דפוסי אימוץ של כלי AI במקום העבודה: תובנות ממחקר חדש בתחום

מחקר מקיף חושף תובנות חשובות על דפוסי אימוץ של כלי AI במקום העבודה

 

💡 הידעתם?

 ✨כ 50% מהעובדים במקצועות שנסקרו כבר התנסו ב ChatGPT

✨קיים פער-אימוץ משמעותי בקרב מקצועות שונים באותו ארגון

✨המסגלים הראשונים מגיעים משני קצוות הוותק/בכירות

✨קיים פער מגדרי מפתיע של כ 20% בשימוש

 

 

🧪 מחקר יוצא דופן בהיקפו ובאיכותו

 המחקר נערך בין נובמבר 23 לינואר 24 ומציג תובנות לגבי דפוסי האימוץ של כלי AI אישיים דוגמת Chat GPT בארגונים. המחקר בראשות חוקרים מאונ' שיקגו וקופנהגן סקר 100,000 עובדים ב-11 משלחי יד בדנמרק.

 

 

🔑 ממצאים מרכזיים:

 

אימוץ נרחב:

50% מהעובדים שנסקרו השתמשו בכלי במ"י. 32% מהם באופן שוטף, עדות לקצב אימוץ מהיר וערך נתפס מוחשי

פערי אימוץ בין מקצועות:

מפתחי תוכנה מובילים עם 79% אימוץ, לעומת 34% בקרב יועצים פיננסיים. הפער מדגיש את ההבדלים באוריינות הטכנולוגית ובאופי העבודה בין המקצועות

פוטנציאל פריון משמעותי:

העובד מעריך שכלי AI יכולים לחסוך כ- 50% מזמן העבודה ב-37% ממשימותיו

פער מגדרי:

הסבירות של נשים לאמץ כלי AI נמוך בכ 20% בהשוואה לגברים באותו מקצוע, גם באותו מקום עבודה

🧠 חסמי אימוץ:

✨43% – זקוקים להדרכה אפקטיבית

✨35% – נתקלים בהגבלות ארגוניות

✨פחות מ-10% מדווחים על "פחדים קיומיים" כסיבה לאי-שימוש.

 

👥 פרופיל המסגלים הראשונים:

✨צעירים וחסרי ניסיון נוטים יותר לאמץ את הטכנולוגיה

✨עובדים מצטיינים גם הם מובילים באימוץ.

ממצא זה מצביע על פוטנציאל לפער דיגיטלי חדש בין קבוצות עובדים שונות.

 

 

📊 תובנות למקבלי החלטות:

 

טרנספורמציה בפריון העבודה:

עוד לפני שהארגון מקדם אסטרטגיית GAI מפוארת ועתירת ממון, ראוי שידע שחלק משמעותי מהפוטנציאל לטרנספורמציה בפריון העבודה נמצא "מתחת לפנס": טרנספורמציה בפרודוקטיביות האישית של כל עובד-ידע.

אוריינות AI  הוליסטית היא מרכיב אסטרטגי:

אוריינות ברת-קיימא (בשונה מהדרכות נקודתיות וגנריות) לצד הנגשה מערכתית של כלי AI הן מפתח ליישום מהיר של הטרנספורמציה הזאת.

מדיניות AI מאוזנת: הדאגה משימוש לא אחראי בכלי AI היא סבירה. אולם ההיסטריה והיעדר מדיניות מאוזנת אינה סבירה. חובה לפתח מדיניות המאזנת בין ניהול סיכונים לבין אימוץ ויעילות. ולא, חסימת גישה לכלים או נהלי Don’t בסגנון ביידן אינם אסטרטגיה…

מדיניות מעודדת אימוץ:

זה לבדו ראוי ל 2-3 פוסטים. אם הערך הנתפס ברמת הפרט כה מוחשי, חובה ליישם תוכנית המעודדת אימוץ, כלכלת מוטיבציה שקושרת יעדים, תמריצים,  והתאמה לקהלי היעד כדי למקסם אימוץ.

