוד להתייחס אליו, הינו המודעות הפנים ארגונית שהובילה אנשים רבים ליזום בעצמם מהלכי חיסכון וצמצום היכן שניתן.

שלב ה- Operate: המטרה בשלב זה: להגדיר מתודולוגיית FinOps ותהליכי העבודה הנלווים, מבלי להמציא את הגלגל שכן קיימת מתודולוגיה מקובלת וסדורה. לכן אין צורך להמציא מחדש, אבל כן חשוב להתאים את המהלכים אל צורכי ואילוצי הארגון הספציפי. כך למשל, נדרש לזהות מי הפרסונות הרלוונטיות שכן חשוב לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת אסטרטגיית ה FinOps. אותן הפרסומות משתנות ונבדלות מארגון אחד לשני, ובמקרה של מימון ישיר הוגדרו 4 פרסונות מרכזיות הרלוונטיות לאופרציה, לכל אחת גובשה בדיוק הגדרת התפקיד, באיזה אחוז משרה הם נדרשים לטובת פעילות ה FinOps  וכו'.

על בסיס שלושת השלבים ולאחר הגדרת הפרסונות הספציפיות, יצאנו לבניית תכנית העבודה: מה מותר ואסור לעשות, הגדרת בקרות, וכלי ניהול המחוברים לשירותי הענן ומספקים דאטה עדכנית וזמינה לגבי היקף השימוש בפועל וכן תובנות עסקיות נוספות. כיוון שלמימון ישיר יש נוכחות בכל שלושת העננים (תוצאה בין היתר של רכישות מוצרים שכבר פעלו על גבם), הדבר הווה אתגר ניהולי ותשתיתי משמעותי, לכן שילוב כלי ניהול ומעקב אחר פעילות הענן ייצרה ערך עסקי משמעותי לארגון.

וורנר פוגלס (Werner Vogels), ה-CTO של שירותי הענן באמזון, התייחס לנושא ה FinOps בכנס ה- re:invent האחרון ואמר: 1. בניהול מערך הארכיטקטורה בענן: מרכיב העלות הוא אחד המשמעותיים והחשובים ביותר שצריך לבדוק, יותר ממאפיינים אחרים, והיום ישנה מודעות הולכת וגדלה לגבי זה. הגביע הקדוש בהיבט הזה הוא לאפשר לארגון לקשר באופן ישיר בין היקף ההשקעה במחשוב ענן, לבין שורת הרווח. 2. לדעתו, כל פונקציה בארגון צריכה להבין ב FinOps, כי לכל אחד יש קשר והשפעה, טכנית או מוצרית על היקף הצריכה והמשאבים שהם דורשים, לולכן לכולם יש השלכות על תשתיות הענן בארגון.

בעבודה המשותפת עם מימון ישיר, התהליך התמקד באופן שבו מנהלים את האופרציה בשוטף ברמת התקציב, המעקב, התכנון, ניהול פגישות שוטפות עם מנהלי הפינאופס בארגון, הצפת הפערים, סטטוסים וגם איך מנחילים את זה לתוך הארגון עמוק יותר. התוצאה: מימון ישיר היו מאוד מרוצים מהתהליך והתוצרים שהושגו, בעיקר לאור העובדה שהם נדהמו מהחיסכון שנוצר, וגם כמה אנשים לא טכנולוגיים, הבינו את הפער ואת ההזדמנות שנוצרת, דווקא בארגון שהיסטורית ממוקד On Premise.

במילים אחרות, לתהליך המשותף הייתה השפעה רחבה על עצם ההבנה של הארגון לגבי מידת החיסכון שניתן להגיע אליה. כעת צוות המומחים שלנו ממשיך ללוות את מימון ישיר ביישום מתודולוגיית החיסכון.

בהזדמנות זו, אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לצוות העבודה המשותף שנתן אמון מלא, השקיע את המשאבים והרצינות הנדרשים כדי להשיג תוצאות מהירות, ושגילה פתיחות, כנות ואומץ ברצון להתייעל ולשפר.

