איך חברת פינטק שבדית מאתגרת את ענקיות ה SaaS העולמיות?

"אם חשבנו שבינה מלאכותית שמה עין על המשרות והקריירה שלנו, היא בעצם שמה עין על המנוי החודשי שלנו"

אמ;לק: מהלך נועז של Klarna מסמן שינוי פרדיגמה בעולם ה SaaS הארגוני

חברת קלארנה השבדית הכריזה על מהלך עסקי נועז: נטישת פתרונות SaaS מובילים (SalesForce ו- WorkDay ) לטובת פיתוח עצמי מבוסס AI. או כמו שאומרים בשכונה: “אם כל מה שאני מקבל זו אוטומציה חכמה של תהליכים, אותם אוכל לפתח בעזרת צוות קטן ומוח ענק של AI, למה לי להמשיך ולשלם סכומי עתק עבור רשיונות ארגוניים?"

הסיפור של Klarna

קלארנה השבדית היא לא עוד חברת פינטק. עם כ- 3,500 עובדים, 150 מיליון משתמשים, ולמעלה מ- 500,000 לקוחות קמעונאים ברחבי העולם, קלארנה היא אחת מחברות הפינטק המובילות באירופה ולפי השמועות, בדרך להנפקה. פתרונות המימון והתשלומים באונליין במודל "קנה עכשיו, שלם אח"כ" (BNPL), מיצבו אותה כשחקן משמעותי בעולם הפינטק. אגב, קלארנה החלה עם הרומן האסטרטגי שלה עם AI כבר ב 2022 והיא אחת החברות הראשונות להציג ביצועים פיננסיים ותפעוליים מרשימים אותם היא משייכת ישירות ל- AI. זה למאמר נפרד…

כשמנכ"ל מחליט לשחוט פרות קדושות

המנכ"ל של קלארנה, סבסטיאן סימיאטקובסקי, הכריז שהחברה מפסיקה את השימוש במערכת SalesForce ) מובילה עולמית בניהול קשרי לקוחות למכירות, שירות ושיווק מבוסס ענן) לאלתר ונוטשת גם את Workday (כנ"ל לניהול הון אנושי וניהול פיננסי מבוסס ענן) בעוד מספר שבועות. סימיאטקובסקי טוען שבעזרת AI, קלארנה הצליחה להקים שדרה ותשתית טכנולוגית קלה יותר, יעילה יותר תפעולית, וברמת התאמה גבוה יותר לצרכים.

מה זה אומר על שוק ה SaaS הארגוני ועל התעשייה?

אנחנו כל הזמן שומעים "AI is coming" אבל אם החדשות סביב קלארנה אכן תבשלנה בשטח – זו כנראה תהיה החברה המשמעותית הראשונה "שחוצה את הקווים" ובונה חלופה מבית לשחקניות SaaS גדולות, שעד כה, נדמה היה והן בלתי חדירות. לא מדובר במערכות לווין, אלא מערכות ליבה של קלארנה. המעבר של Klarna מפתרונות SaaS מסורתיים לפיתוח עצמי מבוסס AI מייצג לא רק חיסכון בעלויות, אלא גם שאיפה לגמישות ואוטונומיה טכנולוגית גבוהה יותר.

המעבר של Klarna מפתרונות SaaS מסורתיים לפיתוח עצמי מבוסס AI מייצג לא רק חיסכון בעלויות, אלא גם שאיפה לגמישות ואוטונומיה טכנולוגית גבוהה יותר

בואו וננסה לעכל יחד את המשמעויות:

תיעדוף מחדש של פיתוח-עצמי לחלקים מהשדרה-הטכנולוגית

המהלך של קלארנה עשוי לסמן את תחילתה של מגמה הדרגתית בה ארגונים מתעדפים מחדש את הפיתוח והבעלות העצמית על חלק מהשדרה-הטכנולוגית שלהם, בעיקר במוצרים שעולים לארגון 7-8 ספרות מדי שנה.

דמיינו עתיד אפשרי: סוכני AI + מהנדסי AI יכולים לבנות מחדש את הפונקציונליות הרלוונטית של מרבית פתרונות ה SaaS הארגוניים בעצמם, לארח אותם בענן בזיל הזול, ולקבל בערך 80% מהפונקציונליות בשבריר עלות.

המנדט שניתן למנמ"ר בארגונים אלו סביר שיתרחב מעבר לניהול מו"מ לרשיונות SaaS ארגוניים, אל יכולת להחליט להחליף את חלקם בפתרונות "מבית" מבוססי AI.

מקבלי החלטות בארגונים שניחנו במיינדסט AI-first יוכלו ליצור לעצמם בעזרת AI פתרונות פשוטים ו- "תפורים לצורך" שזולים עשרות מונים לפיתוח ותפעול בהשוואה לשירותי ה SaaS המסחריים. די סביר להניח שהם יתחילו ממערכות לווין ויתקדמו בזהירות המתבקשת אל מערכות הליבה.

