כיצד מייצרים תכנית עבודה חדשה כל חודשיים על בסיס אימוץ מתודולוגיית Agile?

הביטוי ״הזמן יקר״ מקבל משמעות כפולה ומכופלת כשמדברים על תכניות העבודה ומשך הזמן שהן לוקחות ברוב הארגונים. אבל מנורה היא לא עוד ארגון. במהלך 2023 מנהל אגף מערכות מידע של החברה, יקי ז'ינו הגדיר חזון חדש לאגף: לאמץ מתודולוגיית עבודה הדוגלת בתכנון לטווחים קצרים (תכנית כל רבעון), ולאחר עיבוד והחלטת הנהלה הוחלט לקצר את לוחות הזמנים ולגבש תכנית חדשה כל חודשיים!

ההחלטה נשענת על תהליך קודם שזכינו לעשות עם האגף: אימוץ מתודולוגיית Agile, עבודה בספרינטים, תכנון ויישום משימות בטווח הקצר (במקום בראיה השנתית).

האתגרים:

בגוף פיננסי גדול כמו חברת הביטוח מנורה, קיימים מספר צדדים עסקיים, מה שבאופן טבעי מגוון את המטרות והיעדים, עובדה שלא מקלה על הרצון לייצר תכנית משימות חדשה בכל חודשיים. כדי להתמודד עם העבודה הזו, הוגדרו מיקודים אסטרטגיים מרכזיים, אליהם האגף כולו מחוייב ומיושר. הצד העסקי מרכז ומעביר את הדרישות העסקיות (בהלימה לאחד או יותר מהמיקודים), אגף מערכות המידע מנתח ומדייק אותם, וכך נבנית תכנית עבודה ממוקדת וקצרת טווח. 



בתחילת 2024 האגף אימץ הסתכלות חדשה ושונה לחלוטין על המושג ״תכניות העבודה״:

  1. הבסיס לשיטה החדשה: כולם מתכננים לטווח של חודשיים קדימה, לא יותר (עם כל המשמעויות הכרוכות בכך)
     
  2. כל הגורמים המעורבים מרכזים ומנהלים את כל המידע אודות המשימות במקום אחד (מערכת הג'ירה), למען סדר וניהול אפקטיבי אך גם כדי לייצר שקיפות הוליסטית רחבה
     
  3. סגירת פערים ואישור התכנית: כדי לאשר את התכנית קדימה, אחת לחודשיים נקבע יום שבו מתכנסים מהבוקר עד שעות אחר הצהריים כל בכירי האגף דרך ראשי התחומים וראשי המחלקות, ופותרים את כל הקונפליקטים, האתגרים ובוחנים את כל האילוצים הרלוונטיים במטרה לצאת בסוף היום עם תכנית סגורה ומאושרת
     
  4. תקשורת ושיקוף: אימוץ המתודולוגיה החדשה ובעיקר יישומה בהצלחה בשטח היא תהליך שלוקח זמן, אבל מה שחברי האגף, ביחד עם השותפים העסקיים למדו ככל שהתקדמו, הוא המחויבות ההדדית להצלחת התהליך. הלקוחות העסקיים למדו שכדי לאפשר לאגף מערכות המידע לעמוד בלוחות הזמנים הקצרים ולספק את התוצרים הנדרשים בזמן ובאיכות הגבוהים ביותר, על הצד העסקי לספק מסמכי דרישות מפורטים וברורים, להתחייב לזמינות גבוה ע"מ לתת הבהרות במהלך הפיתוח ולאשר תוצרים קטנים
     
  5. מה קורה כשבכל זאת נדרשים שינויים והתאמות? שינויים והתאמות הן חלק מהמציאות העסקית, גמישות היא מאפיין קריטי בשוק התחרותי. לטובת הנושא הוגדר נוהל שבודק את היקף ההשפעה של אותו השינוי על המשך יישום התכנית כולה. אם השינוי לא פוגע בתכנית העבודה אליה התחייבו – מתקדמים, אם ישנה סכנה לפגיעה, אז מבצעים אסקלציה ניהולית, אבל תמיד יש גיבוי. הערך האמיתי נובע מרמת המחויבות והדבקות של כל הגורמים המעורבים לתהליך
     
  6. בקרה שוטפת וצמודה לקצב ואופי ההתקדמות של התכנית בג'ירה, מספקת רשת ביטחון שמטרתה לזהות בזמן אמת סיכונים שיכולים לעכב את התכנית. 