עוד כתבות עבורך

איך מסובבים נימיץ – הובלת שינוי טכנולוגי אפקטיבי

האם גם אתם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם תוכנית אסטרטגית טכנולוגית מרשימה שבסופו של דבר הצטמצמה לרשימת שו"שים ומעט טכנולוגיות חדשות? אתם לא לבד.

רבים מהארגונים כיום מתקשים לגשר על הפער בין חזון טכנולוגי שאפתני לבין מימוש בפועל. בעידן שבו הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה מאופציה לחובה, האתגר האמיתי הוא להוביל שינוי טכנולוגי באופן שיטתי ומתמשך, מבלי לערער את היציבות התפעולית של הארגון. הקושי נובע משילוב של גורמים: מורכבות טכנולוגית, מגבלות משאבים, התנגדויות ארגוניות, ולעתים קרובות – היעדר מתודולוגיה מתאימה.

הגישה המנצחת: מתודולוגיה גמישה בשלושה רבדים – להקשיב, להגיב בזמן, לתכנן מניסיוננו המעשי בליווי עשרות ארגונים בתהליכי שינוי טכנולוגי, זיהינו כי ההצלחה טמונה ביכולת לפעול במקביל בשלושה רבדים משלימים:

1. לתכנן – יצירת תשתית איתנה לשינוי – בטרם נצלול לפרטים הטכניים, חיוני לבנות את הבסיס הארגוני והתרבותי. זה מתחיל בחזון ברור ומשכנע שמסביר מדוע השינוי נדרש, עובר דרך גיוס תמיכת ההנהלה הבכירה וכולל זיהוי וטיפוח "סוכני שינוי" בארגון – אותם מובילי דעה שיסחפו אחריהם את שאר העובדים. כל זאת, תוך יצירת ערוצי תקשורת פתוחים לזרימת מידע דו- כיוונית.

2. להגיב בזמן – ניהול אפקטיבי של התהליך – השינוי הטכנולוגי הוא מסע, לא אירוע חד-פעמי. ניהול המסע דורש תכנית ברורה שמפרקת את המהלך לצעדים מוגדרים וברי-השגה. לצד זאת, נדרש ניהול סיכונים פרואקטיבי, מדידה שוטפת של ההתקדמות וחגיגה של הצלחות קטנות לאורך הדרך. למדנו שהצלחות מוקדמות, גם אם צנועות, בונות מומנטום ואמון ביכולת הארגון להשתנות.

3. להקשיב – התמודדות חכמה עם התנגדויות – אנשים הם לב ליבו של כל שינוי ולכן ההיבט האנושי הוא קריטי. הצלחה מתחילה בהקשבה אמיתית לחששות העובדים, ממשיכה בשיתופם בתכנון ובעיצוב השינוי וכוללת הכשרה מקיפה והקניית הכלים הנדרשים, תוך ליווי לאורך התהליך.

הסיפור מאחורי המספרים: תיעדוף חכם כמפתח להצלחה באחד הארגונים המובילים במשק שליווינו, נתקלנו באתגר מוכר: רשימה ארוכה של פרויקטים טכנולוגיים עם משאבים מוגבלים. במקום להסתמך על תחושות בטן או לחצים פוליטיים, פיתחנו יחד עם הארגון מודל תיעדוף משוקלל המבוסס על ארבעה פרמטרים: ערך לארגון (30%), סיכון באי- ביצוע (40%), מאמץ נדרש (10%) ועלות (20%).

