איומי הסייבר הופכים לנפוצים יותר – בואו ננהל את זה נכון

איומי הסייבר התגברו והפכו לנפוצים, עוצמתיים ומכוונים לעסקים בכל גודל ותחומי העיסוק. זהו אירוע כואב בכל קנה מידה.

אירוע סייבר כמו כל אירוע חירום הוא מצב מורכב ולא פשוט לחברה ולכל עובד באשר הוא, מנהל.ת בכיר או גורם טכני שלוקח חלק באירוע, ועלול להשפיע דרמטית על האופן שבו יסתיים האירוע.

האירוע יכול לחשוף את הארגון לבעיה משפטית כוללת ולא רק לאירוע הסייבר עצמו, אלא גם לאופן שבו החברה הגיבה לאירוע וניהלה אותו הלכה למעשה.

לכן יותר מתמיד, להנהלת החברה יש תפקיד מכריע בניהול האירוע בשלביו השונים, תהליך קבלת ההחלטות, תיחום אחריות והבנת הסמכויות של הגורמים הפנימים והחיצונים, משמעות לתשלום או אי תשלום כופר, חובת הדיווח לגורמי אכיפת החוק ועוד..

המטרה:

שיפור יכולות ההנהלה להתמודד עם אירוע סייבר על ידי מימוש מתודולוגיה לניהול האירוע שפותחה בשטראוס אסטרטגיה וכוללת: מתן כלים, הנגשת המידע להנהלת החברה, מתווה התנהלות לגורמים הרלוונטיים, הכוללת גם הדרכות וביצוע תרגילי הנהלה קבועים, מתוך מטרה עיקרית להקטין את חלון הזמן של תהליך קבלת ההחלטות ושיפור זמני אישוש של הפעילות העסקית של הארגון.

פעילות זו תאפשר מבעוד מועד:

  • לשפר את המודעות והמוכנות להתמודדות עם איומי סייבר בצוותים השונים
  • להגדיר את תיחום האחריות של כל גורמי ההנהלה על אופן העבודה וההתנהלות באירוע
  • לרכז את התהליכים השונים להתמודדות עם אירוע סייבר בפורמט ידידותי
  • לשפר את האינטגרציה ושיתוף הפעולה בין הגורמים השונים באירוע סייבר
  • להכין גלופות, מקורות מידע, הסכמים ומסמכים נדרשים

שלבים מרכזיים:

1. תפיסת ניהול אירוע: אנחנו מאמינים שלצורך ניהול אירוע חירום ברמת הנהלה נדרשת תפיסת ניהול מתקדמת, שבה מאפיינים ומגדירים את מבנה הצוותים, הגורמים השונים המעורבים בניהול האירוע וממשקי דיווח לגורמים, בתוך הארגון ומחוצה לו.

2. הכנה Playbook לניהול שלבי האירוע: הגדרת משימות הניהול וקבלת ההחלטות שנדרש לבצע, בכל שלב במחזור החיים של אירוע הסייבר, הגדרת הגורמים המאשרים והמבצעים לכל משימה.

3. טפסים גלופות, מסמכים, מקורות מידע והסכמים: מטבע הדברים, באירוע סייבר הלחץ על בעלי התפקידים והארגון גדול וכל דקה שעוברת מעלה את הסיכון. היערכות והכנה מראש של מידע רלוונטי יקטין משמעותית את זמן והלחץ על הגורמים השונים, וזאת, באמצעות הכנת הודעות לדיוור מידע, טפסים לאיסוף והעברת מידע, רשימות ומקורות מידע נדרשים לניהול האירוע, הסכמים עם גורמים נדרשים כגון מומחה משא ומתן, הערכות משפטית מול גורמי אכיפת החוק, הקמת תשתית לתשלום במטבעות דיגיטליים…

4. הגדרת בעלי תפקידים ואחריות: הגדרה ברורה של תיחום האחריות של כל גורם ניהולי טכני בשלבים השונים של האירוע (מנכ״ל, תפעול, טכנולוגיות מידע, כספים, משפטים, דוברות, שיווק, מכירות, משאבי אנוש…).

