Born-to-AI: הסיפור האמיתי מאחורי פיתוח מצפן הבינה

ההתחלה Born-to-AI  

כשיצאנו לדרך עם מצפן הבינה, עשינו בחירה מודעת וברורהאם אנחנו מדברים על עתיד הארגונים בעידן ה-AI אנחנו חייבים גם לפתח אותו כמו שמפתחים בעידן ה-AI. לא כעוד “פרויקט טכנולוגי”, לא כעוד מערכת, אלא כמוצר אמיתי, עם חשיבה עסקית, חוויית משתמש, ערך למשתמש ומתודולוגיה שמבינה ש-AI הוא לא סיסמה ולא באזז־וורד, אלא תפיסת עבודה. 

במקום “להוסיף AI למוצר”, החלטנו לבנות את המוצר סביב AIלא כקוסמטיקה, אלא ככלי עבודה מוביל שמאפשר לנו להאיץ את תהליך הפיתוח, לנתח את ה- Data במהירות, לשפר את איכות ההחלטות, ולהביא את הצוות למקום שבו היכולת לחשוב, לבחון, למדוד ולהשתפר מתרחשת בקצב ובעומק שקשה מאוד להשיג בכלים המסורתיים. 

הדגש המרכזי שלנו היה מוצרי וניהולי: 

איך נייצר תהליך פיתוח שמתמקד בהבנה עמוקה של המשתמשים? איך יוצרים מוצר שמספק ערך עסקי אמיתי? איך מנהלים למידה מתמשכת, פידבק מהיר, ואבולוציה של המוצר? כאן הAI נכנס לא רק לפיתוח, אלא גם לתהליך החשיבה המוצרית עצמו: בניתוח דאטה, בעיבוד תובנות, ובסיוע בקבלת החלטות לאורך כל הדרך. 

גם הData היה חלק קריטי מהסיפור, החל מאיסוף המידע, דרך עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות, ועד יצירת תשתית להבנה מתמשכת של מה המשתמשים צריכים באמת. אפילו ניסינו ללכת עוד צעד קדימה ולבחון שימוש בבוט קולי לביצוע ראיונות עומק ושיחות עם המשתתפים במצפן – רעיון שמבחינתנו שיקף בדיוק את הרוח של הפרויקט: חדשני, אמיץ, שובר פרדיגמות. בסוף נאלצנו לוותר על זה מסיבות טכנולוגיות, אבל עצם המחשבה והניסיון מלמדים עד כמה לקחנו את הגישה הזו ברצינות. 

מהצד הטכנולוגי, אין ספק שזה היה תהליך פיתוח יוצא דופן: עבודה בעולם של Vibe-Coding , שימוש בכלי AI מתקדמים, סביבת פיתוח חכמה ודינמית, ויכולות שבאמת ממקמות את הפרויקט בעידן החדש של יצירת מערכות ומוצרים. זה היה שילוב של Engineering, יצירתיות וטכנולוגיה ברמה גבוהה, שמגיעה עד ל-Enterprise Grade או לפחות מתקרבת לשם בקצב מרשים. 

ובכל זאת, גם בתוך כל העוצמה הזו  זה לא “הסיפור המרכזי”. הסיפור האמיתי הוא איך מנהלים, מתכננים ובונים היום מוצר, כש-AI אינו “תוסף” שמוסיפים בסוף, אלא מרכיב ליבה של תהליך החשיבה, קבלת ההחלטות והובלת המוצר משלב רעיון ועד מוצר חי ונושם. הטכנולוגיה, כולל Vibe-Coding הייתה אמצעי משמעותי ועוצמתי. אבל המהפכה האמיתית הייתה בשיטה, בגישה, ובאופן שבו ניהלנו את המסע. 

במסמך הזה נשתף לא רק את הסיפור, אלא גם את התובנות, הלקחים וההפתעות שפגשנו לאורך הדרך: מה עבד מצוין, מה הפתיע אותנו, ואיפה גילינו שה-AI באמת משנה את כללי המשחק. 

To-Vibe or To-Develop 

בתחילת הדרך קיבלנו החלטה מודעת לבחור ב-Vibe-Coding כדרך הפיתוח של המצפן. העבודה בגישת VibeCoding מאפשרת לפתח בצורה שונה מעולם הפיתוח המסורתי: במקום לכתוב קוד, אתה “משוחח” עם המערכת, מגדיר צורך, התנהגות וחוויה – והיא מתרגמת את זה ליישום עובד. 

