אסטרטגיית Go To Market בישראל של חברת FNZ

גופים פיננסים ברחבי העולם מתמודדים כיום עם שלל אתגרים עסקיים-טכנולוגיים מורכבים. כל אתגר שכזה, מקשה עליהם לייצר ולהנגיש ערך ייחודי ללקוחות ולשותפים שלהם.

 

FNZ הינה שחקנית פינטק בינלאומית מהגדולות בעולם ה-Wealth Management שמתמחה בהקמת פתרונות טכנולוגיים לניהול ולתכנון של נכסים פיננסיים וחסכונות ארוכי טווח. הפלטפורמה הטכנולוגית (Platform as a Service) והשירותים הפיננסיים הנלווים (BPO) ש- FNZ מספקת מסייעים לגופים הפיננסיים המובילים בעולם (Aviva, Quilter, Barclays, UBS ועוד) לצמצם פערים מבוססי טכנולוגיה ולהתמקד בליבה העסקית שלהם, לעמוד בקצב השינוי והציפיה הצרכנית ובקיצור, לעשות את מה שהם אמורים לעשות הכי טוב:

לנהל את הכסף עבור הלקוחות שלהם. היקף הנכסים המנוהל (AuA) על גבי הפלטפורמה של החברה הוא מעל 1.5 טריליון דולר ומשתרע על פני 30 מדינות חוצות יבשות. יותר מ- 20 מיליון לקוחות קצה נהנים מהמוצרים הטכנולוגיים-עסקיים של FNZ באמצעות כ- 650 גופים פיננסיים בינלאומיים וכ- 12 אלף יועצים/מתכננים פיננסיים עצמאיים, כולם מפיקים ערך מהטכנולוגיה הייחודית ומהשירותים המגוונים של FNZ.

 

אל מול עוצמה עסקית טכנולוגית גלובלית שכזו, התכבדנו מאוד ללוות ולייעץ ל- FNZ ולהוביל עבורה בניית אסטרטגיה עסקית בבואה לבחון את כניסתה לשוק הישראלי, בעזרת ניתוח אסטרטגי של השוק הפיננסי בישראל. בשיתוף עם הראל וידרמן,   Head of Israel ב- FNZ (שבהמשך ינהל את הסניף הישראלי של FNZ), ומשה לרון שיזם את הבאתה של FNZ לישראל, יצאנו לדרך לתכנן את אסטרטגיית החדירה של החברה לשוק המקומי.

מיותר לציין שמדובר היה באתגר מורכב, בלשון המעטה: מצד אחד, מדובר בחברת פינטק גלובלית המתמחה במתן שירותים פיננסיים, בעלת פורטפוליו עצום של מוצרים טכנולוגיים-עסקיים למגזר הפיננסי, ומצד שני שוק הפיננסים הישראלי שפחות מכיר את FNZ ואת יכולותיה, ובעצמו מתמודד תדיר עם פערים וצרכים עסקיים-טכנולוגיים משתנים ומגוונים מאוד.

 

התהליך המרתק של בניית האסטרטגיה העסקית התבסס על ראיונות עם בכירים רבים במגזר הפיננסי (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות), כולל שחקנים משמעותיים ובעלי עניין בשוק הישראלי, מיפוי וניתוח המתחרים והשחקנים הקיימים בשוק, מיפוי וניתוח המוצרים שהחברה מציעה, והשוואת הצרכים השונים של השחקנים הפיננסיים המובילים בשוק הישראלי, כמו גם ניתוח מגמות עסקיות וטכנולוגיות בשוק וההבדלים בין השוק הישראלי ליתר העולם, ובניית תכנית עבודה עסקית ראשונית לשיווק המוצרים והשירותים של החברה בישראל.

 

הראיונות עם השחקנים מקומיים וגורמי מפתח רלוונטיים בחברות הפיננסיות בארץ, תרמו לעיצוב תמונת מצב של רמת הבשלות בשוק המקומי עבור מוצרים ומערכות של חברה כמו FNZ, ועל בסיסה כאמור הובלנו תכנון אסטרטגי-עסקי של חדירת החברה לשוק.