כנגזרת, הגיוני לדמיין היווצרות של שדרה-טכנולוגית רזה יותר, קלה יותר, ספציפית יותר, יעילה לתפעול וזולה לשינוי/שיחלוף. בדוגמה של קלארנה, אפשר להעריך שה TCO של החלופות הרזות עשוי להיות זולות עשרות מונים לתפעול כיוון שתהליך האפיון, היישום וההתאמה חצי-אוטומטיים ומונעי AI.

עם זאת, יש לזכור כי המעבר לפיתוח עצמי טומן בחובו סיכונים, כגון אתגרי אבטחת מידע, תחזוקה ארוכת טווח, ועמידה בתקנות רגולטוריות מתחלפות."

דמיינו קטגוריה חדשה: "Disposable Enterprise Apps"

עלייתו של "בדיוק מה שצריך כעת" ונפילתו של "המקיף, גנרי ודורש התאמה"

צור, השבח, . Repeat.

אתה הלקוח, המפתח, הספק, והמשתמש.

דמיינו קטגוריה חדשה: "Disposable Enterprise Apps"

סביבות פיתוח חדשות מבוססות AI מאפשרות לבנות פתרונות שבנויים בדיוק לתהליכים ולשרשרת ערך מאד ספציפית של הלקוח במקום להתאים כלים גנריים ענקיים ומודולריים לעייפה. כלומר, אפס פשרה ובניה של " מה שאני צריך כרגע בדיוק".

הם לא גמישים ומודולריים מדי – אין בכך צורך; כלכלי יותר ליצור מחדש את הגרסה המטוייבת והמדויקת יותר שנדרשת כרגע, ואת זו שתידרש בהמשך. כל ה unit economics של פיתוח ותפעול של יישומים ארגוניים מתהפך על ראשו.

וכך, במקום one size fits all שמספקות ענקיות ה SaaS הארגוניות, שמוליד בתורו פשרה מיתולוגית בין אימוץ תהליכי Vanilla אל מול התאמה ספציפית אך יקרה ומורכבת (המון כסף מושקע בהתאמות). – מהפכת ה AI מייצרת מרחב לפרדיגמה חדשה: אתה יוצר, מתקן, יוצר שנית, מטמיע, מטייב, מטייב שוב, מרחיב, וחוזר חלילה. הכל לפי דרישה.

מהפכה ב SaaS Unit Economics ובכלכלת Build or Buy

הפרמיה שאנחנו משלמים לענקיות ה SaaS בצורת רשיונות/מנוי, נובע בחלקו מהעובדה שהן משקיעות שנות אדם רבות בפיתוח מערכת מקיפה, מודולרית להתאמה לצרכינו המשתנים (פחות או יותר) וצומחת.. כלומר אנחנו משלמים *היום* על היכולת הפוטנציאלית שלנו *בעתיד* לשנות, לעדכן, להתאים, לצמוח. עד כה, עדיין השתלם למרבית הארגונים לשלם לפתרונות SaaS. אולם הכלכלה של פיתוח מול רישוי/מנוי משתנה במהירות למול עינינו. העלות לפיתוח-מחדש של גרסה עדכנית ומותאמת "לעכשיו" צונחת פלאים. אתה חוסך את הפרמיה/קנס על הגמישות הפוטנציאלית העתידית. WYNIWYP What you need is what you pay.

מי באמת צריך לדאוג?

פאוזה של פרופורציות ומיליון דיסקליימרים: בטווח הנוכחי, הפרדיגמה הזו עשויה להתאים רק לחלק מהארגונים ולתהליכים / יישומים מסוימים. מערכות ליבה קריטיות בארגונים גדולים? שירותים נצרכי-לקוח? כנראה שיישארו על SaaS מסורתי בעתיד הנראה לעין. אבל, תחשבו על "יתר העולם" הארגוני:

– ארגונים קטנים ובינוניים יכולים לשקול ברצינות לאמץ פיתוח עצמי לסביבה התפעולית
– מערכות לווייניות בארגונים גדולים עשויות להיות המועמדות הראשונות להחלפה ארגונים עם אידיאולוגיית AI-first דוגמת קלארנה כנראה יובילו את המגמה ויסללו עבור יתר הארגונים את הדרך.

הדילמה של ענקיות ה SaaS:

להתחדש או להחלש המגמה הזו צריכה להדיר שינה מכל שחקנית SaaS ארגונית. אם צוות מהנדסים בארגון שנעזר ב AI יכול לשכפל את הפונקציונליות הנקודתית הרלוונטית עבורו מסך המוני השנים של פיתוח והתאמות שהשקיעו ענקיות ה SaaS הארגוניות, והוא כבר לא חש הצדקה לממן רשיונות כה יקרים, הרי שכדאי לשחקנים אלו לחשב מחדש את פרדיגמת ה Stickiness שלהם.