כאן נכנסה לתמונה Base44 ,פלטפורמה ישראלית מדהימה מבית Wix שבחרנו בה מתוך אמון עמוק בחדשנות ומתוך היכרות עם הרמה הגבוהה של היכולות שהיא מביאה. לא מדובר בעוד כלי פיתוח אלא בסביבה שמגדירה מחדש איך יוצרים מערכת בעזרת AI 

למי שמגיע מעולמות הפיתוח הקלאסיים, זה כמעט דיסוננס. במקום שעות ארוכות של עמידה מול VSCode ,כתיבה של אלפי שורות קוד, אינסוף מחזורי Build וDeploy –  אתה פשוט עובד בשפה טבעית (כולל בעברית!) , מתכנן, חושב, מדייק, מגדיר… ו- Base44 מייצרת. זה לא “קסם”, זה שינוי פרדיגמה: ההתמקדות עוברת מהקוד למוצר. מהכתיבה לחשיבה. 

Base44  שימשה עבורנו יותר מפלטפורמה טכנולוגית. היא הייתה: 

  • מאיץ פיתוח – אפשרה לנו להגיע לקונספטים עובדים ול-Production Ready  יותר מהר. 
  • מרחב ניסוי ולמידה – יכולנו לנסותלחדדלשנותלחזור אחורה וקדימהמבלי לחשוש “לשבור” משהו. 
  • שותף תפעולי – היא טיפלה בשכבות רבות שבעולם המסורתי דורשות משאבי פיתוח ו- DevOps משמעותיים, ואפשרה לנו להתמקד בשאלות החשובות באמת: מה נכון למשתמש? מהי חוויית עבודה טובה? איך המוצר מייצר ערך? מה הסיפור של המצפן? 

 

ועדיין – חשוב לומר את האמת, זה לא היה קסם נטול אתגרים. העבודה ב  VibeCoding דורשת: 

  • חשיבה חדה 
  • יכולת ביטוי מדויקת 
  • ראייה טכנולוגית הנדסית (כן כן, זה נדרש) 
  • שליטה הולכת ונבנית באומנות הפרומפטים 

וגם הבנה עמוקה של מה שאתה רוצה להשיג. ככל שהמוצר גדל והשתכלל, גם רמת המורכבות עלתה, וגם נדרשנו לעבוד חכם יותר עם Base44  כדי לשמור על שליטה ארכיטקטונית, חווייתית ותפעולית. 

בסופו של דבר To-Vibe or To-Develop ? 

אנחנו גילינו שהתשובה עבורנו היא – גם וגם. 

אנחנו עדיין Engineers, עדיין חושבים תשתיות, Data, יציבות, סקלאביליות ואבטחת מידע. אבל לצד זה, נכנס ממד חדש: פיתוח כשותפות עם AI, פיתוח בשיחה חופשית, פיתוח שמוצר וחוויה הם במרכזו – והטכנולוגיה, במקום להאט, פשוט דוחפת קדימה, איך אומרים- “code is cheap let’s go” 

The Human-Tech Tango 

אם יש דבר אחד שהיה ברור לנו לאורך כל הדרך, הוא שה-AI  לא “מחליף צוות”. הוא מכפיל צוות טובאבל הוא לא בא בלעדיו. מצפן הבינה 2026 לא נבנה רק בזכות טכנולוגיה – הוא נבנה בזכות אנשים. בזכות צוות ייעודי, ממוקד מטרה, שידע לעבוד יחד, להשלים אחד את השני ולהוציא מהAI את המקסימום. 

בחרנו להקים צוות ייעודי לפרויקטלא “עוד משימה על הדרך”, אלא צוות עם אחריות אמיתית על יצירה של מוצר.
הצוות שלנו כלל: 

