המהפכה הדיגיטלית בענף הרפואה: פרופסור אייל צימליכמן, מנכ״ל Arc

המהפכה הדיגיטלית בענף הרפואה: כיצד ARC מחברת בין טרנספורמציה לחדשנות?

פרופ' אייל צימליכמן, הוא רופא פנימאי בהכשרתו, שצמח מהשטח, עם ניסיון עשיר בתחום האיכות והבטיחות הרפואית. בעברו היה שותף בצוות העבודה שגיבש את תכנית הבריאות של הנשיא אובמה, ה Obama Care, שם נחשף לעולמות האסטרטגיה, הטרנספורמציה, והחדשנות. לאחר מספר תפקידים בעולם הרפואה, ובמיוחד בעקבות השפעת הקורונה על עולם הבריאות העולמי (וגם זה שבישראל), פרופ' צימליכמן בחר להתמקד ב 100% בטרנספורמציה העסקית והקלינית של עולם הרפואה, וכך הגיע להקים ולנהל את Arc.

כמה מילים על ARC : ARC הוקמה על ידי המרכז הרפואי שיבא כזרוע חדשנות שמטרתה להוביל תהליכי חדשנות וטרנספורמציה בעולם הבריאות בקנה מידה גלובלי.

פלטפורמת ARC (ראשי תיבות של Accelerate, Redesign and Collaboration) פועלת כבר משנת 2019 להטמעת חדשנות פורצת דרך בתחום הבריאות בעולם, באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים וגישה מובנית לחדשנות, תוך התמקדות בחדשנות בבריאות דיגיטלית. שיתופי הפעולה כוללים מוסדות בריאות בינלאומיים, מוסדות אקדמיה, חברות סטארט-אפ, מוסדות תעשיה, מוסדות ממשלתיים וגופים לפיתוח כלכלי מהארץ ומהעולם.

פרופסור אייל צימליכמן, מה המטרה של ARC ? "הרקע הוא מגפת הקורונה, שבאופן טבעי יצרה והדגישה צרכים חדשים, מהירים וגמישים במסגרת ההתמודדות עם אילוצי המגיפה. הדחיפות הלאומית לספק מענה רפואי הוליסטי לאזרחים ולנדבקים בזמן אפס תרמה לעיצוב תפיסה שלא רק שצריך לחשוב ולפעול אחרת, אלא שאין ברירה ויש לאמץ ערכים ומתודות חדשות הנשענות על ערכי החדשנות, האג'יליות והחשיבה היצירתית." מאז ועד היום, המציאות מציבה בפני עולם הרפואה מספר עובדות שהן ״גבולות הגזרה״ המשפיעים על כולנו: האוכלוסייה גדלה ומתרחבת, עם גיל תמותה שעולה בהתמדה. זו עובדה שמייצרת דרישות וציפיות רחבות יותר מהמערכת הרפואית, זאת בזמן שהתקציב הלאומי לטובת ענף הרפואה לא בהכרח תומך בהתרחבות זו, בלשון המעטה, בו בזמן שההון האנושי במערכת הבריאות נמצא בקריסה מתמדת תחת הנטל.

 

פרופ' צימליכמן מתאר כי אלו היו המניעים הבסיסיים הראשונים שהביאו להקמתה של ARC , שבימים הראשונים שלה סימנה מספר מטרות מרכזיות:

1. להוביל תהליכי טרנספורמציה כאמצעי שאמור לשרת צרכים רפואיים, מקצועיים וגם עסקיים, כגון: בטיחות, איכות, קיימות, משבר כוח האדם בענף, וכמובן עבור האוכלוסייה ההולכת ומתבגרת באותם

משאבים. אם לא תהיה חדשנות לא תהיה טרנספורמציה בזמן שהמציאות רק תלך ותחמיר את המצב.

2. חדשנות כמנוע צמיחה כלכלי – באמצעות ספין אופ של חברות סטארט אפ, לתת את כל התנאים האופטימליים עבור יזמים וחברות סטארט אפ, במטרה לייצר צמיחה כלכלית המגיעה מיוזמות עסקיות-טכנולוגיות. מדובר בעשרות רבות של חברות פעילות עם השקעות נרחבות סביבן, כך שמדובר למעשה בכלכלה שלמה. כשאתה מייצר סטארטאפ אחד זה דבר אחד אבל להקים מעל 100 זה כבר עולם אחר לחלוטין…

ההחלטה לייצר פעילות זו לא היתה רק עבור שיבא, אלא לחשוב רחב יותר ולכוון לפעילות גלובלית. הבנו שיש פה נוסחה שאפשר לשכפל ולהעתיק ולהשתמש בה כתבנית שאפשר ליישם במקומות נוספים בעולם, וכך גם להגדיל דרמטית את ההשפעה שהחדשנות יוצרת. כיוונו לייצר אקוסיסטם בינלאומי, כזה שישאף לשלב בתי חולים, מוסדות רפואיים, אקדמיה, חברות הטכנולוגיה הגדולות וכמובן הצד הסטארטאפיסטי-טכנולוגי.

כיום ישנם כ 160 שותפים הפועלים ברשת, 100 מתוכן סטארטאפים, 40 מרכזים רפואיים (סה"כ כ- 400 בתי חולים רובם בארה״ב), וכ- 20 שותפים נוספים מהתעשיה כמו חברות תרופות, ועוד.

 

ומה לגבי המודל העסקי? איך זה עובד?

ARC בנויה ממספר עקרונות מנחים:

ראשית, התמקדות ברפואה דיגיטלית: כי זו עיקר הפעילות. הצורך התחדד משמעותית בתקופת הקורונה והיווה את הקטליזטור המשמעותי ביותר להעמיק את הפעילות בתחום ה organic innovation עם שילוב עולמות תוכן, מקורות השראה, טכנולוגיות ובעיקר התאמה של פתרונות חדשים ויצירתיים עם צרכים מערכתיים, עסקיים ותפעוליים קיימים.

בנוסף, חדשנות פתוחה המגיעה מבחוץ: איתור פתרונות וכלים שמקורם מחוץ לאקוסיסטם המוכר והידוע, במטרה להציע פתרונות שהמערכת בפני עצמה לא יודעת לענות עליהם.

כיום ARC כוללת כ- 101 סטארטאפים, 50 מהם נולדו בתוך שיבא, כשהיעד ל 2024 הוא להקים 20 חברות חדשות. החצי השני הן חברות שהגיעו מבחוץ ובמקרה הזה שיבא הוא דיזיין פרטנר, כך שהחברות הללו מקבלות מעטפת שלמה: גישה לדאטה העשירה של שיבא והשותפות הקרובות, חיבור לגופים בחו״ל, דרך הקשרים והחיבורים של שיבא, ובמקרה הזה שיבא מקבלת מעט אקוויטי מאותן חברות תמורת המעטפת הזו.

בנוסף, ישנן החברות שכבר יש להן מוצר, במקרה הזה שיבא מחברת אותם לחו״ל, ו- ARC מקבלת אחוזים על עסקאות שנסגרות. הודות לקשרים ולהשפעה של שיבא, גם חלק מאותן החברות קיבלו לא מעט עסקאות בחו״ל.

 

"אגב, כש- ARC הוצגה בחו״ל, התגובות היו חלוקות: היו את אלו שמיד זיהו את הפוטנציאל ורצו לקחת חלק, ושאלו איפה חותמים, וגופים אחרים היו חשדניים יותר לקונספט, וניסו להבין מה יכול לצאת להם מזה, ובמילים אחרות לא היו בטוחים שמדובר בהזדמנות אמיתית. לגבי ארה״ב, בימים אלו מוקם מרכז פעילות חדש מחוץ למנהטן, שיכלול חממה לסטארטאפים, שיהנו מגישה לשוק הרפואה האמריקאי – המהווה אתגר לא פשוט, אך בעל ערך דרמטי עבור חברות הסטארט אפ הרלוונטיות", כך לפי פרופ' צימליכמן.

כיום הפעילות הבינלאומית של ARC חזקה מאוד לא רק בארה״ב, אלא גם בקנדה, אוסטרליה, ברזיל, דרום אפריקה, אירופה. מדובר במדינות ובשווקים הצמאים ללמוד ופתוחים מאוד לקבלת עזרה. ARC מקיימת אירוע שנתי שמגיעים אליו כ 1000 מנהלים בכירים מחו״ל, וכולל כמובן גם הרבה נטוורקינג שתורם מאוד.

הזרוע של-ARC בישראל מונה כ 150 עובדים, מחציתם מפתחים והאחרים עוסקים בפיתוח עסקי, ייעוץ משפטי, ייעוץ כלכלי, ניהול פרויקטים ועוד. חשוב להדגיש שכל הפעילות הזו מתקיימת ללא מימון ממשלתי. פעילותה של Arc מתבססת על תחזוקה עצמאית ומענקים נוספים וכוללת צוותים שלמים שמטפלים בכל אחד מ 3 הסעיפים שצוינו לעיל. בוא נדבר קצת על מה זה אומר חדשנות וכיצד היא באה לידי ביטוי ב-ARC?

 

"חדשנות חייבת לפעול מתוך מבנה ושיטה. כמובן שנדרשת החשיבה מחוץ לקופסא, אבל כן בתוך סוג של מסגרת, אחרת זה מתפזר. הכנסת תהליכי עבודה מוסדרים זה מה שאפשר לעבור מהקמה של 2 חברות בשנה ל 20 חברות בשנה. בחנו לעומק ולאורך תקופה מה עבד ומה נכשל, מה היו המשפיעים והגורמים שתרמו להצלחה אל מול מה שפחות. הניתוח הזה עזר לנו לגבש שיטת עבודה המכוונת למיצוי האופטימלי של המשאבים כדי להגדיל את אחוזי ההצלחה. אגב, ניסיונות שנכשלו קרו בעיקר כי לא תמיד ידענו עם מי לדבר או שהתזמון לא היה נכון."

"יש צורך בפתרונות עבור שינויים משמעותיים, שינוי פרדיגמה לפתרון בעיות. למשל: ההנגשה של שירותים רפואיים שעד היום נחשבו למורכבים וניתנו רק משטח בית החולים, נגישים כיום גם מהבית, בשירות עצמי מרחוק. המודל והתפיסה הזו גורמת לנו להאמין שבעתיד בתי החולים הגדולים ישנו את צורתם, כשסוגי השירותים שאזרחים ומטופלים יקבלו בתוך בית החולים יתמקד וישתנה בזמן ששירותים רבים יהפכו זמינים ממקומות מרוחקים ובעזרת כלים שונים לחלוטין.

הפעילות של Arc מכוונת לפתרונות טכנולוגיים שיאפשרו את זה, היום יש לנו פתרונות היברידיים המאפשרים טלא-רפואה ללקוחות בבית, ומה שמאפשר גם להרחיב את מערך הטיפול לקהל רחב ומרוחק יותר. זה עולה פחות למערכת, מרחיב את היכולת לספק מענה רפואי מקצועי מבלי להגדיל משמעותית את הכוח האנושי הנדרש, וכן, זה גם מייצר מודל כלכלי טוב יותר."

 

חשוב לציין את מיזם FOH – Future of Health – מדובר בכ 40 גופי הבריאות המובילים בעולם, הפועלים יחד כדי לעצב את חזון עתיד הרפואה. כל הגורמים הרלוונטים שם – מאקדמיה, גופים מקצועיים, טכנולוגיים, ממשלות, אוניברסיטאות, כולם משלבים ידיים במטרה לייצר כלים פרקטיים שיבנו את עולם הרפואה של המחר. זו גם הגישה שמגדירה את כוכב הצפון של ARC: FOH sets the vision, ARC makes the vision into reality במסגרת זו, חוקרים ושואלים: מה האזורים, הטכנולוגיות ואזורי ההזדמנות שהם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לקדם את המטרה והחזון הזה?

 

לפי פרופ' צימליכמן, מדובר בחמישה Hubs מקצועיים, כל אחד מהם כולל צוות, מטרות ויעדים משלו:

1. רפואה מותאמת אישית

2. בינה מלאכותית

3. מציאות מורחבת

4. הנדסה רפואית

5. רפואה מרחוק

 

 

לסיכום:

ענף הרפואה בעוד 10 שנים יהיה בלתי ניתן לזיהוי לפחות במושגים שאנו מכירים כיום, והמנוע המרכזי של השינוי, הוא ללא ספק הטכנולוגיות הדיגיטליות. "ברור לנו שלא נפתור את המחלות גדולות, אבל כן נשנה את האופן שבו כולנו צורכים שירותי רפואה. בדומה לאופן שבו סוכני הנסיעות הוחלפו ברובם בכלי און ליין, סניפי הבנק עברו לאפליקציה, שינוי דומה לזה צפוי בעוד 10 שנים בתחום הרפואה. זה לא רק שינוי תרבותי של הרופאים והצוות אלא גם של הלקוחות והצרכנים. השירות והחוויה היום אינם טובים, לכן יש הרבה מקום להשתפר, כשהדיגיטליזציה תוביל ותגדיר את הסטנדרט גם בענף הרפואה. אם יש תובנה אחת מרכזית שחשוב לי להעביר לכן.ם מניסיוני: חדשנות זה כיף, סוג של ״צעצועים״ שכיף לייצר ולשחק בהם, אבל

טרנספורמציה אמיתית מבוססת על כאב. אם לא מדובר בהתמודדות עם כאב רציני ואמיתי אז לא מדובר בשינוי אמיתי. אף אחד לא אוהב לצאת מאזור הנוחות שלו אבל רק כך נוצר שינוי אמיתי. כעוצמת הכאב – כך גודל המנוף לשינוי. אנחנו רואים ומאמינים בבתי החולים כתשתית לשינוי."

עוד כתבות עבורך

איומי הסייבר הופכים לנפוצים יותר – בואו ננהל את זה נכון

איומי הסייבר התגברו והפכו לנפוצים, עוצמתיים ומכוונים לעסקים בכל גודל ותחומי העיסוק. זהו אירוע כואב בכל קנה מידה.

אירוע סייבר כמו כל אירוע חירום הוא מצב מורכב ולא פשוט לחברה ולכל עובד באשר הוא, מנהל.ת בכיר או גורם טכני שלוקח חלק באירוע, ועלול להשפיע דרמטית על האופן שבו יסתיים האירוע.

האירוע יכול לחשוף את הארגון לבעיה משפטית כוללת ולא רק לאירוע הסייבר עצמו, אלא גם לאופן שבו החברה הגיבה לאירוע וניהלה אותו הלכה למעשה.

לכן יותר מתמיד, להנהלת החברה יש תפקיד מכריע בניהול האירוע בשלביו השונים, תהליך קבלת ההחלטות, תיחום אחריות והבנת הסמכויות של הגורמים הפנימים והחיצונים, משמעות לתשלום או אי תשלום כופר, חובת הדיווח לגורמי אכיפת החוק ועוד..

המטרה:

שיפור יכולות ההנהלה להתמודד עם אירוע סייבר על ידי מימוש מתודולוגיה לניהול האירוע שפותחה בשטראוס אסטרטגיה וכוללת: מתן כלים, הנגשת המידע להנהלת החברה, מתווה התנהלות לגורמים הרלוונטיים, הכוללת גם הדרכות וביצוע תרגילי הנהלה קבועים, מתוך מטרה עיקרית להקטין את חלון הזמן של תהליך קבלת ההחלטות ושיפור זמני אישוש של הפעילות העסקית של הארגון.

פעילות זו תאפשר מבעוד מועד:

  • לשפר את המודעות והמוכנות להתמודדות עם איומי סייבר בצוותים השונים
  • להגדיר את תיחום האחריות של כל גורמי ההנהלה על אופן העבודה וההתנהלות באירוע
  • לרכז את התהליכים השונים להתמודדות עם אירוע סייבר בפורמט ידידותי
  • לשפר את האינטגרציה ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים באירוע סייבר
  • להכין גלופות, מקורות מידע, הסכמים ומסמכים נדרשים

שלבים מרכזיים:

1. תפיסת ניהול אירוע: אנחנו מאמינים שלצורך ניהול אירוע חירום ברמת הנהלה נדרשת תפיסת ניהול מתקדמת, שבה מאפיינים ומגדירים את מבנה הצוותים, הגורמים השונים המעורבים בניהול האירוע וממשקי דיווח לגורמים, בתוך הארגון ומחוצה לו.

2. הכנה Playbook לניהול שלבי האירוע: הגדרת משימות הניהול וקבלת ההחלטות שנדרש לבצע, בכל שלב במחזור החיים של אירוע הסייבר, הגדרת הגורמים המאשרים והמבצעים לכל משימה.

3. טפסים גלופות, מסמכים, מקורות מידע והסכמים: מטבע הדברים, באירוע סייבר הלחץ על בעלי התפקידים והארגון גדול וכל דקה שעוברת מעלה את הסיכון. היערכות והכנה מראש של מידע רלוונטי יקטין משמעותית את זמן והלחץ על הגורמים השונים, וזאת, באמצעות הכנת הודעות לדיוור מידע, טפסים לאיסוף והעברת מידע, רשימות ומקורות מידע נדרשים לניהול האירוע, הסכמים עם גורמים נדרשים כגון מומחה משא ומתן, הערכות משפטית מול גורמי אכיפת החוק, הקמת תשתית לתשלום במטבעות דיגיטליים…

4. הגדרת בעלי תפקידים ואחריות: הגדרה ברורה של תיחום האחריות של כל גורם ניהולי טכני בשלבים השונים של האירוע (מנכ״ל, תפעול, טכנולוגיות מידע, כספים, משפטים, דוברות, שיווק, מכירות, משאבי אנוש…).

5. תיק תפעול לעבודה ללא מערך מחשוב מתפקד: אחת מהנחות היסוד המרכזיות היא שאירוע סייבר בשונה מאירועי חירום מסורתיים, יכול להשבית את הפעילות ואת מערך המחשוב של הארגון לזמן שנע בין ימים לשבועות ובמקרים קיצוניים גם לחודשיים. שטראוס אסטרטגיה פיתחה מתודולוגיה ייחודית בנושא, המכילה: תיק חירום, כלים, גלופות ומידע קריטי שיאפשרו לארגון לתפקד ברמה בסיסית גם ללא מערכות מחשוב.

6. שיפור רציף ותרגול לאירוע סייבר: הערכות ושיפור מודעות לאירוע הסייבר ברמת הנהלה הוא תהליך שמחויב להתבצע באופן קבוע וסדיר בכל ארגון. יועצי ומומחי שטראוס אסטרטגיה עובדים בצמוד למנהלי הארגון ומבצעים בו הדרכות, תרגילים וסימולציות שמבוססות על התיק שנבנה.

צוות המומחים של שטראוס אסטרטגיה: צוות הסייבר שלנו מורכב ממומחים בתחומים רבים ומגוונים, בעלי ניסיון מעשי ועשיר בהכנת ארגונים לאירועי חירום.

יחד נבנה עתיד מוגן ובטוח יותר 

ניהול ידע ב-2025: האתגר האמיתי הוא לא טכנולוגי – הוא תרבותי

ב־2025, בעולם שבו המידע זורם מהר יותר מתמיד, ידע הפך לנכס האסטרטגי החשוב ביותר של כל ארגון. אבל עם כל הטכנולוגיה הזמינה – הכלים המתקדמים, הפלטפורמות השיתופיות, פתרונות הבינה המלאכותית – נשארת שאלה אחת מרכזית:  

איך באמת מנגישים את הידע, משתפים אותו, וממנפים אותו לפעולה? 

יותר ויותר ארגונים מבינים היום שהבעיה האמיתית אינה במחסור בטכנולוגיה – אלא בתרבות הארגונית שמקיפה אותה.
"איי ידע", חוסר שיתוף בין צוותים, ואי-נגישות למידע קריטי – הם חסמים שממשיכים לעכב תהליכים, להאט החלטות ולפגוע בחדשנות. 

כששינוי דיגיטלי מתחיל מבפנים 

בשטראוס אסטרטגיה אנחנו לא מסתפקים בלייעץ על טרנספורמציה דיגיטלית – אנחנו גם מיישמים אותה.
בשנה האחרונה ביצענו תהליך עומק בתוך הארגון שכלל הטמעת Microsoft Teams ושילוב פתרונות GenAI – מהלך ששינה את הדרך שבה אנו משתפים תובנות, משמרים ידע מצטבר ומנהלים מידע בזמן אמת. 

במקביל, ליווינו ארגונים נוספים – מתעשייה מסורתית, דרך פינטק ועד גופים ציבוריים – בהובלת תהליכי ניהול ידע דומים.
המסקנה שחזרה על עצמה שוב ושוב: האתגר הוא כמעט תמיד תרבותי, ולא טכנולוגי. הפתרון דורש שינוי בהרגלי עבודה, בערכים הארגוניים ובאופן שבו אנשים משתפים פעולה סביב ידע. 

איך נראה מהלך של ניהול ידע חכם? 

בין הצעדים המרכזיים שיישמנו בארגון ובקרב לקוחותינו: 

  •  איחוד כלל הידע הארגוני לסביבת עבודה חכמה אחת 
  •  הטמעה הדרגתית ומונחית של הכלים הדיגיטליים 
  •  הקמת קהילות ידע פנימיות שמחברות בין מומחים 
  •  שיפור ניהול פרויקטים באמצעות כלים שיתופיים 
  •  שילוב כלים מבוססי GenAI לחילוץ תובנות, סיכום פגישות, ושימור אוטומטי של מידע 

ההטמעה עצמה לוותה בתהליך שינוי תרבותי וארגוני, שכלל הנחיה למנהלים, גיבוש שגרות עבודה חדשות וליווי שוטף של הצוותים. השינוי לא היה רק "איזה כלי משתמשים" – אלא "איך משתפים ידע אחרת". 

מה התוצאות? 

🔹 ירידה בעומס תקשורת לא אפקטיבית 

🔹 שיתוף ידע מהיר בין מומחים ותחומים 

🔹 שמירה שיטתית של ידע פרויקטלי ואסטרטגי 

🔹 עלייה ניכרת בפרודוקטיביות ובשיתוף הפעולה 

זה לא רק שינוי טכנולוגי – זה מהלך אסטרטגי.
ידע נמצא אצל האנשים, אבל ערך נוצר רק כשאפשר לשתף אותו, להנגיש אותו, ולפעול איתו – בזמן אמת. 

כי כשהידע זורם – גם הארגון זורם קדימה. 

 

רוצים להפוך את ניהול הידע אצלכם ממערך טכני למנוע צמיחה עסקי?
נשמח לשתף אתכם בתובנות שצברנו – מבפנים ובשטח. 

 דברו איתנו hello@s-strategy.com

 

הטרנספורמציה של ה-CDO בעידן ה-AI

מ־Data Custodian ל־Business Transformer

 

 

 

מהמחסן לעסק: כך נראה היומיום של CDO בשנת 2025

תארו לכם את התמונה: אתם נכנסים למשרד של CDO באחד הארגונים הגדולים. פעם – שולחן עמוס דוחות אקסל, שאלות רגולציה, דיונים אינסופיים על הרשאות גישה. היום? על השולחן תמצאו שרטוט של מודל חיזוי מבוסס AI, טיוטות לתכנית הדרכה ארגונית על דאטה, ורשימת משימות אסטרטגיות: מחיבור מערכות legacy ישנות, דרך הנעת הנהלה להשקעות תשתית, ועד בניית מסעות לקוח מבוססי מידע. ה-CDO של 2025 כבר מזמן לא רק “שומר הסף של הדאטה”. הוא הפך לדמות מפתח בעיצוב כיווני ההתפתחות העסקית – מתרגם בין עולם הטכנולוגיה לעולם התוצאה.

מה באמת השתנה?

בעבר, שיחות עם CDOs עסקו בעיקר בטיוב, אבטחת מידע ועמידה ברגולציה. היום, הן נשמעות אחרת לגמרי:
CDO של חברת ביטוח גדולה מספר לנו בהתלהבות כיצד מודל AI חדש מזהה לקוחות בסיכון לעזיבה – עוד לפני שהם עצמם מודעים לכך.
“פעם היינו מגיבים באיחור”, הוא אומר, “היום אנחנו מונעים. אפילו ה-CIO שלי התחיל לשאול מה עוד אפשר לחלץ מהדאטה…”המהפכה הזו לא קרתה ביום. זו תוצאה של שינוי עומק בתפיסת התפקיד: ה-CDO אינו עוד פונקציה תפעולית – אלא מחולל שינוי.

לא קסם, אלא ניהול אתגרים חכם

המציאות רחוקה מרומנטיקה: CDO של בנק גדול משתף כי ניסיונות להטמיע מודל AI לחיזוי אי־תשלומים נכשלו בשלב הראשון – לא בגלל הטכנולוגיה, אלא כי 40% מהנתונים פשוט לא היו קיימים, או לא היו נגישים.תהליך הארגון והאינטגרציה לקח חצי שנה – אך התוצאה הייתה מערכת מדויקת ומבוססת, שמייצרת ערך עסקי ברור.

שלושה שיעורים מהשטח

1. להתחיל בקטן, לחשוב בגדול
בפרויקט עם חברה יצרנית, ה-CDO בחר להתחיל בחיזוי זמני אספקה בקו ייצור אחד בלבד. ההצלחה יצרה מומנטום – שהוביל לפריסה רחבה יותר ולשדרוג כלל מערך הייצור.

2. לבנות גשרים, לא רק מודלים
70% מזמן ה-CDO מושקע בניהול תקשורת בין המחלקות – תרגום דאטה לתובנות עסקיות, הסברה טכנית למנהלים, והנעת ה-IT לשיתוף פעולה.

3. לנהל ציפיות, לא לייצר אשליות
“כדי לא לאבד אמון, למדתי להגיד: זה ייקח זמן”, אומר CDO של חברת אינטרנט. “הצלחות קטנות ואמינות עדיפות על הבטחות גדולות ללא כיסוי.”

האתגרים שפחות מדברים עליהם

  • מערכות לגאסי – השקעה עצומה באינטגרציה ואחידות.

  • כוח אדם היברידי – חוסר באנשי דאטה שמבינים גם את העסק וגם את הטכנולוגיה.

  • תקציבים לא עקביים – ההנהלה רוצה תוצאות מהירות, אבל תשתיות לא מעניינות אותה… עד שמשהו נשבר.

  • רגולציה מגבילה – שהופכת מודלים אגרסיביים ללא רלוונטיים.

איך מתקדמים נכון? עצות פרקטיות ל-CDO ולמנהלים סביבו

  1. תכננו "ניצחונות קטנים" – התחילו בפרויקט עם ROI ברור כדי להוכיח ערך מהר.

  2. עבדו בצוותים חוצי מחלקות – מפתחים, אנליסטים, אנשי שיווק ומכירות – כולם צריכים להבין את אותו הדאטה.

  3. שימרו על איכות – עדיף דאטה אחד מדויק, מאשר חמישה חלקיים.

  4. תדברו בשתי שפות – דאטה לא מייצר ערך אם לא יודעים לתרגם אותו לעולם ההנהלה.

ומה באמת מאפשר ל-CDO להצליח?

הטכנולוגיה היא רק מרכיב אחד.
CDO מצליח פועל מתוך תרבות ארגונית שמבינה את חשיבות הנתונים, ומגשרת בין אנשים, מחלקות, אינטרסים.
בארגונים שאנחנו מלווים, ההשקעה האמיתית היא לא רק במודלים או דאטה־לייקים – אלא באנשים:
סדנאות משותפות, תהליכי חיבורים בין צוותים, והפיכת השפה הדאטאית לנחלת הכלל.
זה מה שבונה את התשתית להובלת שינוי אמיתי.

לסיכום – ה-CDO של 2025 הוא המנוע העסקי החדש

הוא לא “מנהל דאטה”. הוא לא רק רגולטור פנימי. הוא ארכיטקט של חדשנות. הוא זה שמתרגם דאטה לערך עסקי. הוא המבוגר האחראי של המהפכה הדיגיטלית, גם כשהיא עטופה בהבטחות AI נוצצות. ומי שלא משקיע בו – פשוט מפספס את הזדמנות ההמראה של העשור הקרוב.

אם גם הארגון שלכם מתמודד עם שאלות ואתגרים סביב יוזמות עסקיות-טכנולוגיות (לרבות בתחום ה-AI), אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו ונשמח להרחיב לגבי יתרונות המתודולוגיה, ולבחון יחד כיצד היא יכולה לסייע למטרות העסקיות שלכם. hello@s-strategy.com