כשחושבים אסטרטגית בעולם הטכנולוגיה, העתיד אינו בינארי של מוות או פריחה. הנה שתי אבולוציות אפשריות לדוגמה בהן שחקניות ה SaaS הארגוניות עשויות להתאים את הצעת הערך שלהן:
– להציע הרבה מעבר לאוטומציה של תהליכים והתאמות בקצה. כדי להצדיק את חידוש הרישיונות היקרים, הן תצטרכנה להתחרות בכלכלה החדשה ולהציע תובנות ייחודיות, או יכולות חדשות ופורצות דרך, כגון יכולות AI שלובות ומשיאות ערך נתפס דוגמת סוכנים-חכמים ומודלי חיזוי
– לפתח גרסאות "רזות" מבוססות AI. תוך שימור היתרונות הארגוניים הייחודיים שלהן סביב גמישות, אבטחת מידע, תחזוקתיות, ניסיון מצטבר. וכן, הן תסתכנה בקניבליזציה של הכנסות מחלק מהלקוחות הארגוניים הקיימים שלהן.
– לשנות את המודל העסקי שלהם. תשלום לפי חיסכון/ביצועים, תמחור דינאמי/לפי-שימוש, ועוד.

דוגמאות עדכניות למהלכים כאלו הן ההכרזות האחרונות על שילוב סוכני AI בפלטפורמות דוגמת SalesForce , מיקרוסופט קופיילוט, ו Slack (עליהן נרחיב בפוסט נפרד).

שני הסנט שלי?

זהו סיגנל ראשון למהפכה פוטנציאלית ענקית בעוד שמוקדם לקבוע אם מהלך זה מסמן את 'קץ עידן ה- SaaS הארגוני", הוא בהחלט סיגנל חזק לשינוי פרדיגמה אפשרי בדרך שבה ארגונים חושבים על תשתיות טכנולוגיות ומערכות ארגוניות בעידן ה- AI. (ציניקנים טוענים שיתכן וזו טקטיקה חכמה של חברה שנערכת להנפקה… ) כך או כך, ידרשו לא מעט חודשים כדי להבין לאן העניינים מתפתחים.

המנכ"ל של קלארנה אוונגליסט קולני ליתרונות החיסכון של AI. ההחלטה ללכת all-in על AI הנה החלטה אסטרטגית עבורו, אך גם טומנת בחובה סיכונים שמוקדם עדיין מכדי להעריך. מה שבטוח, המהלך האמיץ של קלארנה עשוי להעניק השראה לארגונים אחרים. להערכתי – לפחות בשלב זה, עבור רוב הארגונים מסלול ברירת המחדל הוא עדיין אימוץ של פתרונות SaaS מסחריים. האימוץ הארגוני הנרחב יהיה איטי מקצב החדשנות הנקודתית שכלי ה AI מדגימים כיום.

נקודת המפנה (point of inflection) תתרחש להערכתי כאשר מבחינה ארגונית, היכולת לפתח מערכת מדויקת, רזה וספציפית בבית, תיחשב כסממן של איכות, יעילות ושיקול דעת ניהולי נכון ולא כיעד טקטי פופוליסטי להמחיש חיסכון בעלויות תפעול. כאשר זה יהפוך לסטנדרט זהב חדש של אפקטיביות ארגונית. וזה דורש חינוך שוק. וזמן.

את המאמר כתב מוטי קריספיל, Head of AI בשטראוס אסטרטגיה

עוד כתבות עבורך

מ-"ספרינט למרתון": למה ניהול שינוי הוא תנאי להצלחה ארגונית אמיתית?

או במילים אחרות כיצד הופכים WOW  ל-HOW?


בעולם הניהול המודרני, ארגונים משקיעים משאבים רבים ביצירת פתרונות מהירים: סדנאות מיקוד, ספרינטים, פיילוטים מהירים ותהליכי זיקוק אסטרטגיים קצרים. כלים חשובים אלה, מספקים בהירות, מיקוד ועוצמה שיכולה לפתור מהלכים משמעותיים בזמן קצר.

מרבית המהלכים הללו מסתיימים ב-WOW
חלק מהתגובות יכולות להיות: "תהליך האבחון היה מוצלח ואפקטיבי", "מרגישים שיש לנו תכנית ישימה למימוש למחר בוקר!"
אך היכולת לייצר תוצאה מהירה איננה היכולת לייצר שינוי יציב.
אנו נדרשים לא אחת לפצח את המעבר ל-HOW – כיצד להוביל שינוי ארגוני? מה יבטיח הטמעה ויישום אמיתי של הפרויקט או האסטרטגיה שגיבשנו?
ארגון המעוניין לשנות את המציאות שלו לאורך זמן זקוק ליותר מאירוע חד פעמי – הוא זקוק למסע.
זה בדיוק המקום שבו ליווי אסטרטגי מתמשך הופך מהמלצה למנוע צמיחה.