  • Data Lead –  שאחראי על איסוף הנתונים, טיובם, סידורם והפיכתם לתשתית אמינה. בעולם שבו AI הוא מנוע מרכזי, ה-Data הוא הדלק  ומישהו חייב לדאוג שהדלק הזה יזרום. 
  • Head of AI & Product –  זה היה הלב המוצרי והחשיבתי של המצפן. ניתוח הדאטה, זיהוי תובנות, בניית מודלים מחשבתיים, הפיכת נתונים יבשים לסיפור משמעותי  ובעיקר: החיבור בין מה שהAI יודע לעשות לבין מה שהמשתמשים באמת צריכים. 
  •  Marketing & Operations – כי מוצר לא חי בבועה. מישהי שהביאה ראייה עסקית, תפעולית ושיווקית. כזו שיודעת לוודא שהמסר ברור, שהחוויה מחוברת למציאות, ושמה שאנחנו בונים באמת בעל ערך בעולם האמיתי. 
  • Vibe-Coder & UI/UX – השילוב המושלם בין שפה אנושית ליכולות טכנולוגיות. העבודה עם Base44 דרשה מישהי שיודעת “לדבר עם בייס”, לתרגם חוויה לפקודות פעולה, לחבר בין Functional Thinking  לבין חוויית משתמש, ולהפוך רעיון למסך שאנשים באמת רוצים לעבוד איתו. 
  • והיה אותי CTO של שטראוס אסטרטגיה, ארכיטקט ומפתח, אחראי על ההיבטים הטכנולוגיים והארכיטקטוניים של המוצר. מהיציבות, דרך האבטחה, ועד להבין “איך זה באמת יעבוד ב- Production״. 

 

ולצד הצוות הטכנולוגי-מוצרי, היו לנו גם מנהיגות והובלה עסקית-אסטרטגית ברמה הגבוהה ביותר: 

  • הנהלת שטראוס אסטרטגיה – שראתה את התמונה המלאה, דאגה לחבר בין החזון העסקי לבין העשייה היומיומית לבין מובילי התעשייה, שמרה על כיוון, פוקוס ומיקוד ערכי, ווידאה כל הזמן שאנחנו לא “רק בונים מוצר”, אלא יוצרים מצפן משמעותי עם אימפקט אמיתי. 

 

יחד – זה היה הSecret Sauce  שלנו.
לא AI לבד. לא אנשים לבד. אלא הריקוד ביניהם:
אנשים שמבינים מוצר, דאטה, טכנולוגיה, חוויית משתמש, שיווק ותפעול – ומשלבים את כל זה עם יכולות AI מתקדמות ועם השוק כמובן. 

ה- AI  איפשר לנו לרוץ מהר יותר, למדוד עמוק יותר, לייצר ולשפר בקצב שלא הכרנו בעבר.
אבל מי שנתן לו כיוון, משמעות, עומק, איכות והחלטות נכונות – היה הצוות.
ובפרויקט כזה, זה אולי אחד הלקחים הכי חשובים:
AI הוא מאיץ מדהים– אבל אנשים טובים הם עדיין מרכיב קריטי, חיוני ובלתי ניתן להחלפה. 

 

From Insights to Impact 

אם יש משפט אחד שמסכם את מצפן הבינה 2026, הוא כנראה: לא רק בנינו מוצר – בנינו שריר. 

והשריר הזה לא נולד במקרה. הוא נבנה מתוך עשייה, התנסות, טעויות, הצלחות – ובעיקר: תהליך למידה עמוק, אמיץ ומדויק. 

לאורך הפרויקט עבדנו בקצב גבוה מאוד: 

  • למעלה מ־2,000 פרומפטים נכתבו ב- Base44 במהלך הדרך 
  • חודש פיתוח אינטנסיבי ועוד שבועות לאיסוף וניתוח המידע 
  • צוות פרויקט ייעודי ומלא שכלל מוצר, Data , AI, פיתוח, UX/UI,  ,שיווק, הנהלה טכנולוגית והובלה עסקית 

עבודה “אמיתית” – לא POC, אלא מוצר פרודקשן.

אבל אולי הנקודה הכי מעניינת היא זו: 

בסיומו של הפרויקט, עשינו משהו שמסמל בדיוק את הרוח של המצפן – במקום “להתלהב ולהמשיך הלאה”, עצרנו. לקחנו את כל תהליך הפיתוח המלא, את כל השיחות מול Base44 ,את כל ההחלטות, כל הכיוונים, כל הסיבובים – והעברנו אותם לניתוח AI אנליטי מקיף. 

בפועל: 

מה שעבור רוב הפרויקטים נשאר כזיכרון, תחושות בטן, “נראה לי שעשינו טוב כאן” וכו׳ – אצלנו הפך לנתונים. היכולת לקחת את כל מסע הפיתוח, לפרק אותו לחלקים, לנתח אותו ולהבין מה באמת קרה שם – זו יכולת כמעט בלתי אפשרית בעולם הפיתוח המסורתי. כאן זה כבר הפך למשהו באמת יוצא דופן. 