5. תיק תפעול לעבודה ללא מערך מחשוב מתפקד: אחת מהנחות היסוד המרכזיות היא שאירוע סייבר בשונה מאירועי חירום מסורתיים, יכול להשבית את הפעילות ואת מערך המחשוב של הארגון לזמן שנע בין ימים לשבועות ובמקרים קיצוניים גם לחודשיים. שטראוס אסטרטגיה פיתחה מתודולוגיה ייחודית בנושא, המכילה: תיק חירום, כלים, גלופות ומידע קריטי שיאפשרו לארגון לתפקד ברמה בסיסית גם ללא מערכות מחשוב.

6. שיפור רציף ותרגול לאירוע סייבר: הערכות ושיפור מודעות לאירוע הסייבר ברמת הנהלה הוא תהליך שמחויב להתבצע באופן קבוע וסדיר בכל ארגון. יועצי ומומחי שטראוס אסטרטגיה עובדים בצמוד למנהלי הארגון ומבצעים בו הדרכות, תרגילים וסימולציות שמבוססות על התיק שנבנה.

צוות המומחים של שטראוס אסטרטגיה: צוות הסייבר שלנו מורכב ממומחים בתחומים רבים ומגוונים, בעלי ניסיון מעשי ועשיר בהכנת ארגונים לאירועי חירום.

יחד נבנה עתיד מוגן ובטוח יותר 

עוד כתבות עבורך

כשמתודולוגיית GAIN שלנו הופכת לסטנדרט אימות AI ארגוני

לשמחתי, אצלנו בשטראוס התקופה גדושה בלווי ארגונים במסע לאימוץ בינה-מלאכותית. לצערי, זה גם התירוץ מדוע נותר לי מעט זמן לכתוב פוסטים ומאמרים. אבל, חייב לשתף אתכם בחוויה – איך Open AI ו- Perplexity גרמו לי להסמיק "בשידור חי"…

 

מעשה שהיה כך היה…

אנחנו בשטראוס אסטרטגיה רואים שליחות להפיץ את תפיסת "AI-first mindset" בקרב מנהלים, קולגות ואנשי מקצוע – במאמרים, וובינרים, הסכתים, חשיפות הנהלה, ועוד. ברמה האישית אני שגריר נלהב של המיינדסט הזה. איך זה מתבטא "קלינית"? מהם תופעות הלוואי? המממ…. למשל, כשלקוח או קולגה שואלים שאלה במייל או בוואטסאפ שאני סבור שעוזרי ה AI הווירטואליים שלי יכולים להשלים ולהעשיר את התשובה שלי, פעמים רבות אני פשוט מצרף לתשובה "האנושית" שלי גם קישור לתשובה שנתן chatgpt או perplexity לשאלה הזו. אני (כמובן) מעודד אותם להמשיך בשיחה "מאותה נקודה", בואכה התשובה הספציפית עבורם.

 

בשבוע שעבר, ההרגל הזה תפס אותי בהפתעה…

באחד הכנסים המקצועיים מצאתי את עצמי משוחח עם סמנכ"ל טכנולוגיות בחברה פיננסית גדולה. על רקע קפה דהוי משהו סיפרתי לו על מודל ההפעלה שגיבשנו בשטראוס לאימוץ ארגוני של בינה מלאכותית, GAIN שמו, ועל לקוחות שכבר מיישמים אותו. הוא לקח לגימה מהקפה (וביס מהבורקס) ושאל אותי אם יש עוד best-practices ואסטרטגיות אימוץ AI הוליסטיות מוכרות שנפוצות בישראל. סאקר של המיינדסט הזה של לשלב כוחות עם AI, סיננתי לו "בוא נשאל את chatgpt בדיוק את זה".