השותפות למסע עם הלקוח יוצרת אמון, שפה משותפת והיכרות עם דפוסי העבודה והתרבות הארגונית ובכך מאפשרת לנהל את השינוי בקצב שנכון לארגון, לשמור על מחויבות העובדים ולהפוך חזון למציאות יציבה לאורך זמן

 

"מעצבים בספרינט, מלווים לאורך כל המסלול"
בשטראוס אסטרטגיה פותחה מתודולוגיה ייחודית OSPRINT.
מדובר בתהליך קצר וממוקד המאפשר ללקוח לפצח תהליך עסקי חוצה ארגון ומורכב לכדי אסטרטגיה, מוצר דיגיטלי ועוד.
הספרינט מאפשר פריצה מהירה קדימה: מיקוד, פתרון ממוקד, תוצאה שניתן להציג ולהניע באמצעותה שינוי.
האתגר האמיתי מתחיל אחרי נקודת הסיום הראשונית: איך שומרים על המומנטום, מטמיעים תרבות חדשה וממשיכים לייצר ערך עסקי לאורך זמן. כאן נכנס הליווי המתמשך, שמחבר בין הישגי הספרינטים ליעדים האסטרטגי.

התוכנית לניהול השינוי הארגוני: שינוי יציב לאורך זמן
התוכנית היא למעשה מנגנון שמתרגם החלטות ומסמכים לחיים הארגוניים עצמם. זהו תהליך שיטתי שמחבר בין חזון לביצוע ובין אנשי הנהלה לשטח. הערך שלו נמדד ביכולת לשמור על מומנטום ולייצר תוצאות לאורך זמן.

ממדי ניהול השינוי – הבסיס להטמעה מוצלחת

בבניית תכנית לניהול שינוי אפקטיבי ישנם ארבעה ממדים מרכזיים שיש להתייחס אליהם:

  1. תשתיות – מהי התמיכה הטכנולוגית, הניהולית והמערכתית שנדרשת ומאפשרת את השינוי?
  2. תהליכי עבודה – עד כמה התהליכים מוגדרים, סדורים וברי־ביצוע לאחר ההתאמות?
  3. מבנים ארגוניים – האם מבנה התפקידים, הממשקים והאחריות תומכים בשינוי ולא חוסמים אותו?
  4. הון אנושי ותרבות ארגונית – האם התרבות מאפשרת שינוי או מייצרת התנגדות? מה נדרש בהיבטי הון אנושי (פיתוח, הכשרות, מיצוב ועוד) בכדי לתמוך את השינוי?

שילוב ארבעת המדדים מייצרת  את "מערכת ההפעלה" של הארגון. שינוי שיטפל רק בחלק מהם לא יוחזק לאורך זמן. ניהול אפקטיבי דואג לחזק את כולם במקביל ובקצבים שמותאמים לארגון.

 

"מאיצי ניהול שינוי" נוספים שחשוב לשלב בתהליכי השינוי:

קביעת יעדים עסקיים ברורים ומדידים:

הגדרת מדדי ערך עסקיים ממוקדים יוצרים עוגן שמנחה את ההחלטות ומאפשר למדוד את התקדמות הפרויקט לאורך הדרך.

 

קבלת החלטות מבוססת נתונים – לראות את המציאות כמו שהיא:

ביסוס החלטות ניהוליות על דאטה ומדידה רציפה.
נתוני שימוש, עומסים, זמני תגובה, עמידה ביעדים, פידבקים מהשטח, כל אלה מייצרים תמונה אמיתית של מה שעובד, מה לא עובד ומה צריך לשפר.
כאשר מנהלים מקבלים החלטות מתוך נתונים, הדיוק עולה, ההתנגדויות יורדות והארגון יכול להתאים את עצמו במהירות ובביטחון.

 

צעדים קטנים ומבוקרים, חגיגת הצלחות קטנות:

שינוי ארגוני לא מתרחש בקפיצה אחת גדולה.
הוא נבנה באמצעות סדרה של צעדים קטנים, מדידים ומבוקרים — ניסוי, בדיקה, התאמה ושיפור.
הצלחות קטנות בונות מומנטום, יוצרות אמון בין הנהלה לשטח, ומאפשרות לארגון להתקדם בקצב שמתאים לו, בלי לזעזע את המערכת.                    

       

זיהוי חסמים בזמן אמת וטיפול בקונפליקטים:

בכל ארגון קיימים אתגרים שלא מופיעים במסמכי הפרויקט: פערי יכולות, התנגדות לשינוי, נתק בין יחידות, עומס על מנהלים, או ממשקים לא מסונכרנים.
ליווי אפקטיבי ובלתי תלוי מאפשר לנטר סיכונים בזמן אמת ולא רק “להגיב” כשכבר מאוחר.