ומתוך הניתוח הזה קיבלנו תובנות מדהימות: 

  • הבנו איך התפלגה העבודה האמיתית – איפה רוב המאמצים הושקעו, ואיפה היה “זהב מוצרי 
  • גילינו בצורה כמותית את השילוב הנכון בין Senior Engineering לבין Vibe-Coding – כמה ה-AI  ביצע, כמה בני האדם, ואיפה בדיוק כל אחד הביא ערך ייחודי 
  • ראינו איך שיתוף הפעולה האנושי בין חברי הצוות יצר אפקט מצטבר, ואיך הסנכרון בינינו היה לא פחות חשוב מהיכולות של הפלטפורמה 
  • למדנו איפה ה-AI לא מחליף אנשים – אלא זקוק להם, בעיקר בהקשרי חשיבה, הקשר, הבנה מערכתית וקבלת החלטות 
  • ובעיקר, נחשפנו ליכולת לנהל פרויקט פיתוח כמו שלא היה אפשר בעבר: עם מדידה, שקיפות, דיוק ואובייקטיביות ברמה אחרת לגמרי 

התוצאה? פרויקט שלא רק הצליח, אלא גם לימד אותנו איך להצליח טוב יותר בפעם הבאה. 

הצוות יצא מהתהליך לא רק עם מוצר חזק, אלא עם מערכת הפעלה ניהולית־טכנולוגית חדשה בראש: הבנה עמוקה יותר של תפקיד הה-AI,  של האנשים, ושל איך בונים היום מוצר בעידן החדש. 

והכי חשוב – זה חיזק אצלנו את האמונה שגם בעידן שבו AI הוא שחקן מרכזי, האנשים הם אלו שנותנים משמעות, עומק, איכות ומצפן. הAI הוא מאיץ. אנחנו – האנשים – אלו שמכוונים. 

והאתגר הבא? הוא כבר כאן. ואנחנו – שם ! 

למצפן הבינה: aicompass.co.il

 

 

עוד כתבות עבורך

מצפן הבינה – הבנצ'מארק הארגוני שלך לאימוץ AI

בעידן של הצפה במידע, 'מצפן הבינה' מבית שטראוס אסטרטגיה אינו עוד דוח מגמות גנרי.

זהו כלי ניווט אסטרטגי, יישומי ומדויק, שנועד להתוות את הדרך הבטוחה והאחראית לאימוץ AI ארגוני-אסטרטגי.

יצרנו כלי שמתעדכן בזמן אמת, ומציג את הפולס האמיתי של אימוץ ה-AI במשק הישראלי.

 

זה לא עוד דוח PDF סטטי, זה דופק חי המציג תובנות מהשטח של המנהלות והמנהלים המובילים במשק.

העוצמה של המצפן טמונה בשילוב ייחודי: בינה אנושית של מומחי שטראוס אסטרטגיה ומיטב המנהלות והמנהלים המובילים במשק. 150 מנהלים בכירים מהחברות המובילות בכלכלה הישראלית יצרו חוכמת המונים יוצאת דופן שמהווה בסיס איתן למצפן עשיר ופרקטי.

הכלי מספק נקודות מבט מותאמות לכל צורך: ממבט מאקרו ועד האפשרות לצלול לזוויות שונות כמו מגזר, גודל ארגון, ואפילו קבלת השראה ממעני המנהלות והמנהלים בתעשייה.
במסגרת הבניה של הכלי שולבו יכולות מגוונות של כלי Generative AI . החל משלב בניית השאלות דרך האיסוף וניתוח התשובות ועד לבניית כלי זה שמנגיש תובנות מורכבות בצורה אינטואיטיבית.

בשורה התחתונה: מטרת המצפן היא לשמש כמכפיל כוח למקבלי החלטות בניווט המאתגר בתוך צונאמי ה-Generative AI.

 

💙 הערת אהבה: לצד העוצמות והתועלות שרתימה של Generative AI לשליחות שלנו מביאה, עשויות לחול טעויות ואנחנו ממש מבקשים שתתייחסו בסלחנות ל-VIBE AI שלנו, ותדברו אליו יפה. הוא לומד ומשתפר כל הזמן.  

נשמח לשמוע מה דעתכם.

Gov-Labs: תשע תובנות על איך חדשנות ציבורית מתורגמת לרעיונות למוצרים אמיתיים

פשוט WoW   

באוגוסט לפני שנתיים – כן, זה מרגיש כמו נצח במציאות של ימינו, התחלנו משהו גדול. 

שיתוף פעולה בין X-Labs מבית שטראוס אסטרטגיה לבין יחידת ההאצה של מערך הדיגיטל הממשלתי הוליד את תוכנית Gov-Labs: תוכנית אקסלרציה חדשנית שמחברת בין משרדי ממשלה, גופי ציבור וטכנולוגיות ענן מתקדמות. 

