פרויקט FinOps במימון ישיר

FinOps הינו מושג שהופך שגור ובעל משקל משמעותי יותר בכל ארגון, בעיקר עם התחזקות המגמה של מעבר למחשוב ענן. ככל שהארגון משקיע משאבים גדולים יותר בפתרונות מבוססי ענן, כך גובר הצורך בביצוע אסטרטגיית FinOps, במטרה לנהל בצורה אופטימלית את הוצאות הענן, תוך הסתכלות והתחשבות הוליסטיים לוקחים בחשבון את הצרכים העסקיים של כלל הגורמים בארגון: מערכות מידע, מוצר, שיווק, שירות ומכירות ועוד.

הריכוזיות של ניהול מערך הענן בארגון מאפשר לבנות תמונה טובה ועדכנית יותר לגבי ניצול המשאבים הטכנולוגיים, ולכן גם מחזקים את היכולת הניהולית לקבלת החלטות דינמיות העונות על הצרכים המדויקים של הארגון. חברת מימון ישיר, פנתה אלינו כדי להשיג בדיוק את זה: לייצר חיסכון בעלויות מחשוב הענן ובמקביל לעשות סדר בניהול העלויות בראיה הוליסטית ומחזורית, תוך ניטור שוטף של הפעילות.

את הפרויקט המשותף יזמו והובילו רונית פטר סמנכ"לית טכנולוגיות ועינת טל, ה-OCIO, ובשיתוף פעולה עם צוות המומחים שלנו, ניגשנו אל האתגר בשלושה שלבים מרכזיים:

שלב ה-Inform: בשלב זה ממפים את המצב הקיים, תוך יצירת תמונה שקופה וכוללת של מערך עלויות הענן בתוך הארגון. במסגרת זו היה נדרש לזהות ולסמן את העלויות המשמעותיות ביותר, הזוכות לשם "החשוד המיידי"… אותן עלויות שמשקלן היחסי בסך ההוצאות הוא הגבוה ביותר ולכן גם המשפיע העיקרי על התקציב השוטף. ואכן בפרויקט המדובר מיפינו ביחד עם הצוות המקצועי במימון ישיר את כל הוצאות הענן בארגון, תוך הגדרת ההוצאות הגבוהות והמשמעויות ביותר.

שלב ה-Optimize: שלב שבו מנתחים לעומק את הממצאים שעולים בשלב הקודם, במקביל בוחנים את ארכיטקטורת העל, מנסים להבין היכן ניתן לבצע אופטימיזציה תוך מיקוד בניסיון להתייעלות בטווח קצר, בלי לשנות ארכיטקטורה וקוד, בעיקר שינויים של קונפיגורציה בענן, תוך גיבוש המלצות בצורה זהירה ושקולה, כשערך החיסכון הוא שעומד מול העיניים. המטרה בשלב זה הוא לייצר Quick Wins לארגון, תוך השקעה קטנה יחסית של מאמצים, ואכן שמחנו לסייע לחברה לייצר חיסכון של כ-30% מעלויות הענן במהלכים פשוטים יחסית. למשל, משאבי ענן שכבר לא נמצאים בשימוש, עדכון מודלי תמחור של ספקיות הענן לגרסאות חדשות ויעילות יותר, רכישת תוכניות ארוכות טווח היכן שניתן, או קבלת הנחות רק מעצם הפניה לריסלרים כדי להבין את מודל התמחור הקיים (ז"א, הנחות מבלי לבצע שינוי בודד בתשתית הקיימת). גורם משפיע נוסף, כזה שכדאי מאוד להתייחס אליו, הינו המודעות הפנים ארגונית שהובילה אנשים רבים ליזום בעצמם מהלכי חיסכון וצמצום היכן שניתן.

שלב ה- Operate: המטרה בשלב זה: להגדיר מתודולוגיית FinOps ותהליכי העבודה הנלווים, מבלי להמציא את הגלגל שכן קיימת מתודולוגיה מקובלת וסדורה. לכן אין צורך להמציא מחדש, אבל כן חשוב להתאים את המהלכים אל צורכי ואילוצי הארגון הספציפי. כך למשל, נדרש לזהות מי הפרסונות הרלוונטיות שכן חשוב לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת אסטרטגיית ה FinOps. אותן הפרסומות משתנות ונבדלות מארגון אחד לשני, ובמקרה של מימון ישיר הוגדרו 4 פרסונות מרכזיות הרלוונטיות לאופרציה, לכל אחת גובשה בדיוק הגדרת התפקיד, באיזה אחוז משרה הם נדרשים לטובת פעילות ה FinOps  וכו'.