 

הטמעה תרבותית: להפוך שינוי לשגרה:

שינוי אמיתי מתרחש רק כשהוא נטמע בתרבות הארגונית ואפשרי לאורך זמן כאשר מתקיימים הפעולות הבאות:

  • תקשור אפקטיבי ורתימה באמצעות "סוכני שינוי"
  • יצירת שפה ארגונית אחידה
  • חיזוק תחושת הבעלות של העובדים
  • בניית שגרות עבודה יציבות
  • התאמת התהליך לקצב האמיתי של הארגון
  • הנגשת החלטות מורכבות לצוותים בשטח

 

לסיכום,
אסטרטגיה ותכנון הם רק נקודת ההתחלה – ההבדל האמיתי נוצר באנשים: מנהלים שבוחרים באומץ במסלול ארוך טווח, צוותים שמתמידים גם כשהדרך מאתגרת ותרבות ארגונית שנבנית בהדרגה על בסיס אמון ושותפות. כמו בריצה למרחקים ארוכים, הערך האמיתי נבנה לאורך זמן והוא מותיר חותם מתמשך על הארגון, אנשיו והלקוחות שלמענם הוא פועל.
ליווי תהליכי שינוי, על ידי מומחה חיצוני, מאפשר זווית ראייה אובייקטיבית, קריאת המפה, התאמת מתווה לניהול השינוי ועד מהרה הופך לחלק בלתי נפרד מיכולת הארגון לממש את יעדיו.

 

ובעבורי כיועצת, רגעי השיא הם רגעי הפריצה: הרגעים שבהם ארגון מצליח לחבר בין חזון לביצוע, בין אנשים לטכנולוגיה ובין תהליכים לתוצאות אמיתיות. שם, בדיוק שם, מתרחש הקסם.
הרגעים האלה מזכירים לי בכל פעם מחדש למה בחרתי בדרך הזו: ללוות ארגונים במסע ארוך, יציב ומדויק, ולראות אותם צומחים צעד אחר צעד.
זו המשמעות האמיתית של לרוץ את המרתון יחד ולנצח בו.

Born-to-AI: הסיפור האמיתי מאחורי פיתוח מצפן הבינה

ההתחלה Born-to-AI  

כשיצאנו לדרך עם מצפן הבינה, עשינו בחירה מודעת וברורהאם אנחנו מדברים על עתיד הארגונים בעידן ה-AI אנחנו חייבים גם לפתח אותו כמו שמפתחים בעידן ה-AI. לא כעוד “פרויקט טכנולוגי”, לא כעוד מערכת, אלא כמוצר אמיתי, עם חשיבה עסקית, חוויית משתמש, ערך למשתמש ומתודולוגיה שמבינה ש-AI הוא לא סיסמה ולא באזז־וורד, אלא תפיסת עבודה. 

במקום “להוסיף AI למוצר”, החלטנו לבנות את המוצר סביב AIלא כקוסמטיקה, אלא ככלי עבודה מוביל שמאפשר לנו להאיץ את תהליך הפיתוח, לנתח את ה- Data במהירות, לשפר את איכות ההחלטות, ולהביא את הצוות למקום שבו היכולת לחשוב, לבחון, למדוד ולהשתפר מתרחשת בקצב ובעומק שקשה מאוד להשיג בכלים המסורתיים. 

הדגש המרכזי שלנו היה מוצרי וניהולי: 

איך נייצר תהליך פיתוח שמתמקד בהבנה עמוקה של המשתמשים? איך יוצרים מוצר שמספק ערך עסקי אמיתי? איך מנהלים למידה מתמשכת, פידבק מהיר, ואבולוציה של המוצר? כאן הAI נכנס לא רק לפיתוח, אלא גם לתהליך החשיבה המוצרית עצמו: בניתוח דאטה, בעיבוד תובנות, ובסיוע בקבלת החלטות לאורך כל הדרך. 

גם הData היה חלק קריטי מהסיפור, החל מאיסוף המידע, דרך עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות, ועד יצירת תשתית להבנה מתמשכת של מה המשתמשים צריכים באמת. אפילו ניסינו ללכת עוד צעד קדימה ולבחון שימוש בבוט קולי לביצוע ראיונות עומק ושיחות עם המשתתפים במצפן – רעיון שמבחינתנו שיקף בדיוק את הרוח של הפרויקט: חדשני, אמיץ, שובר פרדיגמות. בסוף נאלצנו לוותר על זה מסיבות טכנולוגיות, אבל עצם המחשבה והניסיון מלמדים עד כמה לקחנו את הגישה הזו ברצינות. 

מהצד הטכנולוגי, אין ספק שזה היה תהליך פיתוח יוצא דופן: עבודה בעולם של Vibe-Coding , שימוש בכלי AI מתקדמים, סביבת פיתוח חכמה ודינמית, ויכולות שבאמת ממקמות את הפרויקט בעידן החדש של יצירת מערכות ומוצרים. זה היה שילוב של Engineering, יצירתיות וטכנולוגיה ברמה גבוהה, שמגיעה עד ל-Enterprise Grade או לפחות מתקרבת לשם בקצב מרשים. 