מהי Gov-Labs? 

מדובר בתוכנית אינטנסיבית של ארבעה חודשים, שבה שלוש קבוצות המורכבות ממשתתפים מהמגזר הציבורי (שלטון מרכזי ומקומי) מזהות כאב ממשי של אזרחים, ומתרגמות אותו למוצר דיגיטלי עובד, המבוסס על הענן הממשלתי Nimbus. 

כן, בסוף כל תוכנית יש מוצר אמיתי, מוכן לבדיקה עם משתמשים ולהוכחת ערך. 

 

מאז, שנתיים אחרי 

גאה לשתף שהתקיימו שש תוכניות Gov-Labs:
18 קבוצות, מעל 200 משתתפים ומשתתפות, מ-23 גופים ציבוריים שונים. 

מה שהתחיל כחלום – נראה היום כמו תהליך יזמות פרקטי, אמיתי, שמגיע מהשטח. 

לכל תוכנית יש את האופי הייחודי שלה, אבל המכנה המשותף ברור: 

  • מדברים תכל'ס ומייצרים מוצר דיגיטלי בעל ערך לאזרח. 
  • מאמצים חשיבה יזמית ומרכיבים מעולם ניהול המוצר. 
  • משילים טייטלים, משתפים מחשבות, ומעשירים אחד את השנייה. 
  • לוקחים את מה שנלמד והופכים אותו לחלק מה-DNA המשרדי. 

 

רגע אישי 

כמי שהוביל מעל 30 תוכניות מהסוג הזה, לסיים את המחזור השישי של Gov-Labs, בשיתוף פעולה כל כך מיוחד עם מערך הדיגיטל, זה בעיניי סוג של הגשמת חלום.
חלום שהוא לא של אדם אחד – אלא של רבות ורבים שיצרו יחד משהו יוצא דופן, וממשיכים לשתף פעולה גם הלאה. 

 

שותפויות על הדרך 

בכל תוכנית יש שותף טכנולוגי ושותפים עסקיים.
(הרשימה לפי ציר זמן, לא לפי סדר חשיבות): 

  • גורמים רבים במערך הדיגיטל (מעבר ליחידת ההאצה) 
  • Google Cloud ישראל (GCP) 
  • Amazon Web Services (AWS) 
  • Salesforce ישראל (חלק ממיזם Nimbus) 
  • ג’וינט ישראל 
  • נציבות שירות המדינה 

חברות טכנולוגיה וייעוץ שתרמו לפיתוח: 

  • Moveo
  • Designit 
  • Matrix 
  • Proceed 

משרדים ורשויות משתתפות (לפי ציר זמן):
משרד החקלאות | משרד העבודה | משרד החוץ | משרד הבריאות | רשות האכיפה והגבייה | משרד הרווחה | מנהל התכנון | שירות התעסוקה | משרד התחבורה | משרד העלייה והקליטה | עיריית ירושלים | עיריית חריש | נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות | מערך הדיגיטל | משרד הרווחה | עיריית אשדוד | עיריית כרמיאל | משרד החינוך | רשות האוכלוסין | משרד המשפטים – יחידת חקיקה | הנהלת בתי המשפט | משרד העבודה | חטיבת בתי החולים הממשלתיים 

 

9 תובנות עיקריות מהדרך שאני לוקח איתי וחשוב לי לשתף (בלי סדר חשיבות): 

 

  1. תמיד, אבל תמיד – להתכונן לגמישות.

לכל תוכנית יש מתודה, ויש יעד. אבל בין לבין – יש חיים. היו רגעים שבהם הכול השתנה: טכנולוגיה שלא התחברה, אילוץ במשרד, או שינוי כיוון פתאומי. למדנו לנשום עמוק, לשבת יחד, לחשוב ולהתקדם. לא לוותר על השיטה, אבל גם לא להיתפס אליה. בסוף, הגמישות היא לא ויתור, היא הדרך היחידה להתקדם במציאות המשתנה של עולם הדיגיטל. 

  

  1. להגיע מוקדם ככל האפשר לסביבת פיתוח מוכנה באמת.

נשמע טכני? זה קריטי. כשהסביבה לא מוכנה – כל דבר נתקע. למדנו שאין כזה דבר "מוקדם מדי" כשמדובר בהרשאות, גישה לכלים ולמשאבים, או בהכנה של סביבת העבודה. כשזה מוכן, הצוות פנוי ליצור. כשהדברים "בדרך", זה גוזל אנרגיה. 