על בסיס שלושת השלבים ולאחר הגדרת הפרסונות הספציפיות, יצאנו לבניית תכנית העבודה: מה מותר ואסור לעשות, הגדרת בקרות, וכלי ניהול המחוברים לשירותי הענן ומספקים דאטה עדכנית וזמינה לגבי היקף השימוש בפועל וכן תובנות עסקיות נוספות. כיוון שלמימון ישיר יש נוכחות בכל שלושת העננים (תוצאה בין היתר של רכישות מוצרים שכבר פעלו על גבם), הדבר הווה אתגר ניהולי ותשתיתי משמעותי, לכן שילוב כלי ניהול ומעקב אחר פעילות הענן ייצרה ערך עסקי משמעותי לארגון.

וורנר פוגלס (Werner Vogels), ה-CTO של שירותי הענן באמזון, התייחס לנושא ה FinOps בכנס ה- re:invent האחרון ואמר: 1. בניהול מערך הארכיטקטורה בענן: מרכיב העלות הוא אחד המשמעותיים והחשובים ביותר שצריך לבדוק, יותר ממאפיינים אחרים, והיום ישנה מודעות הולכת וגדלה לגבי זה. הגביע הקדוש בהיבט הזה הוא לאפשר לארגון לקשר באופן ישיר בין היקף ההשקעה במחשוב ענן, לבין שורת הרווח. 2. לדעתו, כל פונקציה בארגון צריכה להבין ב FinOps, כי לכל אחד יש קשר והשפעה, טכנית או מוצרית על היקף הצריכה והמשאבים שהם דורשים, לולכן לכולם יש השלכות על תשתיות הענן בארגון.

בעבודה המשותפת עם מימון ישיר, התהליך התמקד באופן שבו מנהלים את האופרציה בשוטף ברמת התקציב, המעקב, התכנון, ניהול פגישות שוטפות עם מנהלי הפינאופס בארגון, הצפת הפערים, סטטוסים וגם איך מנחילים את זה לתוך הארגון עמוק יותר. התוצאה: מימון ישיר היו מאוד מרוצים מהתהליך והתוצרים שהושגו, בעיקר לאור העובדה שהם נדהמו מהחיסכון שנוצר, וגם כמה אנשים לא טכנולוגיים, הבינו את הפער ואת ההזדמנות שנוצרת, דווקא בארגון שהיסטורית ממוקד On Premise.

במילים אחרות, לתהליך המשותף הייתה השפעה רחבה על עצם ההבנה של הארגון לגבי מידת החיסכון שניתן להגיע אליה. כעת צוות המומחים שלנו ממשיך ללוות את מימון ישיר ביישום מתודולוגיית החיסכון.

בהזדמנות זו, אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לצוות העבודה המשותף שנתן אמון מלא, השקיע את המשאבים והרצינות הנדרשים כדי להשיג תוצאות מהירות, ושגילה פתיחות, כנות ואומץ ברצון להתייעל ולשפר.

עוד כתבות עבורך

Gov-Labs: תשע תובנות על איך חדשנות ציבורית מתורגמת לרעיונות למוצרים אמיתיים

פשוט WoW   

באוגוסט לפני שנתיים – כן, זה מרגיש כמו נצח במציאות של ימינו, התחלנו משהו גדול. 

שיתוף פעולה בין X-Labs מבית שטראוס אסטרטגיה לבין יחידת ההאצה של מערך הדיגיטל הממשלתי הוליד את תוכנית Gov-Labs: תוכנית אקסלרציה חדשנית שמחברת בין משרדי ממשלה, גופי ציבור וטכנולוגיות ענן מתקדמות. 

מהי Gov-Labs? 

מדובר בתוכנית אינטנסיבית של ארבעה חודשים, שבה שלוש קבוצות המורכבות ממשתתפים מהמגזר הציבורי (שלטון מרכזי ומקומי) מזהות כאב ממשי של אזרחים, ומתרגמות אותו למוצר דיגיטלי עובד, המבוסס על הענן הממשלתי Nimbus. 