בעודי שואל את ChatGPT, הולכת ונולדת בי החוצה תחושת חרטה וכפכוף עצמי. לחוץ שעוד רגע ג'פטו ילרלר name dropping של אסטרטגיות ופרקטיקות ממותגות מבית היוצר של ענקיות ייעוץ גלובליות…

 

אבל הי, לא באנו ליהנות…

טו-לייט…ואז ג'פטו ענה. והתשובה הפתיעה וחייכה אותי, מפיצה חום נעים בבית החזה…ג'פטו מספר כבר בהתחלה על GAIN , מבית שטראוס אסטרטגיה, ומפרט את מרכיבי האסטרטגיה שלה. עשירית שניה אחרי, פרפלקסיטי עונה תשובה דומה ומציג את GAIN כאסטרטגיה ראשונה לאימוץ AI ארגוני.אימאל'ה ואבאל'ה!

מילא לשתף את כל העולם כמה המתודולוגיה שלנו לאימוץ AI ארגוני יכולה ליצור קסמים בארגון. אבל זה וואו לגמרי לגלות ששני יישומי ה Gen-AI ב top 3 מספרים על GAIN שלנו כשיטה מרכזית לאימוץ AI ארגוני…ואם כבר "מחשבה יוצרת מציאות": שבוע מאוחר יותר פגשנו 2 מכרזים לגיבוש מודל הפעלה לאימוץ AI ארגוני, והדרישות לספקים מנוסחות בהלימה כמעט מוחלטת למודל האימוץ שלנו…כנראה שאתם עושים משהו טוב, אמר לי חבר טוב.

כנראה, עצמי עונה לי.

בתמונות – מי אנחנו שנתווכח עם התשובות שנתנו עוזרי ה AI שלנו…

 

 

וובינר מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי

וובינר מקצועי למובילים טכנולוגיים: מנהיגות טכנולוגית כמנוע צמיחה 🚀

מעל 180 משתתפים הצטרפו לוובינר שלנו "מנהיגות טכנולוגית: כיצד להפוך את מערכות המידע למנוע צמיחה עסקי", שבו עסקנו באתגרים המרכזיים של מובילי IT בארגונים.

על מה דיברנו?
✅ איך מגבשים אסטרטגיית IT שתהיה גם יציבה וגם גמישה
✅ כיצד למנף בינה מלאכותית מתקדמת – גם ברמת האפליקציות וגם בתשתיות
✅ איך מובילים שינוי טכנולוגי משמעותי מבלי לפגוע ביציבות התפעולית
✅ התמודדות חכמה עם מערכות לגאסי והתקדמות למודרניזציה

🎙️ תודה ענקית לדוברות ולדוברים שלנו, שהביאו תובנות מעשיות מהשטח ויצרו שיח מעורר השראה! 📌
מוזמנים לצפות בהקלטה ולהעמיק בתובנות החשובות ששיתפנו. צפייה מהנה! 🔗 ⬇️

 

מ-POC להצלחה: המדריך המעשי להטמעת AI Code Companion בארגונים

בעידן שבו חדשנות טכנולוגית מהווה יתרון תחרותי משמעותי, הטמעת AI Code Companions בארגוני Enterprise אינה אופציה – היא הכרח אסטרטגי. מחקרים מראים כי כלים אלו מסוגלים להעלות את הפרודוקטיביות של צוותי הפיתוח ב-15% עד 40%, נתון משמעותי שמתרגם ישירות לערך עסקי. אולם, ההבדל בין רכישת כלי לבין הטמעה מוצלחת שלו הוא עצום.

אבל רגע לפני שנמשיך, כדאי לעשות "יישור קו" לגבי המושג עצמו: למה מתכוונים כשאומרים AI Code Companions  ומדוע הם כך כך חשובים?

AI Code Companions הם כלים מבוססי בינה מלאכותית שנועדו לעזור למפתחים בתהליך כתיבת הקוד, תיקונו, שיפורו ותחזוקתו. מדובר ב"עוזרים" חכמים שמתפקדים כחלק מסביבת העבודה של המתכנתים, ומציעים תמיכה טכנית ולוגיסטית בזמן אמת.

