ההבדל בין ניהול פרויקט לבין ניהול מוצר, ואיך זה משנה תפיסות ניהוליות?

ההבדל בין ניהול פרויקט לבין ניהול מוצר, ואיך אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במינהל התכנון שינה תפיסה ניהולית?

בזמן שבחברות טכנולוגיות נהוג יותר לדבר במושגים של ניהול מוצר, חברות מסורתיות יותר מתאפיינות בדרך כלל בניהול פרויקטים. מדובר בשתי דיסציפלינות ניהוליות שונות, בעלות מאפיינים, שיטות עבודה, מדידה, מטרות וחלוקת אחריות שונות לחלוטין.

אך הפער התפיסתי הזה הולך ומצטמצם, בעיקר הודות לתהליכי דיגיטציה וטרנספורמציה טכנולוגית שהחברות המסורתיות חוות בשנים האחרונות. חלקן הבינו שכשהן משקיעות משאבים יקרים בפיתוח נכסים דיגיטליים, לא מדובר בפרויקט שמתחיל ואז מגיע לנקודת סיום עם השקתו, אלא מדובר במוצר חי ונושם, כזה שמצריך אחריות שונה לחלוטין, עם יעדים שוטפים, תכולות מנוהלות, איסוף דרישות שמשתנות באופן תדיר ובעיקר מתודולוגיה ניהולית המבוססת על חיבור ישיר עם מה שקורה בשטח.

מינהל התכנון הארצי הינו גוף שיוזם ומקדם תכניות מתאר ארציות, מחוזיות ומקומיות, ובמסגרת זו גם מפעיל את מוסדות התכנון הארציים; מטפל בתכניות מפורטות; מכין ומקדם תקנות מתוקף חוק התכנון והבנייה. הנהלת גוף ה-IT של מנהל התכנון שהיה רגיל במשך שנים רבות בניהול פרויקטים, הבין שעליו לשנות תפיסה ובעיקר לאמץ מתודולוגיית ניהול ויישום שונים, במטרה להפיק ערך עסקי-טכנולוגי משמעותי יותר לאורך זמן.

כמו כל שינוי, מדובר בתהליך מאתגר שדורש אימוץ של כלים ושיטות חדשות, לימוד של טכניקות שמגיעות ממקורות חיצוניים לארגון, בבניית צוותי עבודה ואפילו מבנה ארגוני אחר ועד שילוב בעלי תפקידים חדשים. לכל הדברים הללו ישנה השפעה ישירה על היום יום, כל נוהלי העבודה, ניהול ומדידת התפוקות ועוד.
הנהלת ה-IT של מינהל התכנון הארצי, בראשות המנמ"רית איילה יחזקאלי, שאפו לייצר תהליכי עבודה מהירים ורלוונטיים יותר עבור לקוחותיהם, תוך חיבור הדוק יותר ליעדים העסקיים של הארגון.

היועצות והיועצים המנוסים שלנו שמחו לקבל לידיהם את האתגר הזה, ויצאו לדרך בשיתוף פעולה פורה עם הנהלת ה-IT של מינהל התכנון. התהליך התחיל בפגישות הכנה שמטרתן היתה למפות ולהגדיר את סוגי הלקוחות של המנהל, מיפוי ושרטוט תהליכי הליבה במערכות הקיימות, ופריסת המבנה הארגוני הקיים באגף.

לאחר מכן, צוותי העבודה התמודדו עם הצורך להגדיר מה הוא מוצר, שכן לרוב ארגונים מסורתיים רגילים להגדרה של פרויקט, תהליך שמתחיל ומסתיים. מדובר בהבדל משמעותי שכולל לא רק שיטת ניהול ועבודה שונה, אלא גם מטרות, מדידה ובסופו של דבר גם ערך שונה בעיקר עבור משתמשי הקצה.