את מגוון התובנות העסקיות שעלו מהמחקר לא נוכל לשתף, מסיבות ברורות, אך כן נוכל לציין כי מדובר היה בתהליך מרתק מבחינה מקצועית, שכן לא בכל יום מגיעה שחקנית ענק טכנולוגית בינלאומית מסוג זה שבוחנת את צעדיה בישראל, בחינה שמייצרת הזדמנות להוביל מחקר עסקי-אסטרטגי רוחבי ועוד בורטיקל כה דומיננטי ומשפיע כמו השוק הפיננסי בישראל.

תודה ענקית ל Daniel Parnaby, משה לרון והראל וידרמן מייסדי הפעילות העסקית והשלוחה הישראלית של FNZ העולמית

עוד כתבות עבורך

איך מסובבים נימיץ – הובלת שינוי טכנולוגי אפקטיבי

האם גם אתם מצאתם את עצמכם מתמודדים עם תוכנית אסטרטגית טכנולוגית מרשימה שבסופו של דבר הצטמצמה לרשימת שו"שים ומעט טכנולוגיות חדשות? אתם לא לבד.

רבים מהארגונים כיום מתקשים לגשר על הפער בין חזון טכנולוגי שאפתני לבין מימוש בפועל. בעידן שבו הטרנספורמציה הדיגיטלית הפכה מאופציה לחובה, האתגר האמיתי הוא להוביל שינוי טכנולוגי באופן שיטתי ומתמשך, מבלי לערער את היציבות התפעולית של הארגון. הקושי נובע משילוב של גורמים: מורכבות טכנולוגית, מגבלות משאבים, התנגדויות ארגוניות, ולעתים קרובות – היעדר מתודולוגיה מתאימה.

הגישה המנצחת: מתודולוגיה גמישה בשלושה רבדים – להקשיב, להגיב בזמן, לתכנן מניסיוננו המעשי בליווי עשרות ארגונים בתהליכי שינוי טכנולוגי, זיהינו כי ההצלחה טמונה ביכולת לפעול במקביל בשלושה רבדים משלימים:

1. לתכנן – יצירת תשתית איתנה לשינוי – בטרם נצלול לפרטים הטכניים, חיוני לבנות את הבסיס הארגוני והתרבותי. זה מתחיל בחזון ברור ומשכנע שמסביר מדוע השינוי נדרש, עובר דרך גיוס תמיכת ההנהלה הבכירה וכולל זיהוי וטיפוח "סוכני שינוי" בארגון – אותם מובילי דעה שיסחפו אחריהם את שאר העובדים. כל זאת, תוך יצירת ערוצי תקשורת פתוחים לזרימת מידע דו- כיוונית.

2. להגיב בזמן – ניהול אפקטיבי של התהליך – השינוי הטכנולוגי הוא מסע, לא אירוע חד-פעמי. ניהול המסע דורש תכנית ברורה שמפרקת את המהלך לצעדים מוגדרים וברי-השגה. לצד זאת, נדרש ניהול סיכונים פרואקטיבי, מדידה שוטפת של ההתקדמות וחגיגה של הצלחות קטנות לאורך הדרך. למדנו שהצלחות מוקדמות, גם אם צנועות, בונות מומנטום ואמון ביכולת הארגון להשתנות.

3. להקשיב – התמודדות חכמה עם התנגדויות – אנשים הם לב ליבו של כל שינוי ולכן ההיבט האנושי הוא קריטי. הצלחה מתחילה בהקשבה אמיתית לחששות העובדים, ממשיכה בשיתופם בתכנון ובעיצוב השינוי וכוללת הכשרה מקיפה והקניית הכלים הנדרשים, תוך ליווי לאורך התהליך.

הסיפור מאחורי המספרים: תיעדוף חכם כמפתח להצלחה באחד הארגונים המובילים במשק שליווינו, נתקלנו באתגר מוכר: רשימה ארוכה של פרויקטים טכנולוגיים עם משאבים מוגבלים. במקום להסתמך על תחושות בטן או לחצים פוליטיים, פיתחנו יחד עם הארגון מודל תיעדוף משוקלל המבוסס על ארבעה פרמטרים: ערך לארגון (30%), סיכון באי- ביצוע (40%), מאמץ נדרש (10%) ועלות (20%).