  

  1. לפתח כבר על התשתיות של המשרד, מהיום הראשון.

זה אולי מפתה לעבוד על סביבה זמנית, להעתיק GIT או להקים משהו חיצוני “רק לשלב הפיילוט”, אבל זה מתנקם בהמשך. כדי לשמור על המשכיות, האימפקט האמיתי נוצר כשכבר מהשלבים הראשונים עובדים על סביבת הפיתוח הממשלתית – עם הכללים, ההנחיות והתשתיות של המשרד. כך המוצר הופך לחלק מה-DNA הארגוני, לא רק ניסוי חולף. 

  

  1. כל הקבוצה מעורבת כל הזמן.

זו אולי אחת התובנות החשובות ביותר. אין “התחלנו עסקית, נצרף את הטכנולוגים אחר כך” או להפך. אין “זה לא בשלב שלי”. כל קבוצה היא סטארט-אפ קטן, והכוח טמון בעבודה בסנכרון מלא: העסקיים, הטכנולוגיים, אנשי השירות והמדיניות – כולם יחד, מהרגע הראשון ועד הסוף. וגם אחרי. 

  

  1. לדבר בשפה אחת. באמת אחת.

זה נשמע פשוט – כולנו מדברים עברית. בפועל, גילינו שלכל תחום יש שפה משלו: עולם היזמות, עולם הממשל, עולם הטכנולוגיה. ההבדלים האלו יצרו לא פעם תסכול – טבעי ומובן. אבל לאורך הדרך נבנה שריר חדש: היכולת לתרגם, להסביר, וליצור שפה משותפת. זו אולי אחת המתנות הגדולות ביותר של Gov-Labs, היא מלמדת לדבר “יזמות ממשלתית”. 

  

  1. לצאת כמה שיותר מוקדם לשטח.

המשתמשים האמיתיים הם המצפן. שום הנחה או מסמך לא מחליפים מגע עם האזרח עצמו. למדנו ללכלך את הידיים – לפגוש את המשתמשים, לשמוע, לשאול, לבדוק, גם כשהמוצר עדיין "לא מוכן". אחד הרגעים שייזכרו לנצח היה החקלאי שהגיע לסדנת החשיבה, השאיר בוץ על הרצפה, והזכיר לנו בדיוק בשביל מי אנחנו עובדים. 

  

  1. לספר סיפור – כמו יזם אמיתי.

בכל סיום תוכנית הצוות מציג את המוצר, אבל לא רק את הקוד. הם מציגים את הסיפור: סרטון וידאו קצר שבו הם גם היוצרים וגם השחקנים, מצגת משקיעים מדויקת של שבע דקות, ויכולת לענות על כל שאלה. זה לא מופע. זו הוכחה שהצוות חי את המוצר ומאמין בו. 

  

  1. לזכור שהקבוצה היא הכוח.

בתחילת הדרך יש הרבה אי-הבנות, קצב אחר, אנרגיות שונות. בהמשך, נוצרת תרבות. שיח אמיתי. צוות שלומד לקרוא אחד את השנייה גם בלי מילים. זה הרגע שבו רואים איך יוזמה אישית הופכת לשייכות קבוצתית. וגם כשיש ימים פחות טובים, הקבוצה היא זו שמרימה אותנו חזרה. 

  

  1. יש אנשים מדהימים במגזר הציבורי. באמת.

מאות משתתפות ומשתתפים הגיעו מכל רחבי הארץ – אנשים עמוסים, נוגעים ביום-יום באזרח, ובכל זאת בוחרים לפנות זמן, להיכנס לעולם חדש, ללמוד, ולהתמסר. הם לובשים את “חליפת היזמות” שלהם ובאים לשנות מבפנים. לראות את זה מקרוב, זה מרגש כל פעם מחדש. אני גאה להיות חלק מהמסע הזה, ולהגיד בקול רם: יש כאן אנשים נפלאים שעושים שינוי אמיתי. 

 

לסיום 

זה לא באמת סיכום – הדרך רק ממשיכה.
תוכניות 7 ו-8 כבר מעבר לפינה. 

המטרה עכשיו היא לעצור לרגע, להסתכל אחורה בגאווה ולהמשיך קדימה באנרגיה. 

כולנו, כל המעורבים, מכל המחזורים, חלק מהסיפור הזה.
וכמובן, אנחנו זמינים בפרטי למי שרוצה עוד מידע, טיפים או השראה להמשך הדרך. 