לאחר שהגדרנו יחד את סט המוצרים, עברנו להגדרת מבנה צוותי המוצר, תחומי האחריות, ממשקים וכמובן מדדי ההצלחה. התהליך האינטנסיבי (אך מרתק) כלל יישום מתודולוגיה ייחודית שנבנתה לאורך השנים (והניסיון הרב שצברנו בעבודה מול ארגונים מגוונים במשק), מתודולוגיה המאפשרת לארגון לאמץ את השינוי (אתגר מורכב ללא ספק, בכל ארגון), במטרה לייצר תוצרים פרקטיים בפרק זמן מהיר, כזה שיאפשר להפיק תועלת יישומית ״מחר בבוקר״.

עוד כתבות עבורך

איך מסובבים נימיץ – הובלת שינוי טכנולוגי אפקטיבי

האם גם אתם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם תוכנית אסטרטגית טכנולוגית מרשימה שבסופו של דבר הצטמצמה לרשימת שו"שים ומעט טכנולוגיות חדשות? אתם לא לבד.

רבים מהארגונים כיום מתקשים לגשר על הפער בין חזון טכנולוגי שאפתני לבין מימוש בפועל. בעידן שבו הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה מאופציה לחובה, האתגר האמיתי הוא להוביל שינוי טכנולוגי באופן שיטתי ומתמשך, מבלי לערער את היציבות התפעולית של הארגון. הקושי נובע משילוב של גורמים: מורכבות טכנולוגית, מגבלות משאבים, התנגדויות ארגוניות, ולעתים קרובות – היעדר מתודולוגיה מתאימה.

הגישה המנצחת: מתודולוגיה גמישה בשלושה רבדים – להקשיב, להגיב בזמן, לתכנן מניסיוננו המעשי בליווי עשרות ארגונים בתהליכי שינוי טכנולוגי, זיהינו כי ההצלחה טמונה ביכולת לפעול במקביל בשלושה רבדים משלימים:

1. לתכנן – יצירת תשתית איתנה לשינוי – בטרם נצלול לפרטים הטכניים, חיוני לבנות את הבסיס הארגוני והתרבותי. זה מתחיל בחזון ברור ומשכנע שמסביר מדוע השינוי נדרש, עובר דרך גיוס תמיכת ההנהלה הבכירה וכולל זיהוי וטיפוח "סוכני שינוי" בארגון – אותם מובילי דעה שיסחפו אחריהם את שאר העובדים. כל זאת, תוך יצירת ערוצי תקשורת פתוחים לזרימת מידע דו- כיוונית.

2. להגיב בזמן – ניהול אפקטיבי של התהליך – השינוי הטכנולוגי הוא מסע, לא אירוע חד-פעמי. ניהול המסע דורש תכנית ברורה שמפרקת את המהלך לצעדים מוגדרים וברי-השגה. לצד זאת, נדרש ניהול סיכונים פרואקטיבי, מדידה שוטפת של ההתקדמות וחגיגה של הצלחות קטנות לאורך הדרך. למדנו שהצלחות מוקדמות, גם אם צנועות, בונות מומנטום ואמון ביכולת הארגון להשתנות.

3. להקשיב – התמודדות חכמה עם התנגדויות – אנשים הם לב ליבו של כל שינוי ולכן ההיבט האנושי הוא קריטי. הצלחה מתחילה בהקשבה אמיתית לחששות העובדים, ממשיכה בשיתופם בתכנון ובעיצוב השינוי וכוללת הכשרה מקיפה והקניית הכלים הנדרשים, תוך ליווי לאורך התהליך.

הסיפור מאחורי המספרים: תיעדוף חכם כמפתח להצלחה באחד הארגונים המובילים במשק שליווינו, נתקלנו באתגר מוכר: רשימה ארוכה של פרויקטים טכנולוגיים עם משאבים מוגבלים. במקום להסתמך על תחושות בטן או לחצים פוליטיים, פיתחנו יחד עם הארגון מודל תיעדוף משוקלל המבוסס על ארבעה פרמטרים: ערך לארגון (30%), סיכון באי- ביצוע (40%), מאמץ נדרש (10%) ועלות (20%).