 

לסיכום: השינוי הזה אפשרי. ניר יעקב, המומחה שהוביל את הפרויקט במנורה מטעם שטראוס אסטרטגיה: ״גם ארגונים מסורתיים שהתרגלו במשך שנים לעבוד בשיטות עבודה מסוימות, יכולים לאמץ וליישם בהצלחה מתודולוגיות עבודה חדשות ושונות, כאלו שייצרו רמת פרודקטיביות גבוהה באופן משמעותי מהתהליכים הקיימים. יחד עם זאת חשוב להכיר את הקריטיות שבמחויבות הניהולית הבכירה. ללא דחיפה איתנה מצד ההנהלה, שינוי שכזה לא יכול להפוך לעובדה בשטח.״

 

רוצים לשמוע עוד על אימוץ תהליכי Agile? מעניין אתכם להבין איך אפשר לייצר תכניות עבודה קצרות טווח? 

צוות המומחים שלנו פה עבורכם ונשמח לשתף מהניסיון העשיר שלנו מול הארגונים המובילים במשק.

עוד כתבות עבורך

מ-POC להצלחה: המדריך המעשי להטמעת AI Code Companion בארגונים

בעידן שבו חדשנות טכנולוגית מהווה יתרון תחרותי משמעותי, הטמעת AI Code Companions בארגוני Enterprise אינה אופציה – היא הכרח אסטרטגי. מחקרים מראים כי כלים אלו מסוגלים להעלות את הפרודוקטיביות של צוותי הפיתוח ב-15% עד 40%, נתון משמעותי שמתרגם ישירות לערך עסקי. אולם, ההבדל בין רכישת כלי לבין הטמעה מוצלחת שלו הוא עצום.

אבל רגע לפני שנמשיך, כדאי לעשות "יישור קו" לגבי המושג עצמו: למה מתכוונים כשאומרים AI Code Companions  ומדוע הם כך כך חשובים?

AI Code Companions הם כלים מבוססי בינה מלאכותית שנועדו לעזור למפתחים בתהליך כתיבת הקוד, תיקונו, שיפורו ותחזוקתו. מדובר ב"עוזרים" חכמים שמתפקדים כחלק מסביבת העבודה של המתכנתים, ומציעים תמיכה טכנית ולוגיסטית בזמן אמת.

אל מול התיאור הנ"ל, מדוע אם כן, ארגונים רבים כל כך עדיין לא מצליחים ביישומם? התשובה לשאלה הזו היא למעשה תיאור האתגר האמיתי שאיתו גופי IT רבים מתמודדים איתו כיום:

ארגוני Enterprise בישראל ניצבים כיום בפני אתגר מורכב: מצד אחד, הצורך להאיץ תהליכי פיתוח ולשפר איכות קוד הוא קריטי להישרדות בשוק תחרותי. מצד שני, הטמעת טכנולוגיות AI בתהליכי הפיתוח מעלה שאלות מורכבות של אבטחת מידע, ציות רגולטורי, והתנגדות מצד המפתחים. מחקרים מראים כי 68% מהארגונים שרכשו כלי AI לפיתוח נתקלו בקשיים משמעותיים בהטמעה מסיבות שונות ומגוונות (למשל: פערי ידע בקרב מפתחים בצוותי הפיתוח מה שמייצר אי אחידות ביכולת היישום בשטח, חוסר במדיניות ארגונית ברורה לשימוש בכלים – מה מותר ומה אסור?, חשש נרחב ומוכר מצד צוותי פיתוח לגבי איום אפשרי מצד כלים שכאלו ועוד).

בזמן שאתגרים וחסמים לא חסרים באף ארגון, המאמר הזה נועד לספק מפת דרכים מעשית להטמעה מוצלחת של AI Code Companions, תוך התמקדות בערך העסקי והתמודדות עם האתגרים האמיתיים שארגונים נתקלים בהם.