 

 

🎯 השורה התחתונה

מובילי טרנספורמציית AI יכולים להוביל מהפכה בפריון העבודה וביעילות התפעולית בעזרת ארגז כלים ואוריינות AI נכונים בידי העובד. אולם, זהו ניהול שינוי ולא אוסף הדרכות ומשימות. זהו נדבך אורגני באסטרטגיה ובמפת דרכים גמישה וברת-קיימא.

 

אני מכנה ארגון המסוגל לצמצם את המרחק בין זיהוי הזדמנות לטרנספורמציה לבין הגשמה מהירה – "ארגון אקספוננציאלי" – Exponential Organization.

 

❣️מעוניינים להיות ארגון אקספוננציאלי? ליישם אסטרטגיית אוריינות AI בארגון שלכם תוך איזון בין תפוקה לניהול סיכונים? נשמח לשוחח ולחלוק תובנות נוספות מניסיוני בתחום.

 

עוד כתבות עבורך

להבטיח רציפות עסקית גם בזמני משבר: כך עושים את זה נכון

בעולם העסקי המודרני, שבו שיבושים ואירועי חירום בלתי צפויים עשויים להתרחש בכל רגע, ההיערכות לכל תרחיש היא קריטית יותר מאי פעם. כאן נכנס לתמונה ניתוח השפעות עסקיות (BIA), אבן יסוד בניהול המשכיות עסקית (BCM) והבטחת חוסן ארגוני בכל ההיבטים – עסקיים, תפעוליים וטכנולוגיים.

המטרה המרכזית בניתוח השפעות עסקיות (BIA) היא לזהות ולמפות את התפקודים העסקיים הקריטיים בארגון, להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של שיבושים בתרחישים שונים, לקבוע סדרי עדיפויות לשיקום והתאוששות. ה-BIA מסייע לארגון להבין ולהגדיר אילו תהליכים חיוניים להמשך פעילותו ומהם הזמנים הקריטיים להחזרתם לפעילות תקינה.

התוצרים מתהליך ה-BIA מהווים את אבן היסוד לבניית תוכנית התאוששות מאסון (DRP) ולהקמת אתר DR. זה מבטיח התאמה מדויקת בין הדרישות העסקיות והתפעוליות של הארגון לבין הפתרונות הטכנולוגיים שאגף טכנולוגיות המידע מחויב לספק.

אנו שמחים לשתף אתכם בכך שסיימנו לאחרונה פרויקט חשוב בקבוצת שטראוס, שהתמקד בניתוח השפעות עסקיות (BIA) וביצוע התאמות לתוכנית התאוששות מאסון, בפרויקט השתתפו נציגים מהצד העסקי והטכנולוגי, מה שהבטיח הבנה מקיפה ומדויקת של כל ההיבטים הקריטיים. שיתוף פעולה זה אפשר התאמה מיטבית בין הצרכים העסקיים לבין הפתרונות הטכנולוגיים.

הצורך בביצוע ניתוח השפעות עסקיות עלה מאגף טכנולוגיות המידע, כחלק מהיערכות לשדרוג והתאמת אתר ה-DR לאתגרים ודרישות העסקיות. במהלך העבודה עלו שאלות כמו: מהם התהליכים הקריטיים ביותר? מהו סדר העדיפויות להעלאת שירותים ומערכות? אילו דרישות רגולטוריות יש למלא? האם ההשקעה בשדרוג אתר DR מספק את המענה העסקי הרצוי?

שאלות אלו הדגישו את החשיבות בביצוע ניתוח השפעות עסקיות (BIA), כדי להבטיח שהאתר המשודרג יענה באופן אופטימלי על צרכי הארגון ויתמוך בהשגת יעדיו העסקיים.

ה-BIA הוא אבן היסוד לכל פתרון התאוששות מאסון (DR) מוצלח, המספק מידע קריטי להבנת מה חשוב לשקם ומתי. כך הארגון יכול להמשיך לתפקד גם במצבי חירום קשים.

 

להלן כמה שלבים מרכזיים שכדאי להכיר בתהליך:

 

  • מיפוי מקיף של התהליכים העסקיים והתפעוליים של החברה.  
  • הגדרת תרחישי ייחוס רלוונטיים.
  • קביעת יעדי התאוששות ותיעדוף תהליכים עסקיים קריטיים.
  • זיהוי הקשרים ותלויות בין התהליכים העסקיים למערכות הטכנולוגיות.
  • מיפוי וזיהוי פערים טכנולוגיים ונקודות כשל אפשריות.
  • הערכת סיכונים והשפעות אפשריות על התהליכים העסקיים. 
  • מתן המלצות והתאמת תכנית ה-DR לצרכים העסקיים.  
  • בניית תיק חירום אסטרטגי, הכולל Playbook לניהול אירועים, הגדרת תפקידים ואחריות וריכוז כל המידע החיוני לניהול אפקטיבי של תרחישי חירום.

 

לסיכום: ה-BIA הוא כלי קריטי שכל חברה צריכה לאמץ כחלק מהתכנון האסטרטגי שלה. זהו הצעד הראשון לבניית חוסן אמיתי ולהבטחת המשכיות העסק בזמנים של אי-ודאות.

תודה רבה ליורם סדן, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל, ירון סבג ה-CTO, ואלי פטל, ה-GLOBAL CISO של קבוצת שטראוס על האמון והשותפות גם בפרויקט החשוב הזה.

 

צוות המומחים של שטראוס אסטרטגיה, ליווה ארגונים רבים במשק הישראלי בדיוק בנושא הזה, והם ישמחו לשתף אתכם בניסיון העשיר והמעשי שצברו כדי לסייע גם לארגון שלכם להיערך לאירועי חירום.

למידע נוסף, אנא פנו ל: maya@s-strategy.com

וובינר "ממגמות לפעולה – תובנות מהשטח לאימוץ בינה מלאכותית בארגונים" מבית שטראוס אסטרטגיה

מעל ל-350 איש השתתפו בוובינר שלנו "ממגמות לפעולה – תובנות מהשטח לאימוץ בינה מלאכותית בארגון".

בואו והקשיבו לוובינר הוליסטי, מגוון ורב-תחומי הכולל תובנות מרכזיות והדרכים להפוך מגמות עסקיות וטכנולוגיות למהלכים פרקטיים ואפקטיבים בעולם המרתק של בינה מלאכותית.

תודה מיוחדת לדוברות ולדוברים המקצועיים שלנו, שהביאו את נקודות המבט מהשטח ויצרו שיח מעשיר ומעורר השראה:

– על מה באמת חשוב לשים דגש כשמאמצים בינה מלאכותית בארגון.
– כיצד תשתיות גמישות, נתונים מדויקים, ויוזמות AI יכולים להפוך לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שלכם.
– ️ ובעיקר – איך נשלב טכנולוגיה, תרבות ארגונית ואנשים כדי להוביל תהליכים עסקים מוצלחים.

למידע נוסף על הצעדים והכלים שיסייעו לארגון שלכם לצעוד קדימה בעולם הבינה המלאכותית – צרו עמנו קשר בכתובת: maya@s-strategy.com

 

 

 

השאלות החשובות שכל ארגון נדרש לשאול את עצמו לפני שדרוג/החלפת מערכת ERP

בעבודתנו השוטפת אנחנו פוגשים באופן קבוע ארגונים שתשתית הERP שלהם מבוססת SAP ECC ונמצאים בצומת קריטית בה עליהם לקבל החלטה לגבי עתיד מערכות ה ERP. כידוע לכולנו, חברת SAP הודיע על end of support למערכת ה ECC (שהושקה ב 2005) בסוף 2027 ושיש צורך לשדרג את המערכת לגרסה העדכנית, S/4HANA שהושקה ב2015.

המעבר ממערכת ERP אחת לחדשה הוא תמיד אירוע מורכב, רגיש ומשמעותי בכל ארגון – צעד שדורש השקעה גבוהה של זמן, משאבי כ"א, פוקוס הנהלה ותקציב רב. המורכבות הזו היא גם אחת הסיבות שבגללן ארגונים לא ממהרים להתניע פרוייקטי הגירה שכאלו, והם מתעקשים להבין לעומק את הצעת הערך הכוללת שהארגון יכול לקבל ממהלך כזה.

במילים אחרות, מחפשים את "הגזר" ולא רק את "המקל" .

סביב הסוגייה המורכבת הזו עולות הרבה מאד שאלות חשובות, שלמענה עליהן השפעה על פעילות החברה. ריכזנו עבורכם מספר שאלות שכל ארגון נדרש לשאול את עצמו טרם קבלת החלטה על הכיוון שיבחרו בו:

· האם השדרוג הוא באמת הכרחי או שניתן להאריך את המשך התמיכה הזמינה במערכת הקיימת?

· בהנחה שהתשובה היא כן ואין ברירה אלא להחליף את מערכת, האם נוצרת הזדמנות לשקול החלפה של יצרן ה-ERP ובכך "לשפר עמדות" מבחינת יכולות המערכות והערך הכולל לארגון?

· בהנחה שמקבלים החלטה לעבור ל 4S, מתי נכון לבצע את הפרויקט? ואיזו תועלות עסקיות הארגון יפיק מהמעבר (בטווח הקצר/בינוני/ארוך)?

· מה צפויה להיות העלות הכוללת של ההטמעה וכיצד הסטת המשאבים תשפיע על פרויקטים ומהלכים טכנולוגיים מקבילים?

· ארכיטקטורה ותשתיות:

o On-premise או Cloud?

o במקרה של Cloud – RISE או GROW?

o איך משתלבת שכבת ה-BTP בארכיטקטורה הקיימת?

· באיזה גישת מימוש נבחר?

o – Brownfield שדרוג טכני בלבד

o – Greenfield הזדמנות לטרנספורמציה דיגיטלית

o – Bluefield גישה היברידית

· חדשנות ועתיד- אילו יכולות AI/GAI אפשריות בגרסה החדשה וכיצד ניתן לנצל יכולות אלו לטובת התייעלות והעלאת הproductivity? כיצד ניתן לשלב אוטומציה חכמה בתהליכים?

· איך מגדירים תוכנית מימוש שלא תפגע בעבודה השוטפת של הארגון?

· ועוד ועוד..

עם ניסיון עשיר ומגוון בליווי ארגונים גדולים בדיוק סביב השאלות הקריטיות הללו, אנו בשטראוס אסטרטגיה מציעים לכם.ן את המומחים הבכירים והמנוסים שלנו, שישמחו לסייע לארגון שלכן.ם במענה יסודי על השאלות הרבות והמורכבות הללו, במיפוי ובניית חלופות ריאליות, כולל אמדן עלות של תכנית המעבר, תכנית עבודה ליישום המעבר וגם יעניקו המלצות מנומקות לכל שאלה. אנו מאמינים קודם כל במענה מותאם ושקוף עבור הנהלת הארגון שיתחבר לאסטרטגיה העסקית, יעדי הארגון והאתגרים.

 

אז איפה אתם נמצאים בתהליך?

✓ יש לכם תשובות ברורות לשאלות האלו? מעולה! המומחים שלנו ישמחו לתקף יחד אתכם את המסקנות ולסייע בבניית תכנית פעולה מדויקת.

✓ עדיין מתלבטים? זה בדיוק הזמן הנכון להיעזר בניסיון העשיר שלנו. צוות המומחים בראשות מוריס קסנר יוביל אתכם בתהליך מובנה לקבלת החלטות מושכלות שיתאימו בדיוק לצרכים הייחודיים של הארגון שלכם.

בואו נדבר על זה.