כן, בסוף כל תוכנית יש מוצר אמיתי, מוכן לבדיקה עם משתמשים ולהוכחת ערך. 

 

מאז, שנתיים אחרי 

גאה לשתף שהתקיימו שש תוכניות Gov-Labs:
18 קבוצות, מעל 200 משתתפים ומשתתפות, מ-23 גופים ציבוריים שונים. 

מה שהתחיל כחלום – נראה היום כמו תהליך יזמות פרקטי, אמיתי, שמגיע מהשטח. 

לכל תוכנית יש את האופי הייחודי שלה, אבל המכנה המשותף ברור: 

  • מדברים תכל'ס ומייצרים מוצר דיגיטלי בעל ערך לאזרח. 
  • מאמצים חשיבה יזמית ומרכיבים מעולם ניהול המוצר. 
  • משילים טייטלים, משתפים מחשבות, ומעשירים אחד את השנייה. 
  • לוקחים את מה שנלמד והופכים אותו לחלק מה-DNA המשרדי. 

 

רגע אישי 

כמי שהוביל מעל 30 תוכניות מהסוג הזה, לסיים את המחזור השישי של Gov-Labs, בשיתוף פעולה כל כך מיוחד עם מערך הדיגיטל, זה בעיניי סוג של הגשמת חלום.
חלום שהוא לא של אדם אחד – אלא של רבות ורבים שיצרו יחד משהו יוצא דופן, וממשיכים לשתף פעולה גם הלאה. 

 

שותפויות על הדרך 

בכל תוכנית יש שותף טכנולוגי ושותפים עסקיים.
(הרשימה לפי ציר זמן, לא לפי סדר חשיבות): 

שותפים טכנולוגיים ומוסדיים: 

  • גורמים רבים במערך הדיגיטל (מעבר ליחידת ההאצה) 
  • Google Cloud ישראל (GCP) 
  • Amazon Web Services (AWS) 
  • Salesforce ישראל (חלק ממיזם Nimbus) 
  • ג’וינט ישראל 
  • נציבות שירות המדינה 

חברות טכנולוגיה וייעוץ שתרמו לפיתוח: 

  • Moveo 
  • Designit 
  • Matrix 
  • Proceed 

משרדים ורשויות משתתפות (לפי ציר זמן):
משרד החקלאות | משרד העבודה | משרד החוץ | משרד הבריאות | רשות האכיפה והגבייה | משרד הרווחה | מנהל התכנון | שירות התעסוקה | משרד התחבורה | משרד העלייה והקליטה | עיריית ירושלים | עיריית חריש | נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות | מערך הדיגיטל | עיריית אשדוד | עיריית כרמיאל | משרד החינוך | רשות האוכלוסין | משרד המשפטים – יחידת חקיקה | הנהלת בתי המשפט | חטיבת בתי החולים הממשלתיים 

 

9 תובנות עיקריות מהדרך שאני לוקח איתי וחשוב לי לשתף (בלי סדר חשיבות): 

 

  1. תמיד, אבל תמיד – להתכונן לגמישות.

לכל תוכנית יש מתודה, ויש יעד. אבל בין לבין – יש חיים. היו רגעים שבהם הכול השתנה: טכנולוגיה שלא התחברה, אילוץ במשרד, או שינוי כיוון פתאומי. למדנו לנשום עמוק, לשבת יחד, לחשוב ולהתקדם. לא לוותר על השיטה, אבל גם לא להיתפס אליה. בסוף, הגמישות היא לא ויתור, היא הדרך היחידה להתקדם במציאות המשתנה של עולם הדיגיטל. 

  

  1. להגיע מוקדם ככל האפשר לסביבת פיתוח מוכנה באמת.

נשמע טכני? זה קריטי. כשהסביבה לא מוכנה – כל דבר נתקע. למדנו שאין כזה דבר "מוקדם מדי" כשמדובר בהרשאות, גישה לכלים ולמשאבים, או בהכנה של סביבת העבודה. כשזה מוכן, הצוות פנוי ליצור. כשהדברים "בדרך", זה גוזל אנרגיה. 

  

  1. לפתח כבר על התשתיות של המשרד, מהיום הראשון.