הסעיפים הבאים הינם בגדר המלצה בלבד וכמובן שכל ארגון יכול לאמץ את הנקודות והמאפיינים שמתאימים למבנה ולתפיסה הארגונית הספציפית. 

 

שלב 1: הכנה והערכת מידת המוכנות הארגונית

עוד בטרם בחירת כלי כזה או אחר, חיוני לבצע הערכת מוכנות של הארגון וצוותי הפיתוח. הערכה זו כוללת: 

  • סקירת תהליכי פיתוח קיימים: זיהוי נקודות כאב והפוטנציאל לשיפור
  • הערכת תשתיות טכנולוגיות: בחינת תאימות לשילוב כלי AI
  • סקר מוכנות צוותים: הערכת רמת הידע והנכונות לאימוץ טכנולוגיות חדשות
  • ניתוח דרישות רגולטוריות: הבנת מגבלות, דרישות אבטחת-מידע ורגולציה

שלב 2: בחירת פתרון ותכנון הטמעה

ביסוס הבחירה בפתרון המתאים על קריטריונים מדידים שגם מתאימים לארגון:

  • יכולות טכניות ודיוק – האם נדרש לימוד של כל ה- codebase הקיים?
  • תמיכה בשפות פיתוח ובפלטפורמות רלוונטיות
  • מודל תמחור ו-ROI צפוי
  • ריצה ב- on-prem או בענן

שלב 3: יישום והטמעה בפועל (זה ה-MONEY TIMEׂ):

  1. הקמת צוות מוביל – מינוי champion מכל צוות פיתוח
  2. תכנית הכשרה מדורגת ומותאמת לצוותים על בסיס הקוד הארגוני:
  • סדנאות בסיס לכל המפתחים ומעבר על use-cases רלוונטיים
  • הכשרות מתקדמות למובילים טכניים
  •  ליווי אישי ותמיכה בשלבים הראשונים
  • מדיניות ארגונית ונהלים:
  • מסמך Governance מקיף
  • הנחיות לשימוש בטוח

שלב 4: מדידה ואופטימיזציה

כמו בכל פרויקט הטמעה נרצה להגדיר יעדים ומדדי הצלחה שיראו לארגון שאנחנו בדרך להצלחה.
מדדי הצלחה יעילים יכולים להיות, למשל:

  • קיצור זמני הפיתוח עד ליצירת ה- pull request
  • כמות שורות קוד שיוצרו בעזרת AI Code Companion (ביחס לכמות הקוד הכוללת)
  • חיסכון בשעות פיתוח בחודש ו/או הגדלת מספר משימות הפיתוח
  • עלות ממוצעת לשורת קוד
  • איכות הקוד – ירידה במספר ההערות של static code analysis

מתיאוריה לפרקטיקה: סיפור הצלחה מקומי

אחת מחברות הפינטק המובילות בישראל, בליווי שלנו, הצליחה להטמיע בהצלחה כלי AI Code Companion בצוותי הפיתוח שלה. עם צוות של כ-45 מפתחים, החברה הפכה למקרה בוחן מרתק של הטמעה מדורגת ואפקטיבית של יכולות AI, שהביאו לשינוי משמעותי בתהליכי העבודה.

 

התוצאות מדברות בעד עצמן:

  • 80,000+ שורות קוד שנוצרו בעזרת הכלי – האצה מרשימה בתפוקה.
  • קיצור זמני הפיתוח: מסך חדש ב-React, שדרש בעבר 10 ימי עבודה, מפותח כיום תוך 3 ימים בלבד.
  • 80% מהמפתחים משתמשים בכלי מדי יום – עדות ליעילות ולנוחות של הכלי.
  • 50% מהצעות הכלי אומצו בפועל על ידי המפתחים, מה שממחיש את הערך האמיתי של הטכנולוגיה.

 

הסיפור הזה מוכיח שכשמאמצים פתרונות AI בצורה חכמה, אפשר לייצר שינויים מרחיקי לכת בשגרה, לייעל תהליכים, ולתת לצוותים כלים לעבוד טוב יותר.
רוצים לדעת איך גם אתם יכולים לשלב פתרון AI Code Companion בארגון שלכם? אנחנו כאן כדי לעזור לכם לעשות את הצעד הבא.