ובכל זאת, גם בתוך כל העוצמה הזו  זה לא “הסיפור המרכזי”. הסיפור האמיתי הוא איך מנהלים, מתכננים ובונים היום מוצר, כש-AI אינו “תוסף” שמוסיפים בסוף, אלא מרכיב ליבה של תהליך החשיבה, קבלת ההחלטות והובלת המוצר משלב רעיון ועד מוצר חי ונושם. הטכנולוגיה, כולל Vibe-Coding הייתה אמצעי משמעותי ועוצמתי. אבל המהפכה האמיתית הייתה בשיטה, בגישה, ובאופן שבו ניהלנו את המסע. 

במסמך הזה נשתף לא רק את הסיפור, אלא גם את התובנות, הלקחים וההפתעות שפגשנו לאורך הדרך: מה עבד מצוין, מה הפתיע אותנו, ואיפה גילינו שה-AI באמת משנה את כללי המשחק. 

To-Vibe or To-Develop 

בתחילת הדרך קיבלנו החלטה מודעת לבחור ב-Vibe-Coding כדרך הפיתוח של המצפן. העבודה בגישת VibeCoding מאפשרת לפתח בצורה שונה מעולם הפיתוח המסורתי: במקום לכתוב קוד, אתה “משוחח” עם המערכת, מגדיר צורך, התנהגות וחוויה והיא מתרגמת את זה ליישום עובד. 

כאן נכנסה לתמונה Base44 ,פלטפורמה ישראלית מדהימה מבית Wix שבחרנו בה מתוך אמון עמוק בחדשנות ומתוך היכרות עם הרמה הגבוהה של היכולות שהיא מביאה. לא מדובר בעוד כלי פיתוח אלא בסביבה שמגדירה מחדש איך יוצרים מערכת בעזרת AI 

למי שמגיע מעולמות הפיתוח הקלאסיים, זה כמעט דיסוננס. במקום שעות ארוכות של עמידה מול VSCode ,כתיבה של אלפי שורות קוד, אינסוף מחזורי Build וDeploy –  אתה פשוט עובד בשפה טבעית (כולל בעברית!) , מתכנן, חושב, מדייק, מגדיר… ו- Base44 מייצרת. זה לא “קסם”, זה שינוי פרדיגמה: ההתמקדות עוברת מהקוד למוצר. מהכתיבה לחשיבה. 

Base44  שימשה עבורנו יותר מפלטפורמה טכנולוגית. היא הייתה: 

  • מאיץ פיתוח – אפשרה לנו להגיע לקונספטים עובדים ול-Production Ready  יותר מהר. 
  • מרחב ניסוי ולמידה – יכולנו לנסותלחדדלשנותלחזור אחורה וקדימהמבלי לחשוש “לשבור” משהו. 
  • שותף תפעולי – היא טיפלה בשכבות רבות שבעולם המסורתי דורשות משאבי פיתוח ו- DevOps משמעותיים, ואפשרה לנו להתמקד בשאלות החשובות באמת: מה נכון למשתמש? מהי חוויית עבודה טובה? איך המוצר מייצר ערך? מה הסיפור של המצפן? 

 

ועדיין – חשוב לומר את האמת, זה לא היה קסם נטול אתגרים. העבודה ב  VibeCoding דורשת: 

  • חשיבה חדה 
  • יכולת ביטוי מדויקת 
  • ראייה טכנולוגית הנדסית (כן כן, זה נדרש) 
  • שליטה הולכת ונבנית באומנות הפרומפטים 

וגם הבנה עמוקה של מה שאתה רוצה להשיג. ככל שהמוצר גדל והשתכלל, גם רמת המורכבות עלתה, וגם נדרשנו לעבוד חכם יותר עם Base44  כדי לשמור על שליטה ארכיטקטונית, חווייתית ותפעולית. 

בסופו של דבר To-Vibe or To-Develop ? 

אנחנו גילינו שהתשובה עבורנו היא – גם וגם. 

אנחנו עדיין Engineers, עדיין חושבים תשתיות, Data, יציבות, סקלאביליות ואבטחת מידע. אבל לצד זה, נכנס ממד חדש: פיתוח כשותפות עם AI, פיתוח בשיחה חופשית, פיתוח שמוצר וחוויה הם במרכזו – והטכנולוגיה, במקום להאט, פשוט דוחפת קדימה, איך אומרים- “code is cheap let’s go” 

The Human-Tech Tango 

אם יש דבר אחד שהיה ברור לנו לאורך כל הדרך, הוא שה-AI לא “מחליף צוות”. הוא מכפיל צוות טובאבל הוא לא בא בלעדיו. מצפן הבינה 2026 לא נבנה רק בזכות טכנולוגיה – הוא נבנה בזכות אנשים. בזכות צוות ייעודי, ממוקד מטרה, שידע לעבוד יחד, להשלים אחד את השני ולהוציא מהAI את המקסימום. 