זה אולי מפתה לעבוד על סביבה זמנית, להעתיק GIT או להקים משהו חיצוני “רק לשלב הפיילוט”, אבל זה מתנקם בהמשך. כדי לשמור על המשכיות, האימפקט האמיתי נוצר כשכבר מהשלבים הראשונים עובדים על סביבת הפיתוח הממשלתית – עם הכללים, ההנחיות והתשתיות של המשרד. כך המוצר הופך לחלק מה-DNA הארגוני, לא רק ניסוי חולף. 

  

  1. כל הקבוצה מעורבת כל הזמן.

זו אולי אחת התובנות החשובות ביותר. אין “התחלנו עסקית, נצרף את הטכנולוגים אחר כך” או להפך. אין “זה לא בשלב שלי”. כל קבוצה היא סטארט-אפ קטן, והכוח טמון בעבודה בסנכרון מלא: העסקיים, הטכנולוגיים, אנשי השירות והמדיניות – כולם יחד, מהרגע הראשון ועד הסוף. וגם אחרי. 

  

  1. לדבר בשפה אחת. באמת אחת.

זה נשמע פשוט – כולנו מדברים עברית. בפועל, גילינו שלכל תחום יש שפה משלו: עולם היזמות, עולם הממשל, עולם הטכנולוגיה. ההבדלים האלו יצרו לא פעם תסכול – טבעי ומובן. אבל לאורך הדרך נבנה שריר חדש: היכולת לתרגם, להסביר, וליצור שפה משותפת. זו אולי אחת המתנות הגדולות ביותר של Gov-Labs, היא מלמדת לדבר “יזמות ממשלתית”. 

  

  1. לצאת כמה שיותר מוקדם לשטח.

המשתמשים האמיתיים הם המצפן. שום הנחה או מסמך לא מחליפים מגע עם האזרח עצמו. למדנו ללכלך את הידיים – לפגוש את המשתמשים, לשמוע, לשאול, לבדוק, גם כשהמוצר עדיין "לא מוכן". אחד הרגעים שייזכרו לנצח היה החקלאי שהגיע לסדנת החשיבה, השאיר בוץ על הרצפה, והזכיר לנו בדיוק בשביל מי אנחנו עובדים. 

  

  1. לספר סיפור – כמו יזם אמיתי.

בכל סיום תוכנית הצוות מציג את המוצר, אבל לא רק את הקוד. הם מציגים את הסיפור: סרטון וידאו קצר שבו הם גם היוצרים וגם השחקנים, מצגת משקיעים מדויקת של שבע דקות, ויכולת לענות על כל שאלה. זה לא מופע. זו הוכחה שהצוות חי את המוצר ומאמין בו. 

  

  1. לזכור שהקבוצה היא הכוח.

בתחילת הדרך יש הרבה אי-הבנות, קצב אחר, אנרגיות שונות. בהמשך, נוצרת תרבות. שיח אמיתי. צוות שלומד לקרוא אחד את השנייה גם בלי מילים. זה הרגע שבו רואים איך יוזמה אישית הופכת לשייכות קבוצתית. וגם כשיש ימים פחות טובים, הקבוצה היא זו שמרימה אותנו חזרה. 

  

  1. יש אנשים מדהימים במגזר הציבורי. באמת.

מאות משתתפות ומשתתפים הגיעו מכל רחבי הארץ – אנשים עמוסים, נוגעים ביום-יום באזרח, ובכל זאת בוחרים לפנות זמן, להיכנס לעולם חדש, ללמוד, ולהתמסר. הם לובשים את “חליפת היזמות” שלהם ובאים לשנות מבפנים. לראות את זה מקרוב, זה מרגש כל פעם מחדש. אני גאה להיות חלק מהמסע הזה, ולהגיד בקול רם: יש כאן אנשים נפלאים שעושים שינוי אמיתי. 

 

לסיום 

זה לא באמת סיכום – הדרך רק ממשיכה.
תוכניות 7 ו-8 כבר מעבר לפינה. 

המטרה עכשיו היא לעצור לרגע, להסתכל אחורה בגאווה ולהמשיך קדימה באנרגיה. 

כולנו, כל המעורבים, מכל המחזורים, חלק מהסיפור הזה.
וכמובן, אנחנו זמינים בפרטי למי שרוצה עוד מידע, טיפים או השראה להמשך הדרך. 

אשמח לשמוע מכם, ליאור lior.israel@s-strategy.com 

הטעות במיליוני ₪ שכל CIO יכול למנוע 

70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים. הסיבה?