המודל הפשוט אך האפקטיבי אפשר לארגון לקבל החלטות מושכלות ושקופות וגם להתאים את התיעדוף בקלות כאשר חלו שינויים בסביבה העסקית. התוצאה המרשימה: עלייה באחוז הפרויקטים שהושלמו בהצלחה מ- 40% ל- 75% תוך שנה אחת בלבד. מדידה שמובילה לשיפור: מה שנמדד מתבצע הגדרת מדדי הצלחה ברורים היא אחד המרכיבים הקריטיים, והם צריכים לכסות שלושה עולמות תוכן:

מדדים עסקיים (ROI, TTM, חיסכון בעלויות), מדדים תפעוליים (זמינות מערכות, זמני תגובה, איכות שירות) ומדדי חדשנות (אימוץ טכנולוגיות חדשות ושיפור תהליכים). במפעל תעשייתי שליווינו, המדידה השיטתית הייתה המפתח להצלחה. הגדרנו מדדים ספציפיים לפרויקט שיפור ניהול המלאי ובכל ישיבת היגוי עקבנו אחר ההתקדמות.

מה הופך שינוי טכנולוגי למוצלח?

מניסיוננו העשיר בהובלת שינויים טכנולוגיים, זיקקנו טיפים מעשיים שיכולים לעשות את ההבדל:

1. תהיו גמישים – התאימו את התוכנית ליכולת ההכלה של הארגון – אין טעם בתוכנית מפוארת שאין סיכוי ליישם. בנו תוכנית המביאה בחשבון את המשאבים הזמינים, התרבות הארגונית והמשימות הנוספות על הפרק. התוכנית צריכה להיות גמישה דיה כדי להתאים את עצמה בהתאם לשינויים בסביבה העסקית והטכנולוגית.

2. חישבו "מוצר", לא רק "פרויקט" – אחד השינויים המשמעותיים שאנו רואים בארגונים מצליחים הוא המעבר מחשיבה פרויקטלית (התחלה- סוף) לחשיבת מוצר (התפתחות מתמדת). גישה זו מייצרת רצף של ערך לאורך זמן.

3. הקשיבו – נהלו דיאלוג פתוח ורציף – אין תחליף לתקשורת טובה. קיימו שיח שוטף, שקוף וכן עם כל הגורמים המושפעים מהשינוי, והקשיבו באמת למה שיש להם לומר.

4. פתחו "חוברת הפעלה" ארגונית – ארגונים מצליחים מפתחים מתודולוגיה סדורה לניהול שינויים טכנולוגיים, הכוללת תבניות עבודה, שלבים מוגדרים ותהליכי בקרה. זהו נכס ארגוני רב- ערך שמשתבח עם הזמן והניסיון.

עם המבט קדימה: הובלת שינוי בעולם משתנה העתיד מביא עמו אתגרים חדשים שישפיעו על האופן שבו נוביל שינויים טכנולוגיים. המפתח להצלחה טמון ביכולת לפעול בהתאם למתודולוגיה סדורה וגמישה תוך ניהול במקביל של שלושת הרבדים של השינוי – הטכנולוגי, התהליכי והאנושי-תרבותי.

אנו מזמינים אתכם לבחון את מודל התיעדוף והמדידה הקיים בארגונכם ולשאול: האם הוא משקף נכונה את האיזון הנדרש? האם מוגדרים מדדי הצלחה ברורים לכל יוזמה? וכיצד נערכים להובלת שינוי אפקטיבי בעידן החדש?

כשמתודולוגיית GAIN שלנו הופכת לסטנדרט אימות AI ארגוני

לשמחתי, אצלנו בשטראוס התקופה גדושה בלווי ארגונים במסע לאימוץ בינה-מלאכותית. לצערי, זה גם התירוץ מדוע נותר לי מעט זמן לכתוב פוסטים ומאמרים. אבל, חייב לשתף אתכם בחוויה – איך Open AI ו- Perplexity גרמו לי להסמיק "בשידור חי"…

 

מעשה שהיה כך היה…

אנחנו בשטראוס אסטרטגיה רואים שליחות להפיץ את תפיסת "AI-first mindset" בקרב מנהלים, קולגות ואנשי מקצוע – במאמרים, וובינרים, הסכתים, חשיפות הנהלה, ועוד. ברמה האישית אני שגריר נלהב של המיינדסט הזה. איך זה מתבטא "קלינית"? מהם תופעות הלוואי? המממ…. למשל, כשלקוח או קולגה שואלים שאלה במייל או בוואטסאפ שאני סבור שעוזרי ה AI הווירטואליים שלי יכולים להשלים ולהעשיר את התשובה שלי, פעמים רבות אני פשוט מצרף לתשובה "האנושית" שלי גם קישור לתשובה שנתן chatgpt או perplexity לשאלה הזו. אני (כמובן) מעודד אותם להמשיך בשיחה "מאותה נקודה", בואכה התשובה הספציפית עבורם.