בחרנו להקים צוות ייעודי לפרויקטלא “עוד משימה על הדרך”, אלא צוות עם אחריות אמיתית על יצירה של מוצר.
הצוות שלנו כלל: 

  • Data Lead –  שאחראי על איסוף הנתונים, טיובם, סידורם והפיכתם לתשתית אמינה. בעולם שבו AI הוא מנוע מרכזי, ה-Data הוא הדלק  ומישהו חייב לדאוג שהדלק הזה יזרום. 
  • Head of AI & Product –  זה היה הלב המוצרי והחשיבתי של המצפן. ניתוח הדאטה, זיהוי תובנות, בניית מודלים מחשבתיים, הפיכת נתונים יבשים לסיפור משמעותי ובעיקר: החיבור בין מה שהAI יודע לעשות לבין מה שהמשתמשים באמת צריכים. 
  •  Marketing & Operations – כי מוצר לא חי בבועה. מישהי שהביאה ראייה עסקית, תפעולית ושיווקית. כזו שיודעת לוודא שהמסר ברור, שהחוויה מחוברת למציאות, ושמה שאנחנו בונים באמת בעל ערך בעולם האמיתי. 
  • Vibe-Coder & UI/UX – השילוב המושלם בין שפה אנושית ליכולות טכנולוגיות. העבודה עם Base44 דרשה מישהי שיודעת “לדבר עם בייס”, לתרגם חוויה לפקודות פעולה, לחבר בין Functional Thinking  לבין חוויית משתמש, ולהפוך רעיון למסך שאנשים באמת רוצים לעבוד איתו. 
  • והיה אותי CTO של שטראוס אסטרטגיה, ארכיטקט ומפתח, אחראי על ההיבטים הטכנולוגיים והארכיטקטוניים של המוצר. מהיציבות, דרך האבטחה, ועד להבין “איך זה באמת יעבוד ב- Production״. 

 

ולצד הצוות הטכנולוגי-מוצרי, היו לנו גם מנהיגות והובלה עסקית-אסטרטגית ברמה הגבוהה ביותר: 

  • הנהלת שטראוס אסטרטגיה – שראתה את התמונה המלאה, דאגה לחבר בין החזון העסקי לבין העשייה היומיומית לבין מובילי התעשייה, שמרה על כיוון, פוקוס ומיקוד ערכי, ווידאה כל הזמן שאנחנו לא “רק בונים מוצר”, אלא יוצרים מצפן משמעותי עם אימפקט אמיתי. 

 

יחד – זה היה הSecret Sauce  שלנו.
לא AI לבד. לא אנשים לבד. אלא הריקוד ביניהם:
אנשים שמבינים מוצר, דאטה, טכנולוגיה, חוויית משתמש, שיווק ותפעול – ומשלבים את כל זה עם יכולות AI מתקדמות ועם השוק כמובן. 

ה- AI איפשר לנו לרוץ מהר יותר, למדוד עמוק יותר, לייצר ולשפר בקצב שלא הכרנו בעבר.
אבל מי שנתן לו כיוון, משמעות, עומק, איכות והחלטות נכונות – היה הצוות.
ובפרויקט כזה, זה אולי אחד הלקחים הכי חשובים:
AI הוא מאיץ מדהים– אבל אנשים טובים הם עדיין מרכיב קריטי, חיוני ובלתי ניתן להחלפה. 

 

From Insights to Impact 

אם יש משפט אחד שמסכם את מצפן הבינה 2026, הוא כנראה: לא רק בנינו מוצר – בנינו שריר. 

והשריר הזה לא נולד במקרה. הוא נבנה מתוך עשייה, התנסות, טעויות, הצלחות – ובעיקר: תהליך למידה עמוק, אמיץ ומדויק. 

לאורך הפרויקט עבדנו בקצב גבוה מאוד: 

  • למעלה מ־2,000 פרומפטים נכתבו ב- Base44 במהלך הדרך 
  • חודש פיתוח אינטנסיבי ועוד שבועות לאיסוף וניתוח המידע 
  • צוות פרויקט ייעודי ומלא שכלל מוצר, Data , AI, פיתוח, UX/UI, שיווק, הנהלה טכנולוגית והובלה עסקית 

עבודה “אמיתית” – לא POC, אלא מוצר פרודקשן.

אבל אולי הנקודה הכי מעניינת היא זו: 

בסיומו של הפרויקט, עשינו משהו שמסמל בדיוק את הרוח של המצפן – במקום “להתלהב ולהמשיך הלאה”, עצרנו. לקחנו את כל תהליך הפיתוח המלא, את כל השיחות מול Base44 ,את כל ההחלטות, כל הכיוונים, כל הסיבובים – והעברנו אותם לניתוח AI אנליטי מקיף. 