לא חוסר תקציב או טכנולוגיה – אלא צעד אחד קריטי שרבים מדלגים עליו עוד לפני שמתחילים. 

התקציב אושר, הצוות מוכן, והלחץ לבצע עבודה מהירה גדול. הדחף הראשוני של כל מנהל טכנולוגיות הוא לצלול ישר לפתרונות טכנולוגיים, להשוואת ספקים ולניתוח נתונים.
אבל עצרו לרגע. הצעד החשוב ביותר להצלחת הפרויקט הוא דווקא זה שרוב המנהלים מדלגים עליו – והוא קובע את גורל הפרויקט עוד לפני שהתחיל. 

מודל מסדר (Framework) כבסיס למהלך אסטרטגי – לפני כל ניתוח או המלצה 

בעולם המודרני, בו החלטות טכנולוגיות משפיעות שנים קדימה, אסור לנו כמנהלים לצלול ישר לניתוח הנתונים, השוואות ספקים או בחירת פתרון. הצעד הראשון הקריטי שעלינו לבצע הוא הגדרת מודל מסדר (Framework)  שיכוון את תהליך הבדיקה וההחלטה. 

Framework הוא סדר חשיבה מובנה שמסייע לך לנתח מצב או בעיה בצורה שיטתית, בלי לפספס מרכיבים קריטיים. הוא משמש כמפת דרכים לקבלת החלטות עסקיות – מאפשר לבחון חלופות, לשקול יתרונות וחסרונות, ולבסוף לבחור בצעד שמייצר את הערך הגבוה ביותר לארגון. 

Framework נכון מאפשר לסדר את המידע, לדייק את המיקוד, ולהבטיח שכל ההיבטים הרלוונטיים נשקלים בצורה מאוזנת – גם במצב הקיים וגם בתהליך בניית האסטרטגיה להמשך. 

 

למה להתחיל ב- Framework? ארבעה יתרונות מוכחים: 

  1. Decision Velocity – קצר את זמן ההחלטה ב- 45%
    המודל ממקד את הדיון, מקצר את זמן ההגעה להחלטה ומבטיח שהיא מבוססת על הנתונים הנכונים.
  2. שפה משותפת עם ההנהלה ⬅️ תקציב מאושר…
    המודל החזותי הופך נושאים מורכבים למובנים גם למי שאינו טכנולוג.
    במקום להסביר למנכ"ל למה "אנחנו צריכים  API management platform", מומלץ להציג לו איך זה משפיע על מהירות הפיתוח, איכות השירות ועלויות התפעול. 
  3. הגנה מהטיות – מבנה קבוע מבטיח שלא "שוכחים" היבטים קריטיים. 
  4. מדידה והשוואה לאורך זמן – ניתן להחיל את אותו Framework על מצבים שונים ולמדוד שיפור. זה הופך כל פרויקט ללמידה שמשפרת את הבא. 

 

ומה יקרה אם נדלג על בניית ה- Framework הנכון?  

  1. פרויקטים שנתקעים: דיונים אינסופיים על כיוון הפרויקט כי המטרות לא הוגדרו בבירור. 
  2. בזבוז משאבים: השקעת זמן וכסף בניתוח פתרונות שבכלל לא עונים על הבעיה העסקית האמיתית. 
  3. הטיות והחלטות שגויות: בחירת פתרון על סמך "תחושת בטן" או העדפה אישית של גורם דומיננטי, במקום על סמך ניתוח מאוזן. 
  4. חוסר גיבוי מההנהלה ומהשותפים העסקיים: קושי להסביר את ההיגיון מאחורי המלצה אסטרטגית ללא מודל ויזואלי ברור. 

 

שתי דרכים ליישם Framework בעבודת ייעוץ  

אופציה 1 – בחירת Framework קיים. מתי כדאי? כשהאתגר שלכם טיפוסי לתעשייה  

כאשר יש מודלים מוכרים בתעשייה (כמו COBIT, TOGAF, ITIL או מודלי בגרות תהליכית), ניתן להתאים אותם לארגון: 

שלבים לבחירה נכונה: 

  1. הגדרת מטרות ההערכה – האם המיקוד טכנולוגי, תהליכי או עסקי. 
  2. בדיקת רלוונטיות לתעשייה – האם המודל נבדק והוכח בסביבה דומה. 
  3. פשטות מול עומק – לבחור מודל שלא יסבך את התהליך מעבר לנדרש. 
  4. התאמה לשפה הארגונית – להבטיח שהמושגים והמדדים ברורים לכל בעלי העניין. 