 

5 המלצות להטמעה מוצלחת של AI Code Companions בארגון שלך

הטמעת כלי AI Code Companion יכולה להוביל למהפכה בצוותי הפיתוח שלך – אבל כדי שזה יקרה, נדרשת גישה מחושבת ותכנון נכון. הנה מה שחשוב שתיקחו איתכן/ם מהמאמר הזה:

  1. הכנה מקדימה היא המפתח
    לפני שאתם בוחרים או רוכשים כלי, השקיעו זמן בהבנת הצרכים והיעדים של הצוות שלכם. בנו תשתית טכנולוגית וארגונית שתומכת בהטמעה.
  2. הטמעה הדרגתית – לא למהר
    התחילו בצוות פיילוט קטן שיבחן את הכלי בפועל, ויישמו שיפורים תוך כדי תנועה. לאחר מכן, הרחיבו את השימוש על בסיס הלקחים שנלמדו.
  3. תהליך מתמשך, לא חד-פעמי
    הדרכה אחת פשוט לא מספיקה. בנו תכנית הטמעה מתמשכת עם הדרכות תקופתיות, דגש על יישום מעשי, ותמיכה טכנית שוטפת כדי להבטיח הצלחה ארוכת טווח.
  4. תמיכה תרבותית בארגון
    שתפו את המפתחים בתהליך קבלת ההחלטות והתאימו את הכלי לצרכים שלהם. שיתוף פעולה יוצר מחויבות אמיתית ומגדיל את הסיכוי להצלחה.
  5. מדידה ושיפור מתמידים
    הגדירו מראש KPIs ברורים, כמו שימוש יומיומי בכלי או הפחתת זמני פיתוח. עקבו אחריהם באופן שוטף ושפרו את התהליכים בהתאם.

רוצים לדעת איך ליישם את זה אצלכם בארגון?
צוות המומחים שלנו ישמח להבין את האתגרים שלכם, וייסע בגיבוש תכנית הטמעה. פנו אלינו ל: maya@s-strategy.com

להבטיח רציפות עסקית גם בזמני משבר: כך עושים את זה נכון

בעולם העסקי המודרני, שבו שיבושים ואירועי חירום בלתי צפויים עשויים להתרחש בכל רגע, ההיערכות לכל תרחיש היא קריטית יותר מאי פעם. כאן נכנס לתמונה ניתוח השפעות עסקיות (BIA), אבן יסוד בניהול המשכיות עסקית (BCM) והבטחת חוסן ארגוני בכל ההיבטים – עסקיים, תפעוליים וטכנולוגיים.

המטרה המרכזית בניתוח השפעות עסקיות (BIA) היא לזהות ולמפות את התפקודים העסקיים הקריטיים בארגון, להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של שיבושים בתרחישים שונים, לקבוע סדרי עדיפויות לשיקום והתאוששות. ה-BIA מסייע לארגון להבין ולהגדיר אילו תהליכים חיוניים להמשך פעילותו ומהם הזמנים הקריטיים להחזרתם לפעילות תקינה.

התוצרים מתהליך ה-BIA מהווים את אבן היסוד לבניית תוכנית התאוששות מאסון (DRP) ולהקמת אתר DR. זה מבטיח התאמה מדויקת בין הדרישות העסקיות והתפעוליות של הארגון לבין הפתרונות הטכנולוגיים שאגף טכנולוגיות המידע מחויב לספק.

אנו שמחים לשתף אתכם בכך שסיימנו לאחרונה פרויקט חשוב בקבוצת שטראוס, שהתמקד בניתוח השפעות עסקיות (BIA) וביצוע התאמות לתוכנית התאוששות מאסון, בפרויקט השתתפו נציגים מהצד העסקי והטכנולוגי, מה שהבטיח הבנה מקיפה ומדויקת של כל ההיבטים הקריטיים. שיתוף פעולה זה אפשר התאמה מיטבית בין הצרכים העסקיים לבין הפתרונות הטכנולוגיים.