בפועל: 

מה שעבור רוב הפרויקטים נשאר כזיכרון, תחושות בטן, “נראה לי שעשינו טוב כאן” וכו׳ – אצלנו הפך לנתונים. היכולת לקחת את כל מסע הפיתוח, לפרק אותו לחלקים, לנתח אותו ולהבין מה באמת קרה שם – זו יכולת כמעט בלתי אפשרית בעולם הפיתוח המסורתי. כאן זה כבר הפך למשהו באמת יוצא דופן. 

ומתוך הניתוח הזה קיבלנו תובנות מדהימות: 

  • הבנו איך התפלגה העבודה האמיתית – איפה רוב המאמצים הושקעו, ואיפה היה “זהב מוצרי 
  • גילינו בצורה כמותית את השילוב הנכון בין Senior Engineering לבין Vibe-Coding – כמה ה-AI  ביצע, כמה בני האדם, ואיפה בדיוק כל אחד הביא ערך ייחודי 
  • ראינו איך שיתוף הפעולה האנושי בין חברי הצוות יצר אפקט מצטבר, ואיך הסנכרון בינינו היה לא פחות חשוב מהיכולות של הפלטפורמה 
  • למדנו איפה ה-AI לא מחליף אנשים – אלא זקוק להם, בעיקר בהקשרי חשיבה, הקשר, הבנה מערכתית וקבלת החלטות 
  • ובעיקר, נחשפנו ליכולת לנהל פרויקט פיתוח כמו שלא היה אפשר בעבר: עם מדידה, שקיפות, דיוק ואובייקטיביות ברמה אחרת לגמרי 

התוצאה? פרויקט שלא רק הצליח, אלא גם לימד אותנו איך להצליח טוב יותר בפעם הבאה. 

הצוות יצא מהתהליך לא רק עם מוצר חזק, אלא עם מערכת הפעלה ניהולית־טכנולוגית חדשה בראש: הבנה עמוקה יותר של תפקיד הAI, של האנשים, ושל איך בונים היום מוצר בעידן החדש. 

והכי חשוב, זה חיזק אצלנו את האמונה, שגם בעידן שבו AI הוא שחקן מרכזי, האנשים הם אלו שנותנים משמעות, עומק, איכות ומצפן. הAI הוא מאיץ. אנחנו – האנשים – אלו שמכוונים. 

והאתגר הבא? הוא כבר כאן. ואנחנו – שם ! 

למצפן הבינה: aicompass.co.il

 

 

מצפן הבינה – הבנצ'מארק הארגוני שלך לאימוץ AI

בעידן של הצפה במידע, 'מצפן הבינה' מבית שטראוס אסטרטגיה אינו עוד דוח מגמות גנרי.

זהו כלי ניווט אסטרטגי, יישומי ומדויק, שנועד להתוות את הדרך הבטוחה והאחראית לאימוץ AI ארגוני-אסטרטגי.

יצרנו כלי שמתעדכן בזמן אמת, ומציג את הפולס האמיתי של אימוץ ה-AI במשק הישראלי.

 

זה לא עוד דוח PDF סטטי, זה דופק חי המציג תובנות מהשטח של המנהלות והמנהלים המובילים במשק.

העוצמה של המצפן טמונה בשילוב ייחודי: בינה אנושית של מומחי שטראוס אסטרטגיה ומיטב המנהלות והמנהלים המובילים במשק. 150 מנהלים בכירים מהחברות המובילות בכלכלה הישראלית יצרו חוכמת המונים יוצאת דופן שמהווה בסיס איתן למצפן עשיר ופרקטי.

הכלי מספק נקודות מבט מותאמות לכל צורך: ממבט מאקרו ועד האפשרות לצלול לזוויות שונות כמו מגזר, גודל ארגון, ואפילו קבלת השראה ממעני המנהלות והמנהלים בתעשייה.
במסגרת הבניה של הכלי שולבו יכולות מגוונות של כלי Generative AI . החל משלב בניית השאלות דרך האיסוף וניתוח התשובות ועד לבניית כלי זה שמנגיש תובנות מורכבות בצורה אינטואיטיבית.

בשורה התחתונה: מטרת המצפן היא לשמש כמכפיל כוח למקבלי החלטות בניווט המאתגר בתוך צונאמי ה-Generative AI.

 

💙 הערת אהבה: לצד העוצמות והתועלות שרתימה של Generative AI לשליחות שלנו מביאה, עשויות לחול טעויות ואנחנו ממש מבקשים שתתייחסו בסלחנות ל-VIBE AI שלנו, ותדברו אליו יפה. הוא לומד ומשתפר כל הזמן.  

נשמח לשמוע מה דעתכם.