יתרון – חיסכון בזמן ויכולת להסתמך על Best Practices מוכחים.
חיסרון – ייתכן והמודל לא יתאים ב-100% לייחודיות הארגון. 

 

אופציה 2 – פיתוח Framework מותאם מאפס. מתי כדאי? כשהצרכים שלכם יותר ספציפיים  

כאשר לא קיים מודל שמתאים במדויק למצב, ניתן לפתח Framework מותאם. 

שלבים לפיתוח Framework ייעודי: 

  1. הגדרת יעדים מדויקים – מה ההחלטה שצריך לקבל ומה יכריע אותה. 
  2. זיהוי הממדים המרכזיים – טכנולוגיה, תהליכים, אנשים, רגולציה, שוק וכו'. 
  3. קביעת קריטריונים ומדדים – הגדרות ברורות ל"נמוך", "בינוני", "גבוה". 
  4. עיצוב חזותי – תרשימים, טבלאות, סקאלות צבע שמקלות על הבנה מיידית. 
  5. הרצה ופיילוט – בדיקה על מדגם קטן לפני החלת המודל בארגון כולו. 

יתרון – מענה מותאם ב-100% לצרכים הספציפיים.
חיסרון – דורש ניסיון, זמן ומשאבים לפיתוח. 

 

שילוב Framework בצומת אסטרטגית 

בין אם בוחרים מודל קיים או מפתחים חדש, חשוב לשלב אותו בשני שלבים קריטיים: 

  1. ניתוח מצב קיים – מדידה והצגה של היכולות הנוכחיות לפי המודל. 
  2. בניית ההמלצות והאסטרטגיה – שימוש ב-Framework  כבסיס לדיון על חלופות והשלכות. 

כך המודל הופך לכלי עבודה חי, לא רק מצגת חד-פעמית. 

דוגמה מהשטח – מסגרת להערכת מצב קיים ולבחירת כיוון בבחירת מערכת ליבה ארגונית  

כאשר אנחנו, בשטראוס אסטרטגיה, מלווים ארגון בצומת קריטית של החלפת מערכת ליבה (כדוגמת ERP, CRM), אנו תמיד מתחילים בהתאמת מודל מסדר מותאם לארגון הספציפי. המודל מדייק את הפרמטרים המרכזיים הרלוונטיים ביותר לארגון – האתגרים העסקיים, התהליכיים, הטכנולוגיים או הארגוניים (או כל שילוב ביניהם). בניית מסגרת הערכה מדויקת מפשטת את התהליך ומייעלת אותו ביותר. 

למשל בשלב ההמלצה על דרך הפעולה המיטבית, ניתן לבנות Framework שבוחן: 

  • Product Fitעד כמה הפתרון עונה על הצרכים העסקיים של היום ומוכן לאתגרי המחר  
  • הבשלות העסקית והתהליכית –  איכות התהליכים העסקיים, מוכנות הארגון, ומידת הבנתו את משמעות השינוי. 

הצגת המצב בתרשים ברור (כמו המודל שבדוגמה) מאפשרת לראות את התמונה המלאה ולהחליט אם יש מקום להחלפת המוצר, להתמקדות בחדשנות במוצר הקיים, להתמקדות בתהליכי העבודה ולא בהחלפת המוצר או לבניית תוכנית שתכלול שיפור מהותי של התהליכים תוך החלפה מדורגת של המוצר.  

 

 

סיכום – Framework כמצפן אסטרטגי בעידן של שינויים מהירים 

בעולם של שינויים טכנולוגיים מהירים, Framework נכון הוא לא "עוד שקף" אלא מצפן אסטרטגי. הוא יוצר שפה משותפת, מונע פספוס היבטים קריטיים, ומאפשר למנהלים לקבל החלטות טובות יותר. 

עומדים בפני החלטה אסטרטגית? החלפת מערכת ליבה? טרנספורמציה דיגיטלית?

לפני שאתם צוללים לפרטים, נשמח להראות לכם איך Framework נכון יכול לקצר לכם החלטות אסטרטגיות בחודשים ולחסוך מיליונים.

מוזמנים לכתוב לי ונדבר gil.r@s-strategy.com

איך רשות ניירות ערך הפכה את מחלקת מערכות המידע למנוע צמיחה אסטרטגי?