המודל הפשוט אך האפקטיבי אפשר לארגון לקבל החלטות מושכלות ושקופות וגם להתאים את התיעדוף בקלות כאשר חלו שינויים בסביבה העסקית. התוצאה המרשימה: עלייה באחוז הפרויקטים שהושלמו בהצלחה מ- 40% ל- 75% תוך שנה אחת בלבד. מדידה שמובילה לשיפור: מה שנמדד מתבצע הגדרת מדדי הצלחה ברורים היא אחד המרכיבים הקריטיים, והם צריכים לכסות שלושה עולמות תוכן:

מדדים עסקיים (ROI, TTM, חיסכון בעלויות), מדדים תפעוליים (זמינות מערכות, זמני תגובה, איכות שירות) ומדדי חדשנות (אימוץ טכנולוגיות חדשות ושיפור תהליכים). במפעל תעשייתי שליווינו, המדידה השיטתית הייתה המפתח להצלחה. הגדרנו מדדים ספציפיים לפרויקט שיפור ניהול המלאי ובכל ישיבת היגוי עקבנו אחר ההתקדמות.

מה הופך שינוי טכנולוגי למוצלח?

מניסיוננו העשיר בהובלת שינויים טכנולוגיים, זיקקנו טיפים מעשיים שיכולים לעשות את ההבדל:

1. תהיו גמישים – התאימו את התוכנית ליכולת ההכלה של הארגון – אין טעם בתוכנית מפוארת שאין סיכוי ליישם. בנו תוכנית המביאה בחשבון את המשאבים הזמינים, התרבות הארגונית והמשימות הנוספות על הפרק. התוכנית צריכה להיות גמישה דיה כדי להתאים את עצמה בהתאם לשינויים בסביבה העסקית והטכנולוגית.

2. חישבו "מוצר", לא רק "פרויקט" – אחד השינויים המשמעותיים שאנו רואים בארגונים מצליחים הוא המעבר מחשיבה פרויקטלית (התחלה- סוף) לחשיבת מוצר (התפתחות מתמדת). גישה זו מייצרת רצף של ערך לאורך זמן.

3. הקשיבו – נהלו דיאלוג פתוח ורציף – אין תחליף לתקשורת טובה. קיימו שיח שוטף, שקוף וכן עם כל הגורמים המושפעים מהשינוי, והקשיבו באמת למה שיש להם לומר.

4. פתחו "חוברת הפעלה" ארגונית – ארגונים מצליחים מפתחים מתודולוגיה סדורה לניהול שינויים טכנולוגיים, הכוללת תבניות עבודה, שלבים מוגדרים ותהליכי בקרה. זהו נכס ארגוני רב- ערך שמשתבח עם הזמן והניסיון.

עם המבט קדימה: הובלת שינוי בעולם משתנה העתיד מביא עמו אתגרים חדשים שישפיעו על האופן שבו נוביל שינויים טכנולוגיים. המפתח להצלחה טמון ביכולת לפעול בהתאם למתודולוגיה סדורה וגמישה תוך ניהול במקביל של שלושת הרבדים של השינוי – הטכנולוגי, התהליכי והאנושי-תרבותי.

אנו מזמינים אתכם לבחון את מודל התיעדוף והמדידה הקיים בארגונכם ולשאול: האם הוא משקף נכונה את האיזון הנדרש? האם מוגדרים מדדי הצלחה ברורים לכל יוזמה? וכיצד נערכים להובלת שינוי אפקטיבי בעידן החדש?

כשמתודולוגיית GAIN שלנו הופכת לסטנדרט אימות AI ארגוני

לשמחתי, אצלנו בשטראוס התקופה גדושה בלווי ארגונים במסע לאימוץ בינה-מלאכותית. לצערי, זה גם התירוץ מדוע נותר לי מעט זמן לכתוב פוסטים ומאמרים. אבל, חייב לשתף אתכם בחוויה – איך Open AI ו- Perplexity גרמו לי להסמיק "בשידור חי"…

 

מעשה שהיה כך היה…

אנחנו בשטראוס אסטרטגיה רואים שליחות להפיץ את תפיסת "AI-first mindset" בקרב מנהלים, קולגות ואנשי מקצוע – במאמרים, וובינרים, הסכתים, חשיפות הנהלה, ועוד. ברמה האישית אני שגריר נלהב של המיינדסט הזה. איך זה מתבטא "קלינית"? מהם תופעות הלוואי? המממ…. למשל, כשלקוח או קולגה שואלים שאלה במייל או בוואטסאפ שאני סבור שעוזרי ה AI הווירטואליים שלי יכולים להשלים ולהעשיר את התשובה שלי, פעמים רבות אני פשוט מצרף לתשובה "האנושית" שלי גם קישור לתשובה שנתן chatgpt או perplexity לשאלה הזו. אני (כמובן) מעודד אותם להמשיך בשיחה "מאותה נקודה", בואכה התשובה הספציפית עבורם.