 

בשבוע שעבר, ההרגל הזה תפס אותי בהפתעה…

באחד הכנסים המקצועיים מצאתי את עצמי משוחח עם סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה פיננסית גדולה. על רקע קפה דהוי משהו סיפרתי לו על מודל ההפעלה שגיבשנו בשטראוס לאימוץ ארגוני של בינה מלאכותית, GAIN שמו, ועל לקוחות שכבר מיישמים אותו. הוא לקח לגימה מהקפה (וביס מהבורקס) ושאל אותי אם יש עוד best-practices ואסטרטגיות אימוץ AI הוליסטיות מוכרות שנפוצות בישראל. סאקר של המיינדסט הזה של לשלב כוחות עם AI, סיננתי לו "בוא נשאל את chatgpt בדיוק את זה".

בעודי שואל את ChatGPT, הולכת ונולדת בי החוצה תחושת חרטה וכפכוף עצמי. לחוץ שעוד רגע ג'פטו ילרלר name dropping של אסטרטגיות ופרקטיקות ממותגות מבית היוצר של ענקיות ייעוץ גלובליות…

 

אבל הי, לא באנו ליהנות…

טו-לייט…ואז ג'פטו ענה. והתשובה הפתיעה וחייכה אותי, מפיצה חום נעים בבית החזה…ג'פטו מספר כבר בהתחלה על GAIN , מבית שטראוס אסטרטגיה, ומפרט את מרכיבי האסטרטגיה שלה. עשירית שניה אחרי, פרפלקסיטי עונה תשובה דומה ומציג את GAIN כאסטרטגיה ראשונה לאימוץ AI ארגוני.אימאל'ה ואבאל'ה!

מילא לשתף את כל העולם כמה המתודולוגיה שלנו לאימוץ AI ארגוני יכולה ליצור קסמים בארגון. אבל זה וואו לגמרי לגלות ששני יישומי ה Gen-AI ב top 3 מספרים על GAIN שלנו כשיטה מרכזית לאימוץ AI ארגוני…ואם כבר "מחשבה יוצרת מציאות": שבוע מאוחר יותר פגשנו 2 מכרזים לגיבוש מודל הפעלה לאימוץ AI ארגוני, והדרישות לספקים מנוסחות בהלימה כמעט מוחלטת למודל האימוץ שלנו…כנראה שאתם עושים משהו טוב, אמר לי חבר טוב.

כנראה, עצמי עונה לי.

בתמונות – מי אנחנו שנתווכח עם התשובות שנתנו עוזרי ה AI שלנו…

 

 

וובינר מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי

וובינר מקצועי למובילים טכנולוגיים: מנהיגות טכנולוגית כמנוע צמיחה 🚀

מעל 180 משתתפים הצטרפו לוובינר שלנו "מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי", שבו עסקנו באתגרים המרכזיים של מובילי IT בארגונים.

על מה דיברנו?
✅ איך מגבשים אסטרטגיית IT שתהיה גם יציבה וגם גמישה
✅ כיצד למנף בינה מלאכותית מתקדמת – גם ברמת האפליקציות וגם בתשתיות
✅ איך מובילים שינוי טכנולוגי משמעותי מבלי לפגוע ביציבות התפעולית
✅ התמודדות חכמה עם מערכות לגאסי והתקדמות למודרניזציה

🎙️ תודה ענקית לדוברות ולדוברים שלנו, שהביאו תובנות מעשיות מהשטח ויצרו שיח מעורר השראה! 📌
מוזמנים לצפות בהקלטה ולהעמיק בתובנות החשובות ששיתפנו. צפייה מהנה! 🔗 ⬇️