המודל הפשוט אך האפקטיבי אפשר לארגון לקבל החלטות מושכלות ושקופות וגם להתאים את התיעדוף בקלות כאשר חלו שינויים בסביבה העסקית. התוצאה המרשימה: עלייה באחוז הפרויקטים שהושלמו בהצלחה מ- 40% ל- 75% תוך שנה אחת בלבד. מדידה שמובילה לשיפור: מה שנמדד מתבצע הגדרת מדדי הצלחה ברורים היא אחד המרכיבים הקריטיים, והם צריכים לכסות שלושה עולמות תוכן:

מדדים עסקיים (ROI, TTM, חיסכון בעלויות), מדדים תפעוליים (זמינות מערכות, זמני תגובה, איכות שירות) ומדדי חדשנות (אימוץ טכנולוגיות חדשות ושיפור תהליכים). במפעל תעשייתי שליווינו, המדידה השיטתית הייתה המפתח להצלחה. הגדרנו מדדים ספציפיים לפרויקט שיפור ניהול המלאי ובכל ישיבת היגוי עקבנו אחר ההתקדמות.

מה הופך שינוי טכנולוגי למוצלח?

מניסיוננו העשיר בהובלת שינויים טכנולוגיים, זיקקנו טיפים מעשיים שיכולים לעשות את ההבדל:

1. תהיו גמישים – התאימו את התוכנית ליכולת ההכלה של הארגון – אין טעם בתוכנית מפוארת שאין סיכוי ליישם. בנו תוכנית המביאה בחשבון את המשאבים הזמינים, התרבות הארגונית והמשימות הנוספות על הפרק. התוכנית צריכה להיות גמישה דיה כדי להתאים את עצמה בהתאם לשינויים בסביבה העסקית והטכנולוגית.

2. חישבו "מוצר", לא רק "פרויקט" – אחד השינויים המשמעותיים שאנו רואים בארגונים מצליחים הוא המעבר מחשיבה פרויקטלית (התחלה- סוף) לחשיבת מוצר (התפתחות מתמדת). גישה זו מייצרת רצף של ערך לאורך זמן.

3. הקשיבו – נהלו דיאלוג פתוח ורציף – אין תחליף לתקשורת טובה. קיימו שיח שוטף, שקוף וכן עם כל הגורמים המושפעים מהשינוי, והקשיבו באמת למה שיש להם לומר.

4. פתחו "חוברת הפעלה" ארגונית – ארגונים מצליחים מפתחים מתודולוגיה סדורה לניהול שינויים טכנולוגיים, הכוללת תבניות עבודה, שלבים מוגדרים ותהליכי בקרה. זהו נכס ארגוני רב- ערך שמשתבח עם הזמן והניסיון.

עם המבט קדימה: הובלת שינוי בעולם משתנה העתיד מביא עמו אתגרים חדשים שישפיעו על האופן שבו נוביל שינויים טכנולוגיים. המפתח להצלחה טמון ביכולת לפעול בהתאם למתודולוגיה סדורה וגמישה תוך ניהול במקביל של שלושת הרבדים של השינוי – הטכנולוגי, התהליכי והאנושי-תרבותי.

אנו מזמינים אתכם לבחון את מודל התיעדוף והמדידה הקיים בארגונכם ולשאול: האם הוא משקף נכונה את האיזון הנדרש? האם מוגדרים מדדי הצלחה ברורים לכל יוזמה? וכיצד נערכים להובלת שינוי אפקטיבי בעידן החדש?

כשמתודולוגיית GAIN שלנו הופכת לסטנדרט אימות AI ארגוני

לשמחתי, אצלנו בשטראוס התקופה גדושה בלווי ארגונים במסע לאימוץ בינה-מלאכותית. לצערי, זה גם התירוץ מדוע נותר לי מעט זמן לכתוב פוסטים ומאמרים. אבל, חייב לשתף אתכם בחוויה – איך Open AI ו- Perplexity גרמו לי להסמיק "בשידור חי"…

 

מעשה שהיה כך היה…

אנחנו בשטראוס אסטרטגיה רואים שליחות להפיץ את תפיסת "AI-first mindset" בקרב מנהלים, קולגות ואנשי מקצוע – במאמרים, וובינרים, הסכתים, חשיפות הנהלה, ועוד. ברמה האישית אני שגריר נלהב של המיינדסט הזה. איך זה מתבטא "קלינית"? מהם תופעות הלוואי? המממ…. למשל, כשלקוח או קולגה שואלים שאלה במייל או בוואטסאפ שאני סבור שעוזרי ה AI הווירטואליים שלי יכולים להשלים ולהעשיר את התשובה שלי, פעמים רבות אני פשוט מצרף לתשובה "האנושית" שלי גם קישור לתשובה שנתן chatgpt או perplexity לשאלה הזו. אני (כמובן) מעודד אותם להמשיך בשיחה "מאותה נקודה", בואכה התשובה הספציפית עבורם.