 

בשבוע שעבר, ההרגל הזה תפס אותי בהפתעה…

באחד הכנסים המקצועיים מצאתי את עצמי משוחח עם סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה פיננסית גדולה. על רקע קפה דהוי משהו סיפרתי לו על מודל ההפעלה שגיבשנו בשטראוס לאימוץ ארגוני של בינה מלאכותית, GAIN שמו, ועל לקוחות שכבר מיישמים אותו. הוא לקח לגימה מהקפה (וביס מהבורקס) ושאל אותי אם יש עוד best-practices ואסטרטגיות אימוץ AI הוליסטיות מוכרות שנפוצות בישראל. סאקר של המיינדסט הזה של לשלב כוחות עם AI, סיננתי לו "בוא נשאל את chatgpt בדיוק את זה".

בעודי שואל את ChatGPT, הולכת ונולדת בי החוצה תחושת חרטה וכפכוף עצמי. לחוץ שעוד רגע ג'פטו ילרלר name dropping של אסטרטגיות ופרקטיקות ממותגות מבית היוצר של ענקיות ייעוץ גלובליות…

 

אבל הי, לא באנו ליהנות…

טו-לייט…ואז ג'פטו ענה. והתשובה הפתיעה וחייכה אותי, מפיצה חום נעים בבית החזה…ג'פטו מספר כבר בהתחלה על GAIN , מבית שטראוס אסטרטגיה, ומפרט את מרכיבי האסטרטגיה שלה. עשירית שניה אחרי, פרפלקסיטי עונה תשובה דומה ומציג את GAIN כאסטרטגיה ראשונה לאימוץ AI ארגוני.אימאל'ה ואבאל'ה!

מילא לשתף את כל העולם כמה המתודולוגיה שלנו לאימוץ AI ארגוני יכולה ליצור קסמים בארגון. אבל זה וואו לגמרי לגלות ששני יישומי ה Gen-AI ב top 3 מספרים על GAIN שלנו כשיטה מרכזית לאימוץ AI ארגוני…ואם כבר "מחשבה יוצרת מציאות": שבוע מאוחר יותר פגשנו 2 מכרזים לגיבוש מודל הפעלה לאימוץ AI ארגוני, והדרישות לספקים מנוסחות בהלימה כמעט מוחלטת למודל האימוץ שלנו…כנראה שאתם עושים משהו טוב, אמר לי חבר טוב.

כנראה, עצמי עונה לי.

בתמונות – מי אנחנו שנתווכח עם התשובות שנתנו עוזרי ה AI שלנו…

 

 

וובינר מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי

וובינר מקצועי למובילים טכנולוגיים: מנהיגות טכנולוגית כמנוע צמיחה 🚀

מעל 180 משתתפים הצטרפו לוובינר שלנו "מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי", שבו עסקנו באתגרים המרכזיים של מובילי IT בארגונים.

על מה דיברנו?
✅ איך מגבשים אסטרטגיית IT שתהיה גם יציבה וגם גמישה
✅ כיצד למנף בינה מלאכותית מתקדמת – גם ברמת האפליקציות וגם בתשתיות
✅ איך מובילים שינוי טכנולוגי משמעותי מבלי לפגוע ביציבות התפעולית
✅ התמודדות חכמה עם מערכות לגאסי והתקדמות למודרניזציה

🎙️ תודה ענקית לדוברות ולדוברים שלנו, שהביאו תובנות מעשיות מהשטח ויצרו שיח מעורר השראה! 📌
מוזמנים לצפות בהקלטה ולהעמיק בתובנות החשובות ששיתפנו. צפייה מהנה! 🔗 ⬇️