אשמח לשמוע מכם, ליאור lior.israel@s-strategy.com 

הטעות במיליוני ₪ שכל CIO יכול למנוע 

70% מפרויקטי הטרנספורמציה הדיגיטלית נכשלים. הסיבה?

לא חוסר תקציב או טכנולוגיה – אלא צעד אחד קריטי שרבים מדלגים עליו עוד לפני שמתחילים. 

התקציב אושר, הצוות מוכן, והלחץ לבצע עבודה מהירה גדול. הדחף הראשוני של כל מנהל טכנולוגיות הוא לצלול ישר לפתרונות טכנולוגיים, להשוואת ספקים ולניתוח נתונים.
אבל עצרו לרגע. הצעד החשוב ביותר להצלחת הפרויקט הוא דווקא זה שרוב המנהלים מדלגים עליו – והוא קובע את גורל הפרויקט עוד לפני שהתחיל. 

מודל מסדר (Framework) כבסיס למהלך אסטרטגי – לפני כל ניתוח או המלצה 

בעולם המודרני, בו החלטות טכנולוגיות משפיעות שנים קדימה, אסור לנו כמנהלים לצלול ישר לניתוח הנתונים, השוואות ספקים או בחירת פתרון. הצעד הראשון הקריטי שעלינו לבצע הוא הגדרת מודל מסדר (Framework)  שיכוון את תהליך הבדיקה וההחלטה. 

Framework הוא סדר חשיבה מובנה שמסייע לך לנתח מצב או בעיה בצורה שיטתית, בלי לפספס מרכיבים קריטיים. הוא משמש כמפת דרכים לקבלת החלטות עסקיות – מאפשר לבחון חלופות, לשקול יתרונות וחסרונות, ולבסוף לבחור בצעד שמייצר את הערך הגבוה ביותר לארגון. 

Framework נכון מאפשר לסדר את המידע, לדייק את המיקוד, ולהבטיח שכל ההיבטים הרלוונטיים נשקלים בצורה מאוזנת – גם במצב הקיים וגם בתהליך בניית האסטרטגיה להמשך. 

 

למה להתחיל ב- Framework? ארבעה יתרונות מוכחים: 

  1. Decision Velocity – קצר את זמן ההחלטה ב- 45%
    המודל ממקד את הדיון, מקצר את זמן ההגעה להחלטה ומבטיח שהיא מבוססת על הנתונים הנכונים.
  2. שפה משותפת עם ההנהלה ⬅️ תקציב מאושר…
    המודל החזותי הופך נושאים מורכבים למובנים גם למי שאינו טכנולוג.
    במקום להסביר למנכ"ל למה "אנחנו צריכים  API management platform", מומלץ להציג לו איך זה משפיע על מהירות הפיתוח, איכות השירות ועלויות התפעול. 
  3. הגנה מהטיות – מבנה קבוע מבטיח שלא "שוכחים" היבטים קריטיים. 
  4. מדידה והשוואה לאורך זמן – ניתן להחיל את אותו Framework על מצבים שונים ולמדוד שיפור. זה הופך כל פרויקט ללמידה שמשפרת את הבא. 

 

ומה יקרה אם נדלג על בניית ה- Framework הנכון?  

  1. פרויקטים שנתקעים: דיונים אינסופיים על כיוון הפרויקט כי המטרות לא הוגדרו בבירור. 
  2. בזבוז משאבים: השקעת זמן וכסף בניתוח פתרונות שבכלל לא עונים על הבעיה העסקית האמיתית. 
  3. הטיות והחלטות שגויות: בחירת פתרון על סמך "תחושת בטן" או העדפה אישית של גורם דומיננטי, במקום על סמך ניתוח מאוזן. 
  4. חוסר גיבוי מההנהלה ומהשותפים העסקיים: קושי להסביר את ההיגיון מאחורי המלצה אסטרטגית ללא מודל ויזואלי ברור. 

 

שתי דרכים ליישם Framework בעבודת ייעוץ  

אופציה 1 – בחירת Framework קיים. מתי כדאי? כשהאתגר שלכם טיפוסי לתעשייה  

כאשר יש מודלים מוכרים בתעשייה (כמו COBIT, TOGAF, ITIL או מודלי בגרות תהליכית), ניתן להתאים אותם לארגון: 

שלבים לבחירה נכונה: 

  1. הגדרת מטרות ההערכה – האם המיקוד טכנולוגי, תהליכי או עסקי. 
  2. בדיקת רלוונטיות לתעשייה – האם המודל נבדק והוכח בסביבה דומה. 
  3. פשטות מול עומק – לבחור מודל שלא יסבך את התהליך מעבר לנדרש. 
  4. התאמה לשפה הארגונית – להבטיח שהמושגים והמדדים ברורים לכל בעלי העניין. 