הצורך בביצוע ניתוח השפעות עסקיות עלה מאגף טכנולוגיות המידע, כחלק מהיערכות לשדרוג והתאמת אתר ה-DR לאתגרים ודרישות העסקיות. במהלך העבודה עלו שאלות כמו: מהם התהליכים הקריטיים ביותר? מהו סדר העדיפויות להעלאת שירותים ומערכות? אילו דרישות רגולטוריות יש למלא? האם ההשקעה בשדרוג אתר DR מספק את המענה העסקי הרצוי?

שאלות אלו הדגישו את החשיבות בביצוע ניתוח השפעות עסקיות (BIA), כדי להבטיח שהאתר המשודרג יענה באופן אופטימלי על צרכי הארגון ויתמוך בהשגת יעדיו העסקיים.

ה-BIA הוא אבן היסוד לכל פתרון התאוששות מאסון (DR) מוצלח, המספק מידע קריטי להבנת מה חשוב לשקם ומתי. כך הארגון יכול להמשיך לתפקד גם במצבי חירום קשים.

 

להלן כמה שלבים מרכזיים שכדאי להכיר בתהליך:

 

  • מיפוי מקיף של התהליכים העסקיים והתפעוליים של החברה.  
  • הגדרת תרחישי ייחוס רלוונטיים.
  • קביעת יעדי התאוששות ותיעדוף תהליכים עסקיים קריטיים.
  • זיהוי הקשרים ותלויות בין התהליכים העסקיים למערכות הטכנולוגיות.
  • מיפוי וזיהוי פערים טכנולוגיים ונקודות כשל אפשריות.
  • הערכת סיכונים והשפעות אפשריות על התהליכים העסקיים. 
  • מתן המלצות והתאמת תכנית ה-DR לצרכים העסקיים.  
  • בניית תיק חירום אסטרטגי, הכולל Playbook לניהול אירועים, הגדרת תפקידים ואחריות וריכוז כל המידע החיוני לניהול אפקטיבי של תרחישי חירום.

 

לסיכום: ה-BIA הוא כלי קריטי שכל חברה צריכה לאמץ כחלק מהתכנון האסטרטגי שלה. זהו הצעד הראשון לבניית חוסן אמיתי ולהבטחת המשכיות העסק בזמנים של אי-ודאות.

תודה רבה ליורם סדן, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל, ירון סבג ה-CTO, ואלי פטל, ה-GLOBAL CISO של קבוצת שטראוס על האמון והשותפות גם בפרויקט החשוב הזה.

 

צוות המומחים של שטראוס אסטרטגיה, ליווה ארגונים רבים במשק הישראלי בדיוק בנושא הזה, והם ישמחו לשתף אתכם בניסיון העשיר והמעשי שצברו כדי לסייע גם לארגון שלכם להיערך לאירועי חירום.

למידע נוסף, אנא פנו ל: maya@s-strategy.com

וובינר "ממגמות לפעולה – תובנות מהשטח לאימוץ בינה מלאכותית בארגונים" מבית שטראוס אסטרטגיה

מעל ל-350 איש השתתפו בוובינר שלנו "ממגמות לפעולה – תובנות מהשטח לאימוץ בינה מלאכותית בארגון".

בואו והקשיבו לוובינר הוליסטי, מגוון ורב-תחומי הכולל תובנות מרכזיות והדרכים להפוך מגמות עסקיות וטכנולוגיות למהלכים פרקטיים ואפקטיבים בעולם המרתק של בינה מלאכותית.

תודה מיוחדת לדוברות ולדוברים המקצועיים שלנו, שהביאו את נקודות המבט מהשטח ויצרו שיח מעשיר ומעורר השראה:

– על מה באמת חשוב לשים דגש כשמאמצים בינה מלאכותית בארגון.
– כיצד תשתיות גמישות, נתונים מדויקים, ויוזמות AI יכולים להפוך לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שלכם.
– ️ ובעיקר – איך נשלב טכנולוגיה, תרבות ארגונית ואנשים כדי להוביל תהליכים עסקים מוצלחים.

למידע נוסף על הצעדים והכלים שיסייעו לארגון שלכם לצעוד קדימה בעולם הבינה המלאכותית – צרו עמנו קשר בכתובת: maya@s-strategy.com