רקע על הפרויקט 

הרשות לניירות ערך (רנ"ע) היא הגוף הרגולטורי המוביל בישראל לפיקוח על שוק ההון, שמשרת מיליוני משקיעים וחברות ציבוריות. מחלקת מערכות המידע של הרשות עומדת בפני אתגרים רבים ונדרשת לייצר יכולות טכנולוגיות מתקדמות וחדשניות על מנת לאפשר לרשות לעמוד ביעדיה.

האתגר המרכזי היה ברור: איך מעבירים את מחלקת מערכות המידע ממצב של "תגובה לצרכים" למצב של "הובלה אסטרטגית" שתתמוך בחזון הרשות לקראת 2026?

צוות המומחים שלנו בשטראוס אסטרטגיה ביחד עם ה CIO של הרשות, אורן הנר, ומנכ"ל הרשות, שפירר עודד, ששם את הטכנולוגיה כמקום מרכזי באסטרטגיה של הארגון יצאו לתהליך של בניית מפת הדרכים למחלקת מערכות המידע של הרשות והפיכתה לגוף שמוביל את הארגון.

 

האתגרים העיקריים איתם המחלקה מתמודדת

  • חוב טכנולוגי מצטבר – חלק ממערכות הליבה המרכזיות מבוססות טכנולוגיות מיושנות.
  • ביזור מערכות וחוסר אינטגרציה – מגוון רחב של מערכות שבנויות כסילו ללא קישוריות ביניהן.
  • פערים בניהול ידע ארגוני – פיצול מקורות מידע, יכולות חיפוש מוגבלות, ונתונים לא מובנים שמקשים על קבלת החלטות מבוססות נתונים.

 

לאתגרים אלה השפעה על היכולת להוביל טרנספורמציה דיגיטלית ארגונית וקושי בניצול מלא הפוטנציאל של דאטה ו- AI.

למרות האתגרים, התגלו עוצמות משמעותיות שהיוו בסיס איתן לאסטרטגיה:

  1. צוות מקצועי ומחויב – הון אנושי איכותי עם מוטיבציה גבוהה ומחויבות למשימה.
  2. ניהול משאבים מושכל – ניהול אפקטיבי של תקציב וספקים עם השקעה מיטבית ב- Run, Grow ו- Transform.
  3. רמת שירות גבוהה – שיפור משמעותי ברמת השירות עם משוב חיובי מהמחלקות העסקיות.
  4. מיקוד עסקי וחדשנות – הובלה מקצועית הממוקדת במתן ערך עסקי אמיתי, כולל פעילות מובילה בדאטה ו- AI.
  5. יציבות ואמינות המערכות – תשתיות איתנות המבטיחות רציפות עסקית ברמה גבוהה.

 

תובנות ולקחים מרכזיים 

הפרויקט הניב תובנות חשובות הרלוונטיות לכל ארגון המעוניין בטרנספורמציה דיגיטלית:

  1. חשיבות המיפוי המדויק – "הצלחנו לזהות את העוצמות הקיימות ולבנות עליהן", מסביר מנהל הפרויקט ברנ"ע. "הבנת המצב הקיים בפירוט אפשרה לנו לתעדף את הפעולות הנכונות."
  2. מנהל מוצר כגורם מתכלל – אחת ההחלטות הנדרשות הינה מינוי מנהל מוצר ייעודי שיהווה גורם מתכלל בין כל השותפים. מנהל המוצר הוא הדבק שמחבר בין הטכנולוגיה, הצרכים העסקיים והמשתמשים ומסייע בתהליך השינוי מתפיסת פיתוח מערכות למענה לתהליכים עסקיים.
  3. שותפות עם המחלקות העסקיות – הבסיס להצלחה הוא עבודה משותפת והדוקה עם המחלקות העסקיות, תוך שקיפות במתן בהבנת הצרכים, תעדוף בראייה רוחבית ומתן מענים התואמים את הצורך העסקי.

 

מבט לעתיד 

מחלקת מערכות המידע של רנ"ע נמצאת כיום בשלב הבשלה "מוגדר ומדויק" ביחס למיצוי הפוטנציאל בתחומי הדאטה, אנליטיקה ו- AI עם תוכניות להתקדם לשלבי הבשלה מתקדמים יותר במסגרת המפה האסטרטגית לקראת 2026.