יתרון – חיסכון בזמן ויכולת להסתמך על Best Practices מוכחים.
חיסרון – ייתכן והמודל לא יתאים ב-100% לייחודיות הארגון. 

 

אופציה 2 – פיתוח Framework מותאם מאפס. מתי כדאי? כשהצרכים שלכם יותר ספציפיים  

כאשר לא קיים מודל שמתאים במדויק למצב, ניתן לפתח Framework מותאם. 

שלבים לפיתוח Framework ייעודי: 

  1. הגדרת יעדים מדויקים – מה ההחלטה שצריך לקבל ומה יכריע אותה. 
  2. זיהוי הממדים המרכזיים – טכנולוגיה, תהליכים, אנשים, רגולציה, שוק וכו'. 
  3. קביעת קריטריונים ומדדים – הגדרות ברורות ל"נמוך", "בינוני", "גבוה". 
  4. עיצוב חזותי – תרשימים, טבלאות, סקאלות צבע שמקלות על הבנה מיידית. 
  5. הרצה ופיילוט – בדיקה על מדגם קטן לפני החלת המודל בארגון כולו. 

יתרון – מענה מותאם ב-100% לצרכים הספציפיים.
חיסרון – דורש ניסיון, זמן ומשאבים לפיתוח. 

 

שילוב Framework בצומת אסטרטגית 

בין אם בוחרים מודל קיים או מפתחים חדש, חשוב לשלב אותו בשני שלבים קריטיים: 

  1. ניתוח מצב קיים – מדידה והצגה של היכולות הנוכחיות לפי המודל. 
  2. בניית ההמלצות והאסטרטגיה – שימוש ב-Framework  כבסיס לדיון על חלופות והשלכות. 

כך המודל הופך לכלי עבודה חי, לא רק מצגת חד-פעמית. 

דוגמה מהשטח – מסגרת להערכת מצב קיים ולבחירת כיוון בבחירת מערכת ליבה ארגונית  

כאשר אנחנו, בשטראוס אסטרטגיה, מלווים ארגון בצומת קריטית של החלפת מערכת ליבה (כדוגמת ERP, CRM), אנו תמיד מתחילים בהתאמת מודל מסדר מותאם לארגון הספציפי. המודל מדייק את הפרמטרים המרכזיים הרלוונטיים ביותר לארגון – האתגרים העסקיים, התהליכיים, הטכנולוגיים או הארגוניים (או כל שילוב ביניהם). בניית מסגרת הערכה מדויקת מפשטת את התהליך ומייעלת אותו ביותר. 

למשל בשלב ההמלצה על דרך הפעולה המיטבית, ניתן לבנות Framework שבוחן: 

  • Product Fitעד כמה הפתרון עונה על הצרכים העסקיים של היום ומוכן לאתגרי המחר  
  • הבשלות העסקית והתהליכית –  איכות התהליכים העסקיים, מוכנות הארגון, ומידת הבנתו את משמעות השינוי. 

הצגת המצב בתרשים ברור (כמו המודל שבדוגמה) מאפשרת לראות את התמונה המלאה ולהחליט אם יש מקום להחלפת המוצר, להתמקדות בחדשנות במוצר הקיים, להתמקדות בתהליכי העבודה ולא בהחלפת המוצר או לבניית תוכנית שתכלול שיפור מהותי של התהליכים תוך החלפה מדורגת של המוצר.  

 

 

סיכום – Framework כמצפן אסטרטגי בעידן של שינויים מהירים 

בעולם של שינויים טכנולוגיים מהירים, Framework נכון הוא לא "עוד שקף" אלא מצפן אסטרטגי. הוא יוצר שפה משותפת, מונע פספוס היבטים קריטיים, ומאפשר למנהלים לקבל החלטות טובות יותר. 

עומדים בפני החלטה אסטרטגית? החלפת מערכת ליבה? טרנספורמציה דיגיטלית?

לפני שאתם צוללים לפרטים, נשמח להראות לכם איך Framework נכון יכול לקצר לכם החלטות אסטרטגיות בחודשים ולחסוך מיליונים.

מוזמנים לכתוב לי ונדבר gil.r@s-strategy.com