אל מול התיאור הנ"ל, מדוע אם כן, ארגונים רבים כל כך עדיין לא מצליחים ביישומם? התשובה לשאלה הזו היא למעשה תיאור האתגר האמיתי שאיתו גופי IT רבים מתמודדים איתו כיום:

ארגוני Enterprise בישראל ניצבים כיום בפני אתגר מורכב: מצד אחד, הצורך להאיץ תהליכי פיתוח ולשפר איכות קוד הוא קריטי להישרדות בשוק תחרותי. מצד שני, הטמעת טכנולוגיות AI בתהליכי הפיתוח מעלה שאלות מורכבות של אבטחת מידע, ציות רגולטורי, והתנגדות מצד המפתחים. מחקרים מראים כי 68% מהארגונים שרכשו כלי AI לפיתוח נתקלו בקשיים משמעותיים בהטמעה מסיבות שונות ומגוונות (למשל: פערי ידע בקרב מפתחים בצוותי הפיתוח מה שמייצר אי אחידות ביכולת היישום בשטח, חוסר במדיניות ארגונית ברורה לשימוש בכלים – מה מותר ומה אסור?, חשש נרחב ומוכר מצד צוותי פיתוח לגבי איום אפשרי מצד כלים שכאלו ועוד).

בזמן שאתגרים וחסמים לא חסרים באף ארגון, המאמר הזה נועד לספק מפת דרכים מעשית להטמעה מוצלחת של AI Code Companions, תוך התמקדות בערך העסקי והתמודדות עם האתגרים האמיתיים שארגונים נתקלים בהם.

הסעיפים הבאים הינם בגדר המלצה בלבד וכמובן שכל ארגון יכול לאמץ את הנקודות והמאפיינים שמתאימים למבנה ולתפיסה הארגונית הספציפית. 

 

שלב 1: הכנה והערכת מידת המוכנות הארגונית

עוד בטרם בחירת כלי כזה או אחר, חיוני לבצע הערכת מוכנות של הארגון וצוותי הפיתוח. הערכה זו כוללת: 

  • סקירת תהליכי פיתוח קיימים: זיהוי נקודות כאב והפוטנציאל לשיפור
  • הערכת תשתיות טכנולוגיות: בחינת תאימות לשילוב כלי AI
  • סקר מוכנות צוותים: הערכת רמת הידע והנכונות לאימוץ טכנולוגיות חדשות
  • ניתוח דרישות רגולטוריות: הבנת מגבלות, דרישות אבטחת-מידע ורגולציה

שלב 2: בחירת פתרון ותכנון הטמעה

ביסוס הבחירה בפתרון המתאים על קריטריונים מדידים שגם מתאימים לארגון:

  • יכולות טכניות ודיוק – האם נדרש לימוד של כל ה- codebase הקיים?
  • תמיכה בשפות פיתוח ובפלטפורמות רלוונטיות
  • מודל תמחור ו-ROI צפוי
  • ריצה ב- on-prem או בענן

שלב 3: יישום והטמעה בפועל (זה ה-MONEY TIMEׂ):

  1. הקמת צוות מוביל – מינוי champion מכל צוות פיתוח
  2. תכנית הכשרה מדורגת ומותאמת לצוותים על בסיס הקוד הארגוני:
  • סדנאות בסיס לכל המפתחים ומעבר על use-cases רלוונטיים
  • הכשרות מתקדמות למובילים טכניים
  •  ליווי אישי ותמיכה בשלבים הראשונים
  • מדיניות ארגונית ונהלים:
  • מסמך Governance מקיף
  • הנחיות לשימוש בטוח

שלב 4: מדידה ואופטימיזציה

כמו בכל פרויקט הטמעה נרצה להגדיר יעדים ומדדי הצלחה שיראו לארגון שאנחנו בדרך להצלחה.
מדדי הצלחה יעילים יכולים להיות, למשל:

  • קיצור זמני הפיתוח עד ליצירת ה- pull request
  • כמות שורות קוד שיוצרו בעזרת AI Code Companion (ביחס לכמות הקוד הכוללת)
  • חיסכון בשעות פיתוח בחודש ו/או הגדלת מספר משימות הפיתוח
  • עלות ממוצעת לשורת קוד
  • איכות הקוד – ירידה במספר ההערות של static code analysis

מתיאוריה לפרקטיקה: סיפור הצלחה מקומי

אחת מחברות הפינטק המובילות בישראל, בליווי שלנו, הצליחה להטמיע בהצלחה כלי AI Code Companion בצוותי הפיתוח שלה. עם צוות של כ-45 מפתחים, החברה הפכה למקרה בוחן מרתק של הטמעה מדורגת ואפקטיבית של יכולות AI, שהביאו לשינוי משמעותי בתהליכי העבודה.

 

התוצאות מדברות בעד עצמן:

  • 80,000+ שורות קוד שנוצרו בעזרת הכלי – האצה מרשימה בתפוקה.
  • קיצור זמני הפיתוח: מסך חדש ב-React, שדרש בעבר 10 ימי עבודה, מפותח כיום תוך 3 ימים בלבד.
  • 80% מהמפתחים משתמשים בכלי מדי יום – עדות ליעילות ולנוחות של הכלי.
  • 50% מהצעות הכלי אומצו בפועל על ידי המפתחים, מה שממחיש את הערך האמיתי של הטכנולוגיה.

 

הסיפור הזה מוכיח שכשמאמצים פתרונות AI בצורה חכמה, אפשר לייצר שינויים מרחיקי לכת בשגרה, לייעל תהליכים, ולתת לצוותים כלים לעבוד טוב יותר.
רוצים לדעת איך גם אתם יכולים לשלב פתרון AI Code Companion בארגון שלכם? אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות את הצעד הבא.

 

5 המלצות להטמעה מוצלחת של AI Code Companions בארגון שלך

הטמעת כלי AI Code Companion יכולה להוביל למהפכה בצוותי הפיתוח שלך – אבל כדי שזה יקרה, נדרשת גישה מחושבת ותכנון נכון. הנה מה שחשוב שתיקחו איתכן/ם מהמאמר הזה:

  1. הכנה מקדימה היא המפתח
    לפני שאתם בוחרים או רוכשים כלי, השקיעו זמן בהבנת הצרכים והיעדים של הצוות שלכם. בנו תשתית טכנולוגית וארגונית שתומכת בהטמעה.
  2. הטמעה הדרגתית – לא למהר
    התחילו בצוות פיילוט קטן שיבחן את הכלי בפועל, ויישמו שיפורים תוך כדי תנועה. לאחר מכן, הרחיבו את השימוש על בסיס הלקחים שנלמדו.
  3. תהליך מתמשך, לא חד-פעמי
    הדרכה אחת פשוט לא מספיקה. בנו תכנית הטמעה מתמשכת עם הדרכות תקופתיות, דגש על יישום מעשי, ותמיכה טכנית שוטפת כדי להבטיח הצלחה ארוכת טווח.
  4. תמיכה תרבותית בארגון
    שתפו את המפתחים בתהליך קבלת ההחלטות והתאימו את הכלי לצרכים שלהם. שיתוף פעולה יוצר מחויבות אמיתית ומגדיל את הסיכוי להצלחה.
  5. מדידה ושיפור מתמידים
    הגדירו מראש KPIs ברורים, כמו שימוש יומיומי בכלי או הפחתת זמני פיתוח. עקבו אחריהם באופן שוטף ושפרו את התהליכים בהתאם.

רוצים לדעת איך ליישם את זה אצלכם בארגון?
צוות המומחים שלנו ישמח להבין את האתגרים שלכם, וייסע בגיבוש תכנית הטמעה. פנו אלינו ל: maya@s-strategy.com