פרויקט FinOps במימון ישיר

FinOps הינו מושג שהופך שגור ובעל משקל משמעותי יותר בכל ארגון, בעיקר עם התחזקות המגמה של מעבר למחשוב ענן. ככל שהארגון משקיע משאבים גדולים יותר בפתרונות מבוססי ענן, כך גובר הצורך בביצוע אסטרטגיית FinOps, במטרה לנהל בצורה אופטימלית את הוצאות הענן, תוך הסתכלות והתחשבות הוליסטיים לוקחים בחשבון את הצרכים העסקיים של כלל הגורמים בארגון: מערכות מידע, מוצר, שיווק, שירות ומכירות ועוד.

הריכוזיות של ניהול מערך הענן בארגון מאפשר לבנות תמונה טובה ועדכנית יותר לגבי ניצול המשאבים הטכנולוגיים, ולכן גם מחזקים את היכולת הניהולית לקבלת החלטות דינמיות העונות על הצרכים המדויקים של הארגון. חברת מימון ישיר, פנתה אלינו כדי להשיג בדיוק את זה: לייצר חיסכון בעלויות מחשוב הענן ובמקביל לעשות סדר בניהול העלויות בראיה הוליסטית ומחזורית, תוך ניטור שוטף של הפעילות.

את הפרויקט המשותף יזמו והובילו רונית פטר סמנכ"לית טכנולוגיות ועינת טל, ה-OCIO, ובשיתוף פעולה עם צוות המומחים שלנו, ניגשנו אל האתגר בשלושה שלבים מרכזיים:

שלב ה-Inform: בשלב זה ממפים את המצב הקיים, תוך יצירת תמונה שקופה וכוללת של מערך עלויות הענן בתוך הארגון. במסגרת זו היה נדרש לזהות ולסמן את העלויות המשמעותיות ביותר, הזוכות לשם "החשוד המיידי"… אותן עלויות שמשקלן היחסי בסך ההוצאות הוא הגבוה ביותר ולכן גם המשפיע העיקרי על התקציב השוטף. ואכן בפרויקט המדובר מיפינו ביחד עם הצוות המקצועי במימון ישיר את כל הוצאות הענן בארגון, תוך הגדרת ההוצאות הגבוהות והמשמעויות ביותר.

שלב ה-Optimize: שלב שבו מנתחים לעומק את הממצאים שעולים בשלב הקודם, במקביל בוחנים את ארכיטקטורת העל, מנסים להבין היכן ניתן לבצע אופטימיזציה תוך מיקוד בניסיון להתייעלות בטווח קצר, בלי לשנות ארכיטקטורה וקוד, בעיקר שינויים של קונפיגורציה בענן, תוך גיבוש המלצות בצורה זהירה ושקולה, כשערך החיסכון הוא שעומד מול העיניים. המטרה בשלב זה הוא לייצר Quick Wins לארגון, תוך השקעה קטנה יחסית של מאמצים, ואכן שמחנו לסייע לחברה לייצר חיסכון של כ-30% מעלויות הענן במהלכים פשוטים יחסית. למשל, משאבי ענן שכבר לא נמצאים בשימוש, עדכון מודלי תמחור של ספקיות הענן לגרסאות חדשות ויעילות יותר, רכישת תוכניות ארוכות טווח היכן שניתן, או קבלת הנחות רק מעצם הפניה לריסלרים כדי להבין את מודל התמחור הקיים (ז"א, הנחות מבלי לבצע שינוי בודד בתשתית הקיימת). גורם משפיע נוסף, כזה שכדאי מאוד להתייחס אליו, הינו המודעות הפנים ארגונית שהובילה אנשים רבים ליזום בעצמם מהלכי חיסכון וצמצום היכן שניתן.

שלב ה- Operate: המטרה בשלב זה: להגדיר מתודולוגיית FinOps ותהליכי העבודה הנלווים, מבלי להמציא את הגלגל שכן קיימת מתודולוגיה מקובלת וסדורה. לכן אין צורך להמציא מחדש, אבל כן חשוב להתאים את המהלכים אל צורכי ואילוצי הארגון הספציפי. כך למשל, נדרש לזהות מי הפרסונות הרלוונטיות שכן חשוב לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת אסטרטגיית ה FinOps. אותן הפרסומות משתנות ונבדלות מארגון אחד לשני, ובמקרה של מימון ישיר הוגדרו 4 פרסונות מרכזיות הרלוונטיות לאופרציה, לכל אחת גובשה בדיוק הגדרת התפקיד, באיזה אחוז משרה הם נדרשים לטובת פעילות ה FinOps  וכו'.

על בסיס שלושת השלבים ולאחר הגדרת הפרסונות הספציפיות, יצאנו לבניית תכנית העבודה: מה מותר ואסור לעשות, הגדרת בקרות, וכלי ניהול המחוברים לשירותי הענן ומספקים דאטה עדכנית וזמינה לגבי היקף השימוש בפועל וכן תובנות עסקיות נוספות. כיוון שלמימון ישיר יש נוכחות בכל שלושת העננים (תוצאה בין היתר של רכישות מוצרים שכבר פעלו על גבם), הדבר הווה אתגר ניהולי ותשתיתי משמעותי, לכן שילוב כלי ניהול ומעקב אחר פעילות הענן ייצרה ערך עסקי משמעותי לארגון.

וורנר פוגלס (Werner Vogels), ה-CTO של שירותי הענן באמזון, התייחס לנושא ה FinOps בכנס ה- re:invent האחרון ואמר: 1. בניהול מערך הארכיטקטורה בענן: מרכיב העלות הוא אחד המשמעותיים והחשובים ביותר שצריך לבדוק, יותר ממאפיינים אחרים, והיום ישנה מודעות הולכת וגדלה לגבי זה. הגביע הקדוש בהיבט הזה הוא לאפשר לארגון לקשר באופן ישיר בין היקף ההשקעה במחשוב ענן, לבין שורת הרווח. 2. לדעתו, כל פונקציה בארגון צריכה להבין ב FinOps, כי לכל אחד יש קשר והשפעה, טכנית או מוצרית על היקף הצריכה והמשאבים שהם דורשים, לולכן לכולם יש השלכות על תשתיות הענן בארגון.

בעבודה המשותפת עם מימון ישיר, התהליך התמקד באופן שבו מנהלים את האופרציה בשוטף ברמת התקציב, המעקב, התכנון, ניהול פגישות שוטפות עם מנהלי הפינאופס בארגון, הצפת הפערים, סטטוסים וגם איך מנחילים את זה לתוך הארגון עמוק יותר. התוצאה: מימון ישיר היו מאוד מרוצים מהתהליך והתוצרים שהושגו, בעיקר לאור העובדה שהם נדהמו מהחיסכון שנוצר, וגם כמה אנשים לא טכנולוגיים, הבינו את הפער ואת ההזדמנות שנוצרת, דווקא בארגון שהיסטורית ממוקד On Premise.

במילים אחרות, לתהליך המשותף הייתה השפעה רחבה על עצם ההבנה של הארגון לגבי מידת החיסכון שניתן להגיע אליה. כעת צוות המומחים שלנו ממשיך ללוות את מימון ישיר ביישום מתודולוגיית החיסכון.

בהזדמנות זו, אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לצוות העבודה המשותף שנתן אמון מלא, השקיע את המשאבים והרצינות הנדרשים כדי להשיג תוצאות מהירות, ושגילה פתיחות, כנות ואומץ ברצון להתייעל ולשפר.

עוד כתבות עבורך

מ-"ספרינט למרתון": למה ניהול שינוי הוא תנאי להצלחה ארגונית אמיתית?

או במילים אחרות כיצד הופכים WOW  ל-HOW?


בעולם הניהול המודרני, ארגונים משקיעים משאבים רבים ביצירת פתרונות מהירים: סדנאות מיקוד, ספרינטים, פיילוטים מהירים ותהליכי זיקוק אסטרטגיים קצרים. כלים חשובים אלה, מספקים בהירות, מיקוד ועוצמה שיכולה לפתור מהלכים משמעותיים בזמן קצר.

מרבית המהלכים הללו מסתיימים ב-WOW
חלק מהתגובות יכולות להיות: "תהליך האבחון היה מוצלח ואפקטיבי", "מרגישים שיש לנו תכנית ישימה למימוש למחר בוקר!"
אך היכולת לייצר תוצאה מהירה איננה היכולת לייצר שינוי יציב.
אנו נדרשים לא אחת לפצח את המעבר ל-HOW – כיצד להוביל שינוי ארגוני? מה יבטיח הטמעה ויישום אמיתי של הפרויקט או האסטרטגיה שגיבשנו?
ארגון המעוניין לשנות את המציאות שלו לאורך זמן זקוק ליותר מאירוע חד פעמי – הוא זקוק למסע.
זה בדיוק המקום שבו ליווי אסטרטגי מתמשך הופך מהמלצה למנוע צמיחה.

השותפות למסע עם הלקוח יוצרת אמון, שפה משותפת והיכרות עם דפוסי העבודה והתרבות הארגונית ובכך מאפשרת לנהל את השינוי בקצב שנכון לארגון, לשמור על מחויבות העובדים ולהפוך חזון למציאות יציבה לאורך זמן

 

"מעצבים בספרינט, מלווים לאורך כל המסלול"
בשטראוס אסטרטגיה פותחה מתודולוגיה ייחודית OSPRINT.
מדובר בתהליך קצר וממוקד המאפשר ללקוח לפצח תהליך עסקי חוצה ארגון ומורכב לכדי אסטרטגיה, מוצר דיגיטלי ועוד.
הספרינט מאפשר פריצה מהירה קדימה: מיקוד, פתרון ממוקד, תוצאה שניתן להציג ולהניע באמצעותה שינוי.
האתגר האמיתי מתחיל אחרי נקודת הסיום הראשונית: איך שומרים על המומנטום, מטמיעים תרבות חדשה וממשיכים לייצר ערך עסקי לאורך זמן. כאן נכנס הליווי המתמשך, שמחבר בין הישגי הספרינטים ליעדים האסטרטגי.

התוכנית לניהול השינוי הארגוני: שינוי יציב לאורך זמן
התוכנית היא למעשה מנגנון שמתרגם החלטות ומסמכים לחיים הארגוניים עצמם. זהו תהליך שיטתי שמחבר בין חזון לביצוע ובין אנשי הנהלה לשטח. הערך שלו נמדד ביכולת לשמור על מומנטום ולייצר תוצאות לאורך זמן.

ממדי ניהול השינוי – הבסיס להטמעה מוצלחת

בבניית תכנית לניהול שינוי אפקטיבי ישנם ארבעה ממדים מרכזיים שיש להתייחס אליהם:

  1. תשתיות – מהי התמיכה הטכנולוגית, הניהולית והמערכתית שנדרשת ומאפשרת את השינוי?
  2. תהליכי עבודה – עד כמה התהליכים מוגדרים, סדורים וברי־ביצוע לאחר ההתאמות?
  3. מבנים ארגוניים – האם מבנה התפקידים, הממשקים והאחריות תומכים בשינוי ולא חוסמים אותו?
  4. הון אנושי ותרבות ארגונית – האם התרבות מאפשרת שינוי או מייצרת התנגדות? מה נדרש בהיבטי הון אנושי (פיתוח, הכשרות, מיצוב ועוד) בכדי לתמוך את השינוי?

שילוב ארבעת המדדים מייצרת  את "מערכת ההפעלה" של הארגון. שינוי שיטפל רק בחלק מהם לא יוחזק לאורך זמן. ניהול אפקטיבי דואג לחזק את כולם במקביל ובקצבים שמותאמים לארגון.

 

"מאיצי ניהול שינוי" נוספים שחשוב לשלב בתהליכי השינוי:

קביעת יעדים עסקיים ברורים ומדידים:

הגדרת מדדי ערך עסקיים ממוקדים יוצרים עוגן שמנחה את ההחלטות ומאפשר למדוד את התקדמות הפרויקט לאורך הדרך.

 

קבלת החלטות מבוססת נתונים – לראות את המציאות כמו שהיא:

ביסוס החלטות ניהוליות על דאטה ומדידה רציפה.
נתוני שימוש, עומסים, זמני תגובה, עמידה ביעדים, פידבקים מהשטח, כל אלה מייצרים תמונה אמיתית של מה שעובד, מה לא עובד ומה צריך לשפר.
כאשר מנהלים מקבלים החלטות מתוך נתונים, הדיוק עולה, ההתנגדויות יורדות והארגון יכול להתאים את עצמו במהירות ובביטחון.

 

צעדים קטנים ומבוקרים, חגיגת הצלחות קטנות:

שינוי ארגוני לא מתרחש בקפיצה אחת גדולה.
הוא נבנה באמצעות סדרה של צעדים קטנים, מדידים ומבוקרים — ניסוי, בדיקה, התאמה ושיפור.
הצלחות קטנות בונות מומנטום, יוצרות אמון בין הנהלה לשטח, ומאפשרות לארגון להתקדם בקצב שמתאים לו, בלי לזעזע את המערכת.                    

       

זיהוי חסמים בזמן אמת וטיפול בקונפליקטים:

בכל ארגון קיימים אתגרים שלא מופיעים במסמכי הפרויקט: פערי יכולות, התנגדות לשינוי, נתק בין יחידות, עומס על מנהלים, או ממשקים לא מסונכרנים.
ליווי אפקטיבי ובלתי תלוי מאפשר לנטר סיכונים בזמן אמת ולא רק “להגיב” כשכבר מאוחר.

 

הטמעה תרבותית: להפוך שינוי לשגרה:

שינוי אמיתי מתרחש רק כשהוא נטמע בתרבות הארגונית ואפשרי לאורך זמן כאשר מתקיימים הפעולות הבאות:

  • תקשור אפקטיבי ורתימה באמצעות "סוכני שינוי"
  • יצירת שפה ארגונית אחידה
  • חיזוק תחושת הבעלות של העובדים
  • בניית שגרות עבודה יציבות
  • התאמת התהליך לקצב האמיתי של הארגון
  • הנגשת החלטות מורכבות לצוותים בשטח

 

לסיכום,
אסטרטגיה ותכנון הם רק נקודת ההתחלה – ההבדל האמיתי נוצר באנשים: מנהלים שבוחרים באומץ במסלול ארוך טווח, צוותים שמתמידים גם כשהדרך מאתגרת ותרבות ארגונית שנבנית בהדרגה על בסיס אמון ושותפות. כמו בריצה למרחקים ארוכים, הערך האמיתי נבנה לאורך זמן והוא מותיר חותם מתמשך על הארגון, אנשיו והלקוחות שלמענם הוא פועל.
ליווי תהליכי שינוי, על ידי מומחה חיצוני, מאפשר זווית ראייה אובייקטיבית, קריאת המפה, התאמת מתווה לניהול השינוי ועד מהרה הופך לחלק בלתי נפרד מיכולת הארגון לממש את יעדיו.

 

ובעבורי כיועצת, רגעי השיא הם רגעי הפריצה: הרגעים שבהם ארגון מצליח לחבר בין חזון לביצוע, בין אנשים לטכנולוגיה ובין תהליכים לתוצאות אמיתיות. שם, בדיוק שם, מתרחש הקסם.
הרגעים האלה מזכירים לי בכל פעם מחדש למה בחרתי בדרך הזו: ללוות ארגונים במסע ארוך, יציב ומדויק, ולראות אותם צומחים צעד אחר צעד.
זו המשמעות האמיתית של לרוץ את המרתון יחד ולנצח בו.

Born-to-AI: הסיפור האמיתי מאחורי פיתוח מצפן הבינה

ההתחלה Born-to-AI  

כשיצאנו לדרך עם מצפן הבינה, עשינו בחירה מודעת וברורהאם אנחנו מדברים על עתיד הארגונים בעידן ה-AI אנחנו חייבים גם לפתח אותו כמו שמפתחים בעידן ה-AI. לא כעוד “פרויקט טכנולוגי”, לא כעוד מערכת, אלא כמוצר אמיתי, עם חשיבה עסקית, חוויית משתמש, ערך למשתמש ומתודולוגיה שמבינה ש-AI הוא לא סיסמה ולא באזז־וורד, אלא תפיסת עבודה. 

במקום “להוסיף AI למוצר”, החלטנו לבנות את המוצר סביב AIלא כקוסמטיקה, אלא ככלי עבודה מוביל שמאפשר לנו להאיץ את תהליך הפיתוח, לנתח את ה- Data במהירות, לשפר את איכות ההחלטות, ולהביא את הצוות למקום שבו היכולת לחשוב, לבחון, למדוד ולהשתפר מתרחשת בקצב ובעומק שקשה מאוד להשיג בכלים המסורתיים. 

הדגש המרכזי שלנו היה מוצרי וניהולי: 

איך נייצר תהליך פיתוח שמתמקד בהבנה עמוקה של המשתמשים? איך יוצרים מוצר שמספק ערך עסקי אמיתי? איך מנהלים למידה מתמשכת, פידבק מהיר, ואבולוציה של המוצר? כאן הAI נכנס לא רק לפיתוח, אלא גם לתהליך החשיבה המוצרית עצמו: בניתוח דאטה, בעיבוד תובנות, ובסיוע בקבלת החלטות לאורך כל הדרך. 

גם הData היה חלק קריטי מהסיפור, החל מאיסוף המידע, דרך עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות, ועד יצירת תשתית להבנה מתמשכת של מה המשתמשים צריכים באמת. אפילו ניסינו ללכת עוד צעד קדימה ולבחון שימוש בבוט קולי לביצוע ראיונות עומק ושיחות עם המשתתפים במצפן – רעיון שמבחינתנו שיקף בדיוק את הרוח של הפרויקט: חדשני, אמיץ, שובר פרדיגמות. בסוף נאלצנו לוותר על זה מסיבות טכנולוגיות, אבל עצם המחשבה והניסיון מלמדים עד כמה לקחנו את הגישה הזו ברצינות. 

מהצד הטכנולוגי, אין ספק שזה היה תהליך פיתוח יוצא דופן: עבודה בעולם של Vibe-Coding , שימוש בכלי AI מתקדמים, סביבת פיתוח חכמה ודינמית, ויכולות שבאמת ממקמות את הפרויקט בעידן החדש של יצירת מערכות ומוצרים. זה היה שילוב של Engineering, יצירתיות וטכנולוגיה ברמה גבוהה, שמגיעה עד ל-Enterprise Grade או לפחות מתקרבת לשם בקצב מרשים. 

ובכל זאת, גם בתוך כל העוצמה הזו  זה לא “הסיפור המרכזי”. הסיפור האמיתי הוא איך מנהלים, מתכננים ובונים היום מוצר, כש-AI אינו “תוסף” שמוסיפים בסוף, אלא מרכיב ליבה של תהליך החשיבה, קבלת ההחלטות והובלת המוצר משלב רעיון ועד מוצר חי ונושם. הטכנולוגיה, כולל Vibe-Coding הייתה אמצעי משמעותי ועוצמתי. אבל המהפכה האמיתית הייתה בשיטה, בגישה, ובאופן שבו ניהלנו את המסע. 

במסמך הזה נשתף לא רק את הסיפור, אלא גם את התובנות, הלקחים וההפתעות שפגשנו לאורך הדרך: מה עבד מצוין, מה הפתיע אותנו, ואיפה גילינו שה-AI באמת משנה את כללי המשחק. 

To-Vibe or To-Develop 

בתחילת הדרך קיבלנו החלטה מודעת לבחור ב-Vibe-Coding כדרך הפיתוח של המצפן. העבודה בגישת VibeCoding מאפשרת לפתח בצורה שונה מעולם הפיתוח המסורתי: במקום לכתוב קוד, אתה “משוחח” עם המערכת, מגדיר צורך, התנהגות וחוויה והיא מתרגמת את זה ליישום עובד. 

כאן נכנסה לתמונה Base44 ,פלטפורמה ישראלית מדהימה מבית Wix שבחרנו בה מתוך אמון עמוק בחדשנות ומתוך היכרות עם הרמה הגבוהה של היכולות שהיא מביאה. לא מדובר בעוד כלי פיתוח אלא בסביבה שמגדירה מחדש איך יוצרים מערכת בעזרת AI 

למי שמגיע מעולמות הפיתוח הקלאסיים, זה כמעט דיסוננס. במקום שעות ארוכות של עמידה מול VSCode ,כתיבה של אלפי שורות קוד, אינסוף מחזורי Build וDeploy –  אתה פשוט עובד בשפה טבעית (כולל בעברית!) , מתכנן, חושב, מדייק, מגדיר… ו- Base44 מייצרת. זה לא “קסם”, זה שינוי פרדיגמה: ההתמקדות עוברת מהקוד למוצר. מהכתיבה לחשיבה. 

Base44  שימשה עבורנו יותר מפלטפורמה טכנולוגית. היא הייתה: 

  • מאיץ פיתוח – אפשרה לנו להגיע לקונספטים עובדים ול-Production Ready  יותר מהר. 
  • מרחב ניסוי ולמידה – יכולנו לנסותלחדדלשנותלחזור אחורה וקדימהמבלי לחשוש “לשבור” משהו. 
  • שותף תפעולי – היא טיפלה בשכבות רבות שבעולם המסורתי דורשות משאבי פיתוח ו- DevOps משמעותיים, ואפשרה לנו להתמקד בשאלות החשובות באמת: מה נכון למשתמש? מהי חוויית עבודה טובה? איך המוצר מייצר ערך? מה הסיפור של המצפן? 

 

ועדיין – חשוב לומר את האמת, זה לא היה קסם נטול אתגרים. העבודה ב  VibeCoding דורשת: 

  • חשיבה חדה 
  • יכולת ביטוי מדויקת 
  • ראייה טכנולוגית הנדסית (כן כן, זה נדרש) 
  • שליטה הולכת ונבנית באומנות הפרומפטים 

וגם הבנה עמוקה של מה שאתה רוצה להשיג. ככל שהמוצר גדל והשתכלל, גם רמת המורכבות עלתה, וגם נדרשנו לעבוד חכם יותר עם Base44  כדי לשמור על שליטה ארכיטקטונית, חווייתית ותפעולית. 

בסופו של דבר To-Vibe or To-Develop ? 

אנחנו גילינו שהתשובה עבורנו היא – גם וגם. 

אנחנו עדיין Engineers, עדיין חושבים תשתיות, Data, יציבות, סקלאביליות ואבטחת מידע. אבל לצד זה, נכנס ממד חדש: פיתוח כשותפות עם AI, פיתוח בשיחה חופשית, פיתוח שמוצר וחוויה הם במרכזו – והטכנולוגיה, במקום להאט, פשוט דוחפת קדימה, איך אומרים- “code is cheap let’s go” 

The Human-Tech Tango 

אם יש דבר אחד שהיה ברור לנו לאורך כל הדרך, הוא שה-AI לא “מחליף צוות”. הוא מכפיל צוות טובאבל הוא לא בא בלעדיו. מצפן הבינה 2026 לא נבנה רק בזכות טכנולוגיה – הוא נבנה בזכות אנשים. בזכות צוות ייעודי, ממוקד מטרה, שידע לעבוד יחד, להשלים אחד את השני ולהוציא מהAI את המקסימום. 

בחרנו להקים צוות ייעודי לפרויקטלא “עוד משימה על הדרך”, אלא צוות עם אחריות אמיתית על יצירה של מוצר.
הצוות שלנו כלל: 

  • Data Lead –  שאחראי על איסוף הנתונים, טיובם, סידורם והפיכתם לתשתית אמינה. בעולם שבו AI הוא מנוע מרכזי, ה-Data הוא הדלק  ומישהו חייב לדאוג שהדלק הזה יזרום. 
  • Head of AI & Product –  זה היה הלב המוצרי והחשיבתי של המצפן. ניתוח הדאטה, זיהוי תובנות, בניית מודלים מחשבתיים, הפיכת נתונים יבשים לסיפור משמעותי ובעיקר: החיבור בין מה שהAI יודע לעשות לבין מה שהמשתמשים באמת צריכים. 
  •  Marketing & Operations – כי מוצר לא חי בבועה. מישהי שהביאה ראייה עסקית, תפעולית ושיווקית. כזו שיודעת לוודא שהמסר ברור, שהחוויה מחוברת למציאות, ושמה שאנחנו בונים באמת בעל ערך בעולם האמיתי. 
  • Vibe-Coder & UI/UX – השילוב המושלם בין שפה אנושית ליכולות טכנולוגיות. העבודה עם Base44 דרשה מישהי שיודעת “לדבר עם בייס”, לתרגם חוויה לפקודות פעולה, לחבר בין Functional Thinking  לבין חוויית משתמש, ולהפוך רעיון למסך שאנשים באמת רוצים לעבוד איתו. 
  • והיה אותי CTO של שטראוס אסטרטגיה, ארכיטקט ומפתח, אחראי על ההיבטים הטכנולוגיים והארכיטקטוניים של המוצר. מהיציבות, דרך האבטחה, ועד להבין “איך זה באמת יעבוד ב- Production״. 

 

ולצד הצוות הטכנולוגי-מוצרי, היו לנו גם מנהיגות והובלה עסקית-אסטרטגית ברמה הגבוהה ביותר: 

  • הנהלת שטראוס אסטרטגיה – שראתה את התמונה המלאה, דאגה לחבר בין החזון העסקי לבין העשייה היומיומית לבין מובילי התעשייה, שמרה על כיוון, פוקוס ומיקוד ערכי, ווידאה כל הזמן שאנחנו לא “רק בונים מוצר”, אלא יוצרים מצפן משמעותי עם אימפקט אמיתי. 

 

יחד – זה היה הSecret Sauce  שלנו.
לא AI לבד. לא אנשים לבד. אלא הריקוד ביניהם:
אנשים שמבינים מוצר, דאטה, טכנולוגיה, חוויית משתמש, שיווק ותפעול – ומשלבים את כל זה עם יכולות AI מתקדמות ועם השוק כמובן. 

ה- AI איפשר לנו לרוץ מהר יותר, למדוד עמוק יותר, לייצר ולשפר בקצב שלא הכרנו בעבר.
אבל מי שנתן לו כיוון, משמעות, עומק, איכות והחלטות נכונות – היה הצוות.
ובפרויקט כזה, זה אולי אחד הלקחים הכי חשובים:
AI הוא מאיץ מדהים– אבל אנשים טובים הם עדיין מרכיב קריטי, חיוני ובלתי ניתן להחלפה. 

 

From Insights to Impact 

אם יש משפט אחד שמסכם את מצפן הבינה 2026, הוא כנראה: לא רק בנינו מוצר – בנינו שריר. 

והשריר הזה לא נולד במקרה. הוא נבנה מתוך עשייה, התנסות, טעויות, הצלחות – ובעיקר: תהליך למידה עמוק, אמיץ ומדויק. 

לאורך הפרויקט עבדנו בקצב גבוה מאוד: 

  • למעלה מ־2,000 פרומפטים נכתבו ב- Base44 במהלך הדרך 
  • חודש פיתוח אינטנסיבי ועוד שבועות לאיסוף וניתוח המידע 
  • צוות פרויקט ייעודי ומלא שכלל מוצר, Data , AI, פיתוח, UX/UI, שיווק, הנהלה טכנולוגית והובלה עסקית 

עבודה “אמיתית” – לא POC, אלא מוצר פרודקשן.

אבל אולי הנקודה הכי מעניינת היא זו: 

בסיומו של הפרויקט, עשינו משהו שמסמל בדיוק את הרוח של המצפן – במקום “להתלהב ולהמשיך הלאה”, עצרנו. לקחנו את כל תהליך הפיתוח המלא, את כל השיחות מול Base44 ,את כל ההחלטות, כל הכיוונים, כל הסיבובים – והעברנו אותם לניתוח AI אנליטי מקיף. 

בפועל: 

מה שעבור רוב הפרויקטים נשאר כזיכרון, תחושות בטן, “נראה לי שעשינו טוב כאן” וכו׳ – אצלנו הפך לנתונים. היכולת לקחת את כל מסע הפיתוח, לפרק אותו לחלקים, לנתח אותו ולהבין מה באמת קרה שם – זו יכולת כמעט בלתי אפשרית בעולם הפיתוח המסורתי. כאן זה כבר הפך למשהו באמת יוצא דופן. 

ומתוך הניתוח הזה קיבלנו תובנות מדהימות: 

  • הבנו איך התפלגה העבודה האמיתית – איפה רוב המאמצים הושקעו, ואיפה היה “זהב מוצרי 
  • גילינו בצורה כמותית את השילוב הנכון בין Senior Engineering לבין Vibe-Coding – כמה ה-AI  ביצע, כמה בני האדם, ואיפה בדיוק כל אחד הביא ערך ייחודי 
  • ראינו איך שיתוף הפעולה האנושי בין חברי הצוות יצר אפקט מצטבר, ואיך הסנכרון בינינו היה לא פחות חשוב מהיכולות של הפלטפורמה 
  • למדנו איפה ה-AI לא מחליף אנשים – אלא זקוק להם, בעיקר בהקשרי חשיבה, הקשר, הבנה מערכתית וקבלת החלטות 
  • ובעיקר, נחשפנו ליכולת לנהל פרויקט פיתוח כמו שלא היה אפשר בעבר: עם מדידה, שקיפות, דיוק ואובייקטיביות ברמה אחרת לגמרי 

התוצאה? פרויקט שלא רק הצליח, אלא גם לימד אותנו איך להצליח טוב יותר בפעם הבאה. 

הצוות יצא מהתהליך לא רק עם מוצר חזק, אלא עם מערכת הפעלה ניהולית־טכנולוגית חדשה בראש: הבנה עמוקה יותר של תפקיד הAI, של האנשים, ושל איך בונים היום מוצר בעידן החדש. 

והכי חשוב, זה חיזק אצלנו את האמונה, שגם בעידן שבו AI הוא שחקן מרכזי, האנשים הם אלו שנותנים משמעות, עומק, איכות ומצפן. הAI הוא מאיץ. אנחנו – האנשים – אלו שמכוונים. 

והאתגר הבא? הוא כבר כאן. ואנחנו – שם ! 

למצפן הבינה: aicompass.co.il

 

 

מצפן הבינה – הבנצ'מארק הארגוני שלך לאימוץ AI

בעידן של הצפה במידע, 'מצפן הבינה' מבית שטראוס אסטרטגיה אינו עוד דוח מגמות גנרי.

זהו כלי ניווט אסטרטגי, יישומי ומדויק, שנועד להתוות את הדרך הבטוחה והאחראית לאימוץ AI ארגוני-אסטרטגי.

יצרנו כלי שמתעדכן בזמן אמת, ומציג את הפולס האמיתי של אימוץ ה-AI במשק הישראלי.

 

זה לא עוד דוח PDF סטטי, זה דופק חי המציג תובנות מהשטח של המנהלות והמנהלים המובילים במשק.

העוצמה של המצפן טמונה בשילוב ייחודי: בינה אנושית של מומחי שטראוס אסטרטגיה ומיטב המנהלות והמנהלים המובילים במשק. 150 מנהלים בכירים מהחברות המובילות בכלכלה הישראלית יצרו חוכמת המונים יוצאת דופן שמהווה בסיס איתן למצפן עשיר ופרקטי.

הכלי מספק נקודות מבט מותאמות לכל צורך: ממבט מאקרו ועד האפשרות לצלול לזוויות שונות כמו מגזר, גודל ארגון, ואפילו קבלת השראה ממעני המנהלות והמנהלים בתעשייה.
במסגרת הבניה של הכלי שולבו יכולות מגוונות של כלי Generative AI . החל משלב בניית השאלות דרך האיסוף וניתוח התשובות ועד לבניית כלי זה שמנגיש תובנות מורכבות בצורה אינטואיטיבית.

בשורה התחתונה: מטרת המצפן היא לשמש כמכפיל כוח למקבלי החלטות בניווט המאתגר בתוך צונאמי ה-Generative AI.

 

💙 הערת אהבה: לצד העוצמות והתועלות שרתימה של Generative AI לשליחות שלנו מביאה, עשויות לחול טעויות ואנחנו ממש מבקשים שתתייחסו בסלחנות ל-VIBE AI שלנו, ותדברו אליו יפה. הוא לומד ומשתפר כל הזמן.  

נשמח לשמוע מה דעתכם.