 

בשבוע שעבר, ההרגל הזה תפס אותי בהפתעה…

באחד הכנסים המקצועיים מצאתי את עצמי משוחח עם סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה פיננסית גדולה. על רקע קפה דהוי משהו סיפרתי לו על מודל ההפעלה שגיבשנו בשטראוס לאימוץ ארגוני של בינה מלאכותית, GAIN שמו, ועל לקוחות שכבר מיישמים אותו. הוא לקח לגימה מהקפה (וביס מהבורקס) ושאל אותי אם יש עוד best-practices ואסטרטגיות אימוץ AI הוליסטיות מוכרות שנפוצות בישראל. סאקר של המיינדסט הזה של לשלב כוחות עם AI, סיננתי לו "בוא נשאל את chatgpt בדיוק את זה".

בעודי שואל את ChatGPT, הולכת ונולדת בי החוצה תחושת חרטה וכפכוף עצמי. לחוץ שעוד רגע ג'פטו ילרלר name dropping של אסטרטגיות ופרקטיקות ממותגות מבית היוצר של ענקיות ייעוץ גלובליות…

 

אבל הי, לא באנו ליהנות…

טו-לייט…ואז ג'פטו ענה. והתשובה הפתיעה וחייכה אותי, מפיצה חום נעים בבית החזה…ג'פטו מספר כבר בהתחלה על GAIN , מבית שטראוס אסטרטגיה, ומפרט את מרכיבי האסטרטגיה שלה. עשירית שניה אחרי, פרפלקסיטי עונה תשובה דומה ומציג את GAIN כאסטרטגיה ראשונה לאימוץ AI ארגוני.אימאל'ה ואבאל'ה!

מילא לשתף את כל העולם כמה המתודולוגיה שלנו לאימוץ AI ארגוני יכולה ליצור קסמים בארגון. אבל זה וואו לגמרי לגלות ששני יישומי ה Gen-AI ב top 3 מספרים על GAIN שלנו כשיטה מרכזית לאימוץ AI ארגוני…ואם כבר "מחשבה יוצרת מציאות": שבוע מאוחר יותר פגשנו 2 מכרזים לגיבוש מודל הפעלה לאימוץ AI ארגוני, והדרישות לספקים מנוסחות בהלימה כמעט מוחלטת למודל האימוץ שלנו…כנראה שאתם עושים משהו טוב, אמר לי חבר טוב.

כנראה, עצמי עונה לי.

בתמונות – מי אנחנו שנתווכח עם התשובות שנתנו עוזרי ה AI שלנו…

 

 

וובינר מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי

וובינר מקצועי למובילים טכנולוגיים: מנהיגות טכנולוגית כמנוע צמיחה 🚀

מעל 180 משתתפים הצטרפו לוובינר שלנו "מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי", שבו עסקנו באתגרים המרכזיים של מובילי IT בארגונים.

על מה דיברנו?
✅ איך מגבשים אסטרטגיית IT שתהיה גם יציבה וגם גמישה
✅ כיצד למנף בינה מלאכותית מתקדמת – גם ברמת האפליקציות וגם בתשתיות
✅ איך מובילים שינוי טכנולוגי משמעותי מבלי לפגוע ביציבות התפעולית
✅ התמודדות חכמה עם מערכות לגאסי והתקדמות למודרניזציה

🎙️ תודה ענקית לדוברות ולדוברים שלנו, שהביאו תובנות מעשיות מהשטח ויצרו שיח מעורר השראה! 📌
מוזמנים לצפות בהקלטה ולהעמיק בתובנות החשובות ששיתפנו. צפייה מהנה! 